ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- הלכה פסוקה
הנתבעת היא אגודה שיתופית חקלאית (להלן, האגודה החקלאית) ביישוב מסוים שיש בו גם אגודה שיתופית קהילתית (להלן האגודה הקהילתית). התובע הוא חבר האגודה הקהילתית.
הנתבעת קיימה בוררות בינה לבין האגודה השיתופית בפני רב היישוב, ולתובע היו טענות שונות על הליך זה, אותן הגיש לבית דין זה. הנתבעת טענה כי על בית הדין לדחות את התביעה על הסף, כיוון שהתובע אינו רשאי לתבוע את הנתבעת באופן אישי לאחר שהאגודה בה הוא חבר הסכימה לבוררות. בנוסף, האגודה הקהילתית פעלה באופן סביר. מה גם שבמהלך הדיון בפני בית הדין, התובע נבחר לחבר ועד האגודה הקהילתית. במסגרת הדיון ביקש בית הדין את תגובת האגודה הקהילתית.
פסק הדין: בית הדין דחה את התביעה וקבע כי לא ידון בתביעה הציבורית שנידונה בין האגודה הקהילתית לאגודה החקלאית בפני הרב. בית הדין כתב כי התובע רשאי להגיש תביעה אם נגרם לו נזק אישי.
הלכה פסוקה (260)
הרב עקיבא כהנא
219 - ישוב שהבטיח לתושב שהוא יקצה לו קרקע
220 - טענות תושב בעניין סמכות ועד קהילה
221 - חלוקת מבנה ציבור בין שתי עמותות
טען עוד
1. דיון בבית דין לאחר דיון בבית דין אחר
בגמרא (בבא בתרא קלח ע"ב) נאמר שבית דין לא רשאי לבקר פסק דין של בית דין אחר אמנם הפתחי תשובה (חו"מ יט, ג) כתב שאם יש חשש טעות אכן בית הדין בודק פסקי דין של בתי דין קודמים, אלא שבמקום שאין בו חשש טעות אין לבית הדין לפתוח בבדיקה.
בנוסף כיון שהאגודות קיימו הליך של בוררות בפני הרב, הרי שבהליך כזה הבורר לא כפוף לדיני התורה באופן דווקני, והוא מוסמך להפעיל שיקול דעת, ולכן לא ניתן לבקר פסק בורר שכזה.
לפיכך, לא ניתן לבקר את החלטת הרב בבוררות.
2. סמכות האגודה הקהילתית לעסוק בקרן מבני ציבור
אמנם, יש מקום לדון בטענת התובע שלאגודה הקהילתית לא היתה סמכות להסכים לבוררות אצל הרב בשאלות שהיו במחלוקת לגבי קרן מבני ציבור.
דיון: בחוזה שבין התושב לאגודה הקהילתית נכתב כי התושב מסמיך את האגודה הקהילתית לנהל את כספי הקרן בשם הציבור. כיון שהאגודה הקהילתית ניהלה הליך כנגד האגודה החקלאית, הרי שהיא ייצגה את התושב התובע שאינו יכול להתנגד להליך ולדרך בה נוהל.
3. טענות לנגיעה אישית של חברי הנתבעת
התובע טען שהליך הבוררות לא היה תקין, משום שיש בהחלטות משום ניגוד עניינים. בית הדין דחה את הטענה, בפתח הדברים הזכיר בית הדין שדין וועד האגודה כדין טובי העיר, משום שהם נבחרו על ידי חברי האגודה, והרמ"א (חו"מ ב, א) פסק שנוהגים שטובי העיר נחשבים בעיר שלהם כמו בית הדין הגדול.
בנוסף, יש תוקף להחלטות גם אם חברי לוועד היתה נגיעה אישית מסוימת. זאת, משום שמטבע הדברים החלטות שמתקבלות בוועד קהילה נוגעות גם לחברים המחליטים בעניין זה. מחובתו של כל נציג ציבור להכריע בהצבעות לשם שמיים כדברי הרמ"א (חו"מ קסג, א). כך גם כתב הרשב"א (ה, רעג) שניתן להתדיין בפני דיינים שהם חברים בקהילה, כיוון שאין אפשרות אחרת. כך גם כתב בספר משפטי שמואל (צב) שיש להכשיר מינוי קרובים לטובי הקהל, וכך נהגו בכל קהילות ישראל. לכן יש לקבל הכרעות כאלו גם אם התקבלו על ידי אנשים הנוגעים בדבר בהיותם חברי הקהילה.
4. אופן ההתנהלות של חברי הנתבעת בבוררות
לתובע היו טענות רבות על אופי ההליך בפני הרב, ועל מיצוי בירור העובדות. אולם, למיטב הבנת בית הדין התנהלות האגודה הקהילתית בהליך הבוררות נבעה משיקולים כלכליים או חברתיים, וחברי הועד התייעצו עם אנשי מקצוע. לכן ניתן לראות את החלטת האגודה הקהילתית כפשרה שעושים טובי הקהל בנכסי הציבור, הדבר מצוי בתחום סמכותם של טובי הקהל כפי שמפורש בשו"ת דברי ריבות (סג), הוא הביא ראייה משו"ת הרא"ש (ו, כד) שכתב שטובי הקהל יכולים להתפשר עם מישהו על המס שהוא חייב להם.
5. טעות של טובי העיר אינה חוזרת
הראנ"ח (מים עמוקים ב, סג) כתב שגם במקרה שבו טובי העיר קיבלו סכום כסף ממישהו ופטרו ממיסים את כל נכסיו, אין טובי העיר יכולים לחזור מהסכמתם. זאת, למרות שבני העיר מתנגדים להסכמה שלהם, משום שכל מה שהחליטו טובי העיר – קיים. לעומת זאת המהרשד"ם (חו"מ תה) סבור שהשאלה אם ניתן לבטל החלטה שגויה של טובי העיר תלויה במנהג המקום. בכל מקרה במקרה שלנו לא מדובר בטעות מובהקת אלא לכל היותר בשיקול דעת מוטעה (לטענת התובע), ובמקרה כזה כולם מודים שלא יכולים טובי הקהל להחזיר את הדברים.
כשהתמיד בוטל - החומות קרסו
איך להגדיל או להקטין רצועות תפילין של ראש בקשר מרובע?
מה יש לנו ללמוד משנתיים של מלחמה?
סודה של ברכה
לא בדיבורים אלא במעשים: הדרך היחידה לחיבור בעם ישראל
כאב הגלות ותקוות הגאולה
איך אפשר להשתמש באותו מיקרוגל לחלבי ובשרי?
רמב"ם וכוזרי
הלכות תשעה באב שחל במוצאי שבת
הצוואה של חללי צה''ל לעם ישראל
התלהבות ללא יין
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
