ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- לאורו
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש שמות
- בא
מבואר ברמב"ן על התורה (ד, יג) שסיבת סירובו הייתה מפני ענותנותו, 'והאיש משה עניו מאוד מכל האדם אשר על פני האדמה'. ובכל זאת הקב"ה אמר לו 'וזה לך האות.. תעבדון את האלוקים על ההר הזה' ומבאר ה'אור-החיים' הקדוש שהקב"ה אמר למשה: זה עצמו שאתה מסרב, הוא האות שאתה הוא השליח הנכון להוציאם ממצרים. והסבר הדבר כפי שכתב בספר 'רוח-חיים' לאבות, 'משה קיבל תורה מסיני', הר סיני נבחר לתת עליו את התורה מפני שהיה ההר היותר נמוך משאר ההרים. כדי לקבל את התורה זקוקים למידת הענווה וזה שאמר לו הקב"ה למשה "וזה לך האות תעבדון את האלוקים על ההר הזה" - "כיון שהוא נמוך מאחרים.
מובא בחז"ל שאודות בעל גאווה אמר הקב"ה ש'אין אני והוא, יכולים לדור בכפיפה אחת'. דווקא משה, העניו מכל אדם, הוא שזכה למידה גדולה כזו של נבואה שאף אדם לא הגיע אליה חוץ ממנו.
'וענווים ירשו ארץ', כותב הרב זצ"ל שלזכות בארץ ישראל צריך למידת הענווה (מידות-הראי"ה, גאוה) כי הרי שם ההשגחה האלוקית היותר גדולה וכדי לזכות לה, יש להדבק במידת הענווה, ריחוק מגאווה שתוכל השגחתו להיות עמו. ומשום כך דווקא המלך נצטווה 'לבלתי רום לבבו מאחיו' - דווקא מידת המלכות צריכה לצמוח מתוך ביטול וענווה גדולה.
משה רבינו זכה ששכינה מדברת מתוך גרונו, וזה שאמר לו הקב"ה 'ואנוכי אהיה עם פיך'. תלונתו של משה הייתה 'מי אנוכי' וביארו במדרש שמשה התכוון לומר שהבטחת הקב"ה הייתה: "ואנוכי אעלך גם עלה" ואם כן, הקב"ה צריך להוציאם, ולא על ידי שליח, אמר לו הקב"ה 'ואנוכי אהיה עם פיך'. שכינה מדברת מתוך גרונו ובכך תתקיים ההבטחה ל'אנוכי', ובשעה שאדם מקבל את שליחותו מעשה איש ופקודתו, זוכה שנפשו מתרוממת ומקבל כוחות ותעצומות נוספים.
וזה לשון 'נפש-החיים' (בשער א פרק ד): 'וזה תורת האדם, כל איש ישראל אל יאמר בלבו חס ושלום מה אני ומה כוחי לפעול במעשי.. אמנם יבין וידע ויקבע במחשבת ליבו שכל פרטיו מעשיו ודיבוריו ומחשבותיו כל עת לא אתאבידו' ע"ש.
ענותנותו של משה הביאתו להתבונן בסנה ושם נאמר לו 'ויאמר משה, משה, ויאמר הנני' ורש"י בספר בראשית (לז יג) כותב כי הנני הוא לשון ענוה וזריזות. וכן הוא בפרשת העקידה ויאמר הנני -כך ענייתן של חסידים לשון ענווה לשון זימון. דהיינו, הסכמתו של משה באה מתוך ענווה ללא חשבונות נוספים ללא נגיעות אישיות (עיין עולת ראי"ה ח"ב עמ' קנט).
מידתו של משה רועה נאמן שעיניו וליבו רק אל צאן מרעיתו (אורות הקודש ג רא), שרוצה רק להשפיע ולא לקבל ומשום כך נקרא עבד נאמן (שם), ובעולת ראי"ה (ח"א עמ' ר"ב): "העבדות העליונה עולה על תואר בנים כמדתו של עבד ה' שנקרא בו משה רבינו". ושם, (ח"ב עמ' ק"ו): "ישמח משה במתנת חלקו כי עבד נאמן קראת לו הנהגת הציבור נקרא עבדות כמ"ש במסכת הוריות י. מצד התוכן החומרי של צרכי הציבור והוא שררה מתוך עול התורה והמצווה המוטל עליו בזה, ובשני אלו עסק משה רבינו" ע"ש.
שלושה משפיעים על הדור:
א. בעלי משמעת פשוטה המשפיעים על הדור ובתחילה עושים לשם קבלת שכר כדוגמת הלויים.
ב. צדיקים שעובדים עבדוה פנימית ועושים רצונו של מקום כדי לתת עוז לאלוקים כעבודת מתנה שלא ע"מ לקבל פרס כדוגמת הכהנים.
ג. תלמידיו של משה שעינם וליבם רק על ישראל עמו של ה', הם רוצים רק להשפיע ולא לקבל מאומה כדוגמת משה רבינו הנקרא משום כך עבד נאמן.
ועל כן שיאו של משה בפרשת בשלח, 'אז ישיר משה ויאמינו בד' ובמשה עבדו' וכמו שכתוב בספר 'צדקת הצדיק' (קנ"ד) צריך להאמין בעצמו שיש לד' יתברך עסק עימו וזה שכתוב ויאמינו בה' ובמשה עבדו , שישים רבוא האמינו שד' יתברך חפץ בהם.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
