ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש שמות
- בשלח
קדושה אוטומטית!
והחתם סופר (סוכה לו) כתב לנהוג כך, "שהעבודה בקרקע גופה מצווה משום ישוב ארץ ישראל ולהוציא פירותיה הקדושים, ועל זה ציוותה התורה "ואספת דגנך"... וכאילו תאמר - לא אניח תפילין מפני שאני עוסק בתורה, כך גם כן לא יאמר – לא אאסוף דגני מפני עסק התורה".
באותה תקופה, היה לי חבר נוסף, מבקש ה', ששילב לימוד תורה עם התוועדויות והתבוננות פנימית. כשסיפרתי לו, שאני נוסע להשתתף בנטיעה, תמה ושאל – מה עושים שם? יש שם התוועדות?
דו – שיח פשוט זה נוגע בנקודה יסודית מאד בעבודת ה' של ארץ ישראל. (ולמעשה, נוגע בקושי שיש לאנשים רבים במצוות מעשיות רבות).
כולנו מבינים שהמצוות אמורות להביא אותנו להתעלות רוחנית. ישנם מצוות 'רוחניות', שאפשר לראות בקלות שהם מביאות את האדם להתעלות ודבקות בה'. לעומתם, ישנם מצוות הנראות 'חומריות', וקשה לראות את ההתעלות הרוחנית המלוות אותם.
במבט ראשוני ושטחי, ארץ ישראל היא מצווה שקשה להבחין בהתעלות הרוחנית שבה. לכאורה, אדמה רגילה שאנשים חיים עליה חיים שגרתיים. קל לראות בקברי צדיקים או בבתי כנסת, מקומות קדושים, שהרי באים אליהם כדי להתפלל ולעסוק באופן ישיר בחיים רוחניים. קשה הרבה יותר לראות בכברת אדמה רגילה בארץ, מקום קדוש.
אולם האמת היא, שרבו מספור המקורות מגדולי ישראל שבכל הדורות שדברו על קדושת הארץ. וכנגד הטועים לחשוב, שמדובר בארץ ישראל 'רוחנית', אמר רבי נחמן מברסלב: "כוונתי כפשוטו, ארץ ישראל הזאת עם אלו הבתים ואלו החצרות... שצריך כל איש ישראל לבוא לארץ ישראל הגשמית הזאת".
וזו בדיוק עניינה של ארץ ישראל, שקדושתה פועלת עלינו ומרוממת אותנו גם כשאיננו חשים בכך בצורה גלויה, וכפי שאמר רבי נחמן (לקוטי מוהר"ן, תורה קכט) "אמרו רבותינו, כל היושב בארץ ישראל שרוי בלא עוון... כי היא ארץ אוכלת יושביה, שהיושב שם נאכל אצלה, ונתהפך למהותה בקודש".
(ובאמת עניין זה נוגע לכל המצוות המעשיות, וכבר האריכו רבים לבאר שעניין זה נגע בשורש המחלוקת בין תלמידי הבעש"ט והגר"א, אם העיקר הוא הדבקות הגלויה בה' או עצם קיום המצוות המעשיות, וכבר האריך בכך נפש החיים שער ד'. אך כאמור עניין זה בולט במיוחד בארץ ישראל).
עניין זה נוגע גם למעלת אכילת פרות ארץ ישראל, שבמבט חיצוני הם נראים כפירות רגילים, אך גדולי הדורות ביארו את מעלתם וקדושתם, ושמעלתם היא המשך מעלת המן, כדברי שער החצר (קסט): "בזמן שהייתה ארץ ישראל בקדושתה ומזבח בנוי על תילו, קדושת פירות ארץ ישראל וטעמם היה גדול (אפילו) מקדושת המן וטעמו... וכבר ידוע גודל הזדככות אכילת המן, שהוכרחו לאכול המן שיזדכך גופם לקבלת התורה הקדושה, ועוד כמה מעלות נפלאות כידוע. ומעתה נוכל להבין גודל קדושתנו באכלנו פירות של ארץ ישראל".
וכידוע, מאכלו של אדם משפיע עליו מבחינה רוחנית גם בלי שהתכוון לכך, שהרי מאכל אסור מטמטם לבו של אדם, כי המאכל הופך ממש לחלק מגופו של אדם. ומרובה מידה טובה ממידת פורענות, לפיכך מאכל קדוש מקדש גופו של אדם גם בלי שמבין את כל הרעיונות העמוקים הגנוזים במאכל.
ומסופר, שצדיק אחד פגש פעם את רבי דוד מללוב (שיום ההילולא שלו ב – ז' שבט) בשעת חזרתו מהחוזה מלובלין. סיפר רבי דוד מללוב, שהחוזה אמר תורה בפרשיית המן (שבפרשת בשלח): "ויאמרו איש אל אחיו מן הוא... לא ידעו מה הוא". וביאר החוזה, שכל אחד ואחד אמר על חבירו 'מה הוא', כי המן היה מאכל רוחני, לחם מן השמיים, ועל ידי אכילתו התעלו כל יום ויום מבחינה רוחנית, עד שלמחרת לא הכיר איש את חבירו, ושאל – מי הוא זה, כי לא הכירו משום שהתעלה במדרגתו. (סיפורי חסידים, בשלח, מס' 176).
נמצאנו למדים, שאכילת המן פעלה מעצמה ורוממה את האנשים מבחינה רוחנית.
וכך זה גם בפירות ארץ ישראל. בזמנו ליקטתי סיפורים ומאמרים רבים על מעלת פירות ארץ ישראל. כשהשוויתי את סיפורי חז"ל לסיפורי ודברי גדולי הדורות גיליתי דבר מדהים. גדולי דורות הגלות מדברים בעיקר על קדושת הפירות, לעומתם, חז"ל מדברים בעיקר על השפע הגשמי והמתיקות של הפירות. חז"ל מזכירים את הנושא הרוחני רק בהקשר של ירידת השפע והמתיקות בעקבות קלקול רוחני.
ללמדך, שבגלות צריכים לדבר על הקדושה, אך כשחיים בארצנו הקדושה נושמים מאווירה ואוכלים מפירותיה, הקדושה זורמת אלינו באופן טבעי, והיא נמסכת בגופנו דרך ההתענגות על טוב ומתיקות הפירות.
כמובן, גם אחרי כל ההסברים הללו, חשוב לזכור שמעלתו של מי שמבין את הדברים לעומקם ופוגש את הרוחניות בגלוי, גבוהה יותר. לפיכך, המעלה השלימה היא ללמוד ולהעמיק במעלת ארצנו וקדושת פירותיה.
שנזכה בט"ו בשבט הקרוב וכל השנה, לאכול מפריה, לשבוע מטובה, ולברך עליה בקדושה וטהרה!
ניווט מהיר
חיפוש שיעורים

אורות התשובה - הרב הראל כהן סוד השתיקה וצער התשובה
אורות התשובה פרק ח, ח'
השיעור עוסק במצב שבו הצער הרוחני וכאב התשובה של האדם גדולים עד כדי כך שהם סותמים את יכולתו לחשוב, לדבר, להתפלל או לבטא את רגשותיו. על פי משנתו של הרב קוק, דווקא מתוך אותו מקום של אילמות ו"עולם הדומייה" ניתן להתרומם, להתחבר למציאות הכללית ולשאוב כוחות חיים ותשועה.

ויצא 'ויישק יעקב לרחל' - כיצד יעקב בחיר האבות מנשק לרחל - פרשת 'ויצא'
האם לאבא או סבא מותר לנשק את ביתו ונכדתו, וכן לאמא וסבתא לנשק את בנה ונכדה, ומה ההסברים בנשיקת יעקב לרחל והסברים מדוע בכה.

כינוסי אברכים כינוס אברכים - ראש חודש כסלו תשפ"ז
ברכות לראש חודש והתייחסות ללימוד התורה כעבודה בימי החנוכה | חשיבות העמידה בהתחייבויות ובלימוד עם תלמידים | דוגמה אישית והתקדמות מתמדת של ר"מים וראשי ישיבות | הכרת תודה על כלים טכנולוגיים והתמודדות נכונה עמם | תוקף גיור ללא קבלת מצוות ועול מלכות שמיים | הצטרפות לתוכנית מנהיגות והאיזון מול ביטול תורה | אורח החיים של אברך ורכישת מותרות | יציאה לשליחות ורבנות יישובים וחינוך הילדים | ריקודים בשבתות בישיבה | חתונות נפרדות והתחשבות באורחים | שורש המחלוקת עם הר המור והשאיפה לאחדות הציונות הדתית

שיעורים בספר יהושע סוד האבנים וחציית הירדן
יהושע פרק ד'
השיעור עוסק בחציית הירדן בספר יהושע ובשילוב שבין הנס להשתדלות האנושית הבא לידי ביטוי בנשיאת ארון הברית בידי הכהנים. דרך ניתוח הקמת שלוש מערכות של 12 אבנים – בירדן, בגלגל ובעבר הירדן – נבחנים היחסים בין אחדות האומה, ייחודיות השבטים וזיקת התורה לאומות העולם.

הכנות לשבת, כניסתה ויציאתה הלכות הדלקת נרות שבת
השיעור עוסק בטעמי מצוות הדלקת נרות שבת — כבוד שבת, עונג שבת ושלום בית — ובמנהגים השונים לגבי מספר הנרות שמדליקים. בנוסף, נידונה המחלוקת ההלכתית האם קבלת השבת חלה בעצם ההדלקה, בברכה או באמירה מפורשת, וכיצד נוהגים למעשה בשבת וביום טוב.

מידות הראי"ה תיקון פגם הברית ומידת הגאווה
ברית ג' - גאווה א'
השיעור עוסק בהשלכות הרוחניות של פגם הברית, הגורם להחשכה פנימית ולניתוק מחוכמת התורה, ובדרך לתקן זאת באמצעות תשובה מאהבה ועיון באגדה המהפכים זדונות לזכויות. בחלקו השני מוסבר כיצד סילוק אבק הגאווה מתוך הכרה שכלית וטהורה מביא לשלמות, לשפלות רוח אמיתית ולשמחה פנימית שאינה תלויה בהשוואה לאחרים.

תולדות סגולת יעקב, צמאון ולימוד תורה
שיחת מוצ"ש פרשת תולדות
השיעור עוסק בהבדל המהותי שבין הטבע הרוחני של יעקב לבין החיצוניות של עשיו, וכן במשמעות הפנימית של חפירת הבארות של יצחק כרמז לבתי המקדש. בנוסף, הרב מדגיש את הצורך בצמאון אמיתי לדבר השם, וקורא לתלמידים להמשיך ולהתמיד בלימוד התורה מתוך שמחה גם בימי החנוכה.

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א שורש הכעס וזיכוך מידת הקנאה
טהרת הנפש והמידות י"ד - ט"ז
השיעור עוסק במקור הכעס הנובע מחוסר מימוש של כוחות רוחניים ובדרכים להתגבר עליו באמצעות איפוק, עבודה עצמית והרחבת הדעת. בהמשך נבחנת מידת הקנאה וההבחנה בין קנאה שלילית לאדם אחר לבין קנאת השם טהורה המביאה לשלום ולתיקון העולם

תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה (ב)
השיעור עוסק בהלכות המעשיות של טקס ההבדלה, החל מאיסור האכילה לפני הבדלה (כולל מקרים של סעודה שלישית או חוסר ביין) ועד למחלוקת הפוסקים האם יש לעמוד או לשבת במהלכה. בהמשך מפרט הרב את הכללים המדויקים לברכה על הבשמים השונים ועל נר האבוקה, כולל דיני ההנאה מאור הנר וצורת החזקת הכוס.

תולדות זריעה ונטיעה והשראת שכינה - פרשת 'תולדות'
יצחק מצווה לא לרדת מהארץ בזמן רעב , ועוד מצווה 'שכון בארץ' הוי נוטע, הוי זורע, השכן השכינה, הקשר בין המשימות.

רביבים מעלת מצוות ביקור חולים
שלוש מטרות למצוות ביקור חולים: לסייע לחולה במה שנצרך, לעודד את רוחו, ולהתעורר להתפלל עליו | מצוותם של בני המעגל הראשון והפנימי לטפל בכל צרכיו השוטפים של החולה | בני המעגל השני הם החברים והקרובים מדרגה שנייה, שעיקר מצוותם לעודד את החולה | המבקרים צריכים להיזהר מאוד שלא להכביד על החולה | מצוות ביקור חולים דורשת חוכמה ורגישות | לא קל לדעת מה יעודד את החולה ומה ידכא אותו














