האם לחשוש לשעטנז בימינו? | הרב אליעזר מלמד | בית המדרש

ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש

בית המדרש

מדורים
רביבים

קטגוריה משנית

9269

5 דק' קריאה

לחץ להקדשת שיעור זה

אזור שורטים שיעורים לנשים פרשת השבוע סדרות ספריה פסקי דין בחן את עצמך

שאלה: אדם שקונה בגדים ממוכר שאינו מכיר את איסור שעטנז, האם עליו לבדוק את הבגדים שמא יש בהם שעטנז? ואולי חובת הבדיקה היא רק בבגדי צמר או פשתים?

המצווה
ציוותה התורה שלא ללבוש בגד שעשוי מצמר ופשתן, שנאמר: "את חוקותיי תשמורו... ובגד כלאיים שעטנז לא יעלה עליך" (ויקרא יט, יט). צמר הוא מה שגדל על המין שנקרא כבש, שהזכרים שלו נקראים אילים והנקבות רחלים. אבל מה שגדל על שאר בעלי חיים אינו בכלל האיסור, כי אינו נקרא סתם צמר אלא יש לו שם לוואי, כגון "צמר גמלים" או "צמר ארנבות". בפועל, מימי קדם ועד ימינו רוב הצמר המיוצר בעולם הוא מכבשים, מפני שבטבעם הם מגדלים צמר רב ומשובח, והם נוחים לגידול על ידי בני אדם.
פשתן הוא צמח בעל גבעול יחיד ארוך, שבתוך גבעולו ישנם סיבים שמהם ניתן לעשות חוטים חזקים, ובעיבוד מיוחד ניתן לטוות מהם חוטים עדינים לאריגת בגדים לבנים נאים. בעבר הבגדים הנפוצים היו מצמר או פשתן, עד שיש סוברים שכאשר התורה אומרת "בגד" מבלי לפרט, כוונתה לבגד שעשוי מצמר או פשתים (מנחות לט, ב).
האיסור הוא ללבוש בגד שיש בו צמר ופשתן שמחוברים זה לזה, כגון בגד צמר שתפור בחוטי פשתן, או שאפילו רק המתלה שלו מפשתן. אבל אין איסור ללבוש בבת אחת שני בגדים שונים, אחד מצמר ואחד מפשתים, לפיכך מותר ללבוש מכנסי צמר וחולצת פשתן. וכן מותר ללבוש חלוק מצמר ולחגור אותו בחגורת פשתן, שכל עוד אין חיבור של תפירה או קשר קבוע בין בגד הצמר לבגד הפשתן, אין איסור. שילוב של חוטים ממיני צומח אחרים, כקנבוס וכותנה, מותר. מדברי חכמים גם אסור לשבת על בד שיש בו שעטנז, שמא יעלה ממנו חוט וייכרך על בשרו במגע כלשהו, או שמא יטעה להתעטף בו. כדי שלא יטעו בזה, הוסיפו חכמים וגזרו שלא לשבת או לשכב על בד שעטנז, אפילו אם יהיו מעליו עשרה בדים כשרים (ביצה יד, ב; שו"ע יורה דעה שא, א).

רביבים (820)

הרב אליעזר מלמד

613 - האם הילודה מביאה למשבר דמוגרפי

614 - האם לחשוש לשעטנז בימינו?

615 - כפייה דתית ומדינת הלכה

טען עוד

אופיים של בגדי הצמר והפשתן
המיוחד בבגדי צמר שהם מבודדים ושומרים בחורף על חום הגוף. בנוסף לכך, הם נוטים לספוג פחות לכלוך והגשם נוטה להחליק עליהם, ומכיוון שהם גם שומרים על החום, רגילים לעשות מהם מעילים. הצמר גם נצבע בקלות ושומר על הצבע כחלק מהחוט. הצמר נוטה לחזור לצורתו הבסיסית, ולכן אם קימטו אותו הוא נוטה להתיישר. מסיבות אלה בגדי צמר נשמרים כחדשים זמן רב יחסית.
בדי הפשתן נחשבו לבדים נעימים ואיכותיים, מפני שחוטי הפשתן חזקים, וכאשר טווים מהם חוטים עדינים ניתן לארוג מהם בגדים לבנים ונאים במיוחד. כמו כן, חוסר האחידות בעוביו של חוט הפשתן, שנובע מצמיחתו הטבעית, משווה לבגדי הפשתן מראה יפה ומעניין, עד שאמרו חכמים שמצווה על הגברים שבארץ ישראל לשמח את נשותיהם בחג במתנת בגדי פשתן מגוהצים, שהיו אהובים עליהן במיוחד (פסחים קט, א). המאפיין את בד הפשתן – שהוא קל ואינו מבודד, ולכן מתאים לייצור בגדי קיץ שהרוח מנשבת בהם ומקררת את לובשיהם. חסרונם, שהם מתקמטים מאוד וסופגים לכלוך, וקשה יחסית לנקותם. לכן כאשר נמצא לפשתן תחליף, מעמדו ירד מאוד.

עליית הכותנה
התחליף שנמצא לפשתן הוא כותנה, שייצורה החל להיות נפוץ לפני כמה מאות שנים. בגדי הכותנה אומנם חמים מעט מבגדי פשתן, אולם עדיפים עליהם, מפני שקל יותר לגדל כותנה ולהפיק ממנה חוטים, ומפני שבגדי הכותנה פחות מתקמטים וקל יותר לכבסם. כך הגענו למצב שכיום מייצרים בעולם פי 80 כותנה מאשר פשתן, כאשר רוב הפשתן מיועד לייצור חוטים חזקים ולעוד מטרות שאינן ביגוד.
מכיוון שניתן לייצר בגדי כותנה עבים לחורף, הכותנה החליפה במידה רבה גם את הצמר. כמות הכותנה המיוצרת כיום בעולם היא פי עשרים וחמישה מהצמר. כמו כן ישנם חוטים נוספים ממיני צומח וחי, שתורמים אף הם להפחתה מסוימת של אחוז הצמר והפשתן בתעשיית הבגדים.
ועדיין היה מצוי שכאשר רצו לתפור בדי צמר בחוט חזק, תפרום בחוטי פשתן חזקים. לכן היה צריך לבדוק חליפות ומעילים מצמר, וכן ספות וכורסאות שצופו בבדי צמר.

עליית החוטים הסינתטיים
לפני כשלושה דורות נמצאה הדרך להפיק ממוצרי הלוואי של הנפט מוצרים סינתטיים כפלסטיק וניילון, וחוטים מלאכותיים כפוליאסטר ואקרילן שניתן להכין מהם בדים. בתחילה הבגדים הסינתטיים היו אטומים ולא מבודדים, ולובשיהם סבלו מזיעה ומקור, ורק מחירם הזול עמד להם בתחרות מול הבגדים הטבעיים. אולם תהליך שכלולם נמשך והם נעשו נושמים ומבודדים יותר, ומכיוון שהם גם יותר זולים וקלים לניקוי וגיהוץ, הם נעשו לנפוצים ביותר. בשנים האחרונות הוסיפו לשכללם, עד שהגענו למצב שיותר מ-70 אחוזים מכלל החוטים המיוצרים בעולם הם סינתטיים. כך היה בשנת תשע"ח, כאשר לפני עשר שנים הם היו 60 אחוזים מכלל החוטים המיוצרים. בפועל, שיעור הצמר והפשתן מכלל תעשיית הבגדים ירד לאחוז אחד בלבד, וכפי הנראה שיעורם ימשיך לרדת.

השימוש כיום בצמר ובפשתן
בפועל, רק לעיתים רחוקות ניתן למצוא כיום חולצות וחליפות יוקרתיות מפשתן. יותר שכיח השימוש בחוטים ובבדים מפשתן, מכיוון שבזכות חוזקם הם טובים לקשירת חפצים ולאריגת בדים עבים, ולעיתים משתמשים בבדי פשתן לחיזוק חלקים שונים במעילים ובחליפות, כמו למשל חיזוק צווארון החליפה וחיזוק המקומות שאליהם תופרים כפתורים ולולאות. אולם השימוש בחוטי פשתן הולך ופוחת, הואיל ורבים מעדיפים להשתמש במקומם בחוטים סינתטיים, שהם חזקים יותר, זולים ונוחים לשימוש.
מהסיבות שהוזכרו גם בגדי הצמר התמעטו, אולם בזכות תכונתם המחממת ונטייתם שלא לספוג גשם ולכלוך – אנשים שמעדיפים חומר טבעי נושם מעדיפים סוודרים מצמר, ובזכות מראה הצמר היוקרתי רבים מעדיפים חליפות ומעילים מצמר.

הלכה למעשה
ברוב המוחלט של הבגדים שקונים כיום אין חשש שעטנז, מפני שהם עשויים מחומרים סינתטיים או מכותנה. לפיכך, כל אימת שכתוב על תווית הבגד שעיקרו מחומרים סינתטיים, כותנה או שאר חומרים שאינם צמר או פשתן, אין לחשוש שמא יש בהם שעטנז. אומנם במקרים נדירים ייתכן שיחברו לבגדים קישוט מצמר או מפשתים, או יתפרו את הבגד בחוטי פשתן, אבל עדיין לא יהיה שם חיבור של צמר ופשתים יחד. רק במקרים נדירים ביותר, ייצא שיהיו מחוברים לבגד גם חוטים מפשתן וגם קישוט מצמר. אולם מכיוון שמדובר בחשש רחוק מאוד של פחות מאלפית האחוז די לקרוא את התווית שעל הבגד, ואם לא כתוב שהוא מצמר או פשתן – אין לחשוש לשעטנז.
גם בבגדי צמר או בבגדי פשתן די בכך שהקונה יסתכל על תווית הבגד. אם כתוב שהבגד עשוי מצמר ( Wool ) או פשתן ( Linen ) עם מינים נוספים בלא עירוב של צמר ופשתן, אין צורך לבודקו. אומנם לפעמים התווית אינה מדויקת, או מפני שאם יש בבגד פשתן או צמר בכמות של אחוז או שניים אין חובה לציינו, או מפני שלעיתים רחוקות טועים ומדביקים על הבגד תווית של בגד אחר. אולם למעשה, כל עוד לא כתוב על התווית שיש בבגד גם צמר וגם פשתן, הסיכוי שיהיה בו שעטנז הוא חלקיק אחוז, הרבה פחות ממיעוט המצוי (10 אחוזים), לפיכך אין צריך לחשוש לו.

החשש בחליפות צמר יקרות
החשש כיום משעטנז יכול להיות בחליפות ובמעילים יוקרתיים מצמר, שמחירם גבוה מאוד, ולעיתים רחוקות תופרים אותם בתפירת יד בחוטי פשתן. לעיתים מחזקים את הצווארון ואת סביבות הכפתורים בבדים חזקים מפשתן, ולעיתים מכניסים בכתפיים ובחזית בטנה מבד פשתן. לפיכך, מי שקונה חליפה או מעיל יקרים מאוד מצמר, הואיל ובמיעוט המצוי שלהם מערבים פשתן, חובה עליו לבודקם.
וכן ראוי שהקונה חליפה מפשתן יבדוק אותה, הואיל ויש חשש מסוים שהניחו בצווארון שלה צמר.

המעבדות לבדיקת שעטנז
במעבדה לבדיקת שעטנז נעזרים במיקרוסקופ, שעל ידו ניתן לראות את הסיבים שמהם החוט עשוי. מכיוון שלכל חוט צורה משלו, מי שמכיר את צורת החוטים יכול להבחין בין צמר לפשתים, וביניהם לחוטים מסוגים נוספים. ככלל, עמדתם של הבודקים במעבדות נוטה לחשוש לשיטות היחידים המחמירים, הן בדיני השעטנז והן בחובת הבדיקה.

האחריות המוטלת על הסוחרים
כל מה שלמדנו עד כה נוגע לקונים, אולם בעלי חנויות הבגדים צריכים להחמיר בזה יותר. הן מפני שקל להם יותר לבדוק את היצרנים והספקים ולהביא מדגם לבדיקה, והן מפני שהאחריות המוטלת עליהם גדולה יותר, הואיל והם מוכרים לרבים. לפיכך, כל אימת שהם מקבלים בגדים של צמר או פשתן שלפי היכרותם יש לגביהם חשש מסוים, אף שהוא פחות ממיעוט המצוי, ייתנו מדגם מהבגדים לבדיקה, ואם המדגם ייצא נקי – אינם צריכים לבדוק את שאר הבגדים שמאותה סדרה. במקרים שלפי ניסיונם אין בהם חשש, אין צורך ליתנם לבדיקה. מאידך, כאשר החשש גדול, כגון בחליפות ובמעילים יקרים, ייתנו את כולם לבדיקה.
כמו כן, ראוי לקונים להעדיף לקנות בגדי צמר או פשתים אצל מוכרים יראי שמיים, שנזהרים שלא להכשיל את הקונים באיסור שעטנז. אלא שאם קנו בחנות רגילה, חובה עליהם לבדוק רק חליפות ומעילי צמר יקרים במיוחד וחליפות פשתן.

מתוך העיתון בשבע

רביבים

הרב אליעזר מלמד

ראש ישיבת הר ברכה ורב הישוב. מחבר סדרת ספרי "פניני הלכה".

רביבים
החטא ועונשו
אדר א' תשע"א
רביבים
דרכו המיוחדת של רבי שמעון בר-יוחאי
טו אייר תש"ע
רביבים
צביון נכון ליום השואה
תשע"ד
רביבים
שילוב תורה ומדע במוסדות החינוך
תשרי תשפ"ג

רביבים

רביבים
לעורר את הילדים לתשובה
הרב אליעזר מלמד | תשרי תשפ"ז
רביבים
רשמי מסע לארצות הברית: חולמים על עלייה!
הרב אליעזר מלמד
רביבים
גבולות הקדושה של בית התפילה
הרב אליעזר מלמד | ניסן תשפ"ו
רביבים
בין סדר חברתי לתיקון עולם
הרב אליעזר מלמד | אב תשפ"ו

רביבים

סרטונים קצרים

שיעורים פופולריים

שו"ת "במראה הבזק"
אכילה ושתייה פחות מכשיעור ביום כיפור
רבנים שונים | תשרי תשע"ג
נוסחי תפילה
סליחות ליום רביעי מעשרת ימי תשובה- נוסח ליטא
הסידור המהיר
נוסחי תפילה
סליחות נוסח עדות המזרח להורדה
הסידור המהיר | אלול תשע"א
אחרי לידה
אחרי לידה
חוברת הכנה לקראת לידה
הרב עודד מילר | תמוז תשפ

שיעורים פופולריים

שיעורים חדשים

57 דק'
קול צופיך - הרב שמואל אליהו
פרשת האזינו תשפז – יום כיפור - עבודת הכהן הגדול בקודש הקדשים
הרב שמואל אליהו | תשרי תשפ"ז
27 דק'
האזינו
האזינו – עם זו יצרתי
הרב יצחק חי זאגא | תשרי תשפ"ז
שו"ת "במראה הבזק"
חזרה ליהדות של בני משומדים ר"ל
מתוך העלון חמדת ימים | אייר ה'תשנ"ח
רביבים
לעורר את הילדים לתשובה
הרב אליעזר מלמד | תשרי תשפ"ז

שיעורים חדשים

שיעורים באתר ישיבה

ניווט מהיר

הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א
הרב שמואל אליהו
הרב דוד דודקביץ'
הגאון הרב אברהם שפירא זצוק"ל
הרב הלל גפן
הרב ש. יוסף וייצן
הרב אליהו ברין
הרה"ג צבי שכטר
ר' יעקב כץ (כצל'ה)
הרב מרדכי גרינברג

הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן
הרוצה לבשל אוכל ביום טוב על מנגל שהוכשר כראוי ידליקנו מאש מצויה
הרב שי טחן | תשרי תשפ"ז
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן
רשאי לצאת לטיולים בחול המועד אף שנוהג את רכבו
הרב שי טחן | תשרי תשפ"ז
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן
רשאי לעשות מלאכה גמורה בחול המועד אם נצרך לצורך טיולו
הרב שי טחן | תשרי תשפ"ז
57 דק'
קול צופיך - הרב שמואל אליהו
פרשת האזינו תשפז – יום כיפור - עבודת הכהן הגדול בקודש הקדשים
הרב שמואל אליהו | תשרי תשפ"ז
36 דק'
עשרת ימי תשובה
מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
הרב יצחק בן יוסף | תשרי תשפ"ז
רביבים
לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
הרב אליעזר מלמד | תשרי תשפ"ז
הסוכה והלכותיה
חוברת הלכות סוכה
הרב אביחי קצין | תשרי תשפ"ז
יום כיפור
מאמר כיפור פז
הרב נתנאל יוסיפון | תשרי תשפ"ז
שו"ת "במראה הבזק"
חזרה ליהדות של בני משומדים ר"ל
מתוך העלון חמדת ימים | אייר ה'תשנ"ח
27 דק'
האזינו
האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
הרב יצחק חי זאגא | תשרי תשפ"ז
30 דק'
חולין
חולין דף קל"ט
הרב אלי סטפנסקי | ה' תשרי תשפ"ז
43 דק'
אורות התשובה - הרב הראל כהן
מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
הרב הראל כהן | ד' תשרי תשפ"ז
תשובה
תשובה: האומנות שבמציאת הדרך חזרה
הרב שי טחן | תשרי תשפ"ז
צום גדליה
צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
הרב יוסף אפריון | ג' תשרי תשפ"ז
26 דק'
חולין
חולין דף קל"ח
הרב אלי סטפנסקי | ד' תשרי תשפ"ז
4 דק'
האזינו
האזינו - זכור ימות עולם: מה עלינו לזכור כדי להצליח?
הרב מאיר גולדויכט | תשרי תשפ"ז
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן
אף ששיבחו חכמינו את הנשארים בבתיהם בחג ובחול המועד
הרב שי טחן | תשרי תשפ"ז
43 דק'
ענינו של ראש השנה
סוד השופר ופנימיות ראש השנה
השיעור עוסק במשמעותו הפנימית והעמוקה של השופר, שאינו רק מצווה מעשית אלא ביטוי לתפילת הנשמה ולחיבור לשורש ההוויה, הבינה ותיקון העולם העתידי. מתוך כך מוארים סדר הברכות של ראש השנה והשאלה ההלכתית והרעיונית של הימנעות מתקיעת שופר כאשר החג חל בשבת.
הרב אליהו ברין | כ"ח אלול תשפ"ו
31 דק'
חולין
חולין דף קל"ז
הרב אלי סטפנסקי | ג' תשרי תשפ"ז
36 דק'
שמונה פרקים לרמב"ם
כוח המדמה בשירות הקודש
שיעור 4
השיעור עוסק במהותו ובחשיבותו של כוח המדמה כגשר הכרחי המתרגם את רעיונות השכל המופשטים לציורים מוחשיים, עולם הרגש והמעשה. דרך דברי הרמב"ם, הראי"ה קוק וההקשר לערב ראש השנה, מובהר כיצד חיבור הדמיון לעבודת ה' מונע טעויות ומעניק חיות מעשית לקיום המצוות.
הרב יהודה מלמד | כ"ח אלול תשפ"ו