ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- לאורו
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
עזרא בן מעתוק הכהן
בספה"ק אוהב ישראל (סוף פר' ראה) בפסוק נתון תתן גו' ולא ירע לבבך בתתך לו כי בגלל הדבר גו'. פירש עפ"י דברי האוה"ח הק' ז"ל בפרשתנו על פסוק "אם כסף תלוה את עמי את העני עמך", דלכאורה ישאל השואל בראותו כי ירבה כבוד האדם בזהב לרוב ללא צורך בו. ולמה לא הספיק ה' להאדם רק מה שצריך והכרח לו. כי זה מה שאנו רואים שלפעמים יחסר לאדם ואין לו אפילו כדי צרכו. יש טעם בדבר לייסרו על עונו. משא"כ אוצרות הון למה לאיש לאין צורך בהם. לזה הודיע הכתוב כי יש אנשים שאינם ראוים לקבל חוקם לצד מעשיהם. כי ה' נותן בחסדו שפע הצורך בריוח לכל אחד ואחד די מחסורו. והיה כי יחטא האדם ואינו ראוי לקבל פרנסתו בכבוד מידו ית' חלקו המגיע לו. ואז לא יטלנו עליון אלא הרי הוא מתקבץ אל מקום אחר. ואז הוא צריך לקבל חלקו ע"י אחר. ויעשה ה' זה עבור ב' מדות טובות. הא', להשתלם האדם בעוה"ז פעלו הרע. הב', כדי שיזכה הנותן באמצעות נתינת הצדקה וחסד לרעהו. וזהו שאמר "אם כסף תלוה את עמי". פי' אם ראית שיש לך כסף יותר על מה שאתה צריך לעצמך ואתה מלוה לעמי. תדע לך שאין זה חלק המגיע לך אלא חלק האחרים שהוא העני עמך. ובזה לא יתנשא ולא יתגדל עם העני. עיי"ש.
מוסיף ה'אוהב ישראל': ומכל שכן שלא יתן לו ברוע לב כיון דמשלו הוא נותן לו. ועבור זה ברכו הש"י בזה שנתן והפקיד אצלו חלק חבירו. וזהו שאמר "נתון תתן לו אפילו מאה פעמים". מחמת שיש לך יותר מכדי צרכך אז בודאי אין זה שלך. ומחויב אתה ליתן לו אפילו כמה פעמים. וזהו "ולא ירע לבבך כו' כי בגלל הדבר כו' יברכך" כנ"ל. הלא עבור זה ברכך הש"י בעושר יותר מכדי צרכך מפני חלק העני שאינו זוכה שיהיה מונח אצלו. וגזר הש"י שיהיה בפקדון אצלך. ואז יוצרך העני לקבל פרנסתו וחלקו ממש על ידך. ודי לו בעונש זה. ועל כן החזר לו פקדונו בכל עת בסבר פנים יפות עכ"ד.
בענין זה מסופר (לבם של ישראל, עמ' תמב), כאשר באו גבאי צדקה בקובלנה להרה"ק הלב שמחה מגור זצ"ל, על שיד עשירים קמוצה ואין הם רוצים ליתן למגבית צדקה, תמה: "וכי אין הגבירים יודעים את מאמר "האור החיים" הק' על הפסוק "אם כסף תלוה"? כשכוונתו לדברי האוהחה"ק הנ"ל בפרשתנו: "אם כסף תלוה את עמי" פירוש "אם ראית שהיה לך כסף יותר על מה שאתה צריך, תדע לך! שאין זה המגיעך, אלא חלק אחרים, שהוא העני וכו' עיי"ש. נמצא איפה שאין העשירים נותנים כלום משלהם, ומה להם א"כ לקפוץ את ידם ולקמץ בנתינת צדקה.
בעליו עמו - פטור רק בידי אדם ולא בידי שמים
וכי ישאל איש מעם רעהו ונשבר או מת וגו' אם בעליו עמו לא ישלם וגו' (כב, יג-יד).
כתב האור החיים הק אף ששאילה בבעלים פטור, הפטור הוי רק מדיני אדם אבל חייב בידי שמים.
הגאון רבי מאיר אריק אבד"ק טארנא בספרו טל תורה הקשה עליו ממה דאיתא בגמ' בבא מציעא (דף צז.) אמר רבא: מי שרוצה לשאול דבר מחבירו, ויפטר מאחריותו, יאמר לו בזמן השאילה תן לי מים לשתות דהוי שאילה בבעלים, מפני שהמשאיל עושה מלאכה לשואל בזמן השאילה. ואי פקח הוא המשאיל, ויודע שפטור בעלים תלוי בזמן השאלה יאמר לשואל שאל את הדבר קודם, ואחר כך אתן לך מים] ואין זו שאלה בבעלים ע"כ. ומקשה הגר"מ אריק: וצ״ע דא׳׳כ שחייב אדם בידי שמים איך נתן רבא עצה לעשות כן לכתחילה, והרי ישאר חייב בידי שמים. ומתרץ שיש ליישב: אולי כוונת האוה״ח בנאבד בפשיעה אבל באונס פטור אף לצאת ידי שמים, והבא לפטור מאונס קאמר רבא. ומסיים הגר"מ אריק: ועם כל זה הדבר חידוש ולא נזכר בפוסקים עכ"ד.
אמנם יש לציין לדברי המאירי (שם) שכתב שהעיקר שבא רבא ללמד הוא עצה למשאיל להיזהר מרמאותו של שואל, שלא יסכים לתת לו מים בשעת השאילה [וזה לשונו: מאחר שביארנו שכל שהמשאיל במלאכת השומר בשעת שאלה פטור השואל כל שרוצה לשאול ומתכוין לרמות את חברו ואומר לו השקני מים, ומכוין שיעתר לו לכך ושיעשה שאול לו בשעה שהוא קונה את הבהמה להיות שואל עליה, יהא הלה [המשאיל] פקח ויאמר לו משוך וקנה תחלה ואח"כ אעשה שלא יעשה עצמו נעתר לשאלתו עד שנעשה הוא שואל] עיי"ש. ולפי דבריו אתי שפיר, שהעיקר בא רבא ללמד למשאיל איך להתחמק מהשואל, ולא לשואל איך להיפטר מהמשאיל ודו"ק.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
