ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש שמות
- משפטים
- הלכה מחשבה ומוסר
- פיתוח האישיות ותיקון המידות
- מידת הענווה
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
יעקב בן בכורה
לאחר שציווה הקב"ה על משה ואמר לו: "לא פחות ולא יותר" 1 , מצווה הוא על עם ישראל כולו את מצוות הפרישה וההגבלה. על כל אחד מעם ישראל לדעת את מקומו: "השמרו לכם עלות בהר ונגוע בקצהו" וגו' 2 .
ישנן מדרגות שונות, וכל אדם צריך לדעת מה היא מדרגתו. עליו לשמור עליה, ואסור לו לקפוץ ממנה ולדלג מעליה 3 . כל אדם צריך לעצור את עצמו על מנת לעשות חשבון נפש מה הוא, והיכן הוא עומד, ועל פי חשבון זה לאזן את עצמו, ולהגיע למדרגתו האמיתית. לכן באה מצוות ההגבלה: "והגבלת את העם סביב לאמר: השמרו לכם עלות בהר ונגע בקצהו" וגו'.
גם ההישמרות שלא לקפוץ מדרגות - היא חלק מקיום התורה, ואם אין האדם יודע מה היא מדרגתו הרי זו פרצה בעם ישראל כולו. דווקא במצב מרומם ונעלה יש צורך בזהירות רבה לבל יעלה האדם למעלה ממדרגתו.
בנקודה זו היה נעוץ כשלונם של נדב ואביהוא, ואף של הנשיאים, שעליהם נאמר בפרשתנו: "ויחזו את האלהים ויאכלו וישתו" 4 . הנשיאים נכשלו בכך שהייתה להם הנאה ושמחה שלא בגדר המותר. שמחתם הייתה צריכה להיות שמחה בתורה שהתגלתה, ובמקום זאת שמחו הם בכך שהקדוש ברוך הוא מדבר עמם, ומכיוון שהייתה זו שמחה בלתי מאוזנת, ומעבר למה שהיה צריך להיות, הם נענשו על כך.
איזון גם בנבואה
הכל צריך להיות במשקל ובמניין, ואפילו בנבואה צריך איזון. בשמים מודדים ושוקלים כל נבואה, והכל ניתן במידה ובמשקל - אלו דברים יתגלו ואלו דברים לא יתגלו. חז"ל מלמדים אותנו שיש דברים שנתקבלו מסיני ועדיין לא הגיע זמנם להתגלות. ומכיוון שכן, הוצרך הקדוש ברוך הוא לצוות על משה רבנו שלא להוסיף על דבריו, וזו הייתה גם הסיבה למצוות ההגבלה. דווקא בתקופה זו, שהגיעו בה בני ישראל לשיא הוודאיות והתשוקה לתורה, ומתוך כך התעלו עד למדרגה של מלאכים, שלגביהם יש הזדהות שלמה עם רצון הקדוש ברוך הוא, ואמרו "נעשה ונשמע" מתוך וודאיות מוחלטת, עוד קודם לשמיעת התורה - יש צורך במצוות ההגבלה, ובציווי שלא להוסיף על דבריו של הקדוש ברוך הוא.
דברים שעשה משה מדעתו
יחד עם הדברים האמורים למעלה, צריך האדם לדעת גם מה היא מעלתו.
הגמרא במסכת שבת 5 מספרת ש"שלשה דברים עשה משה מדעתו והסכים הקב"ה עמו", ואחד מהם הוא שדרש "היום ומחר - היום כמחר, מה למחר לילו עמו, אף היום לילו עמו", והוסיף יום אחד מדעתו עד למתן תורה.
לכאורה דברים אלו תמוהים. מתן תורה הוא תכלית העולם, תכלית כל הבריאה כולה. כל העולם כולו לא נברא אלא לשם מתן תורה, כפי שדורשים חז"ל: "יום השישי" - כולם תלויים ועומדים עד יום השישי הוא ו בסיון המוכן למתן תורה" 6 , שכן "התנה הקב"ה עם מעשה בראשית ואמר: 'אם ישראל מקבלין את תורתי מוטב, ואם לאו אני אחזיר אתכם לתוהו ובוהו' " 7 . ועוד אמרו חז"ל: "גדולה תורה שאילמלא תורה לא נתקיימו שמים וארץ שנאמר: 'אם לא בריתי יומם ולילה חקות שמים וארץ לא שמתי' וגו'" 8 . אלפי שנים מחכה העולם לרגע נשגב זה, והנה עתה, לאחר שזכה עם ישראל והגיע אל מול הר סיני, והוא רואה אותו ומצפה לקבלת התורה, בא משה רבנו ואומר "היום כמחר, מה למחר לילו עמו אף היום לילו עמו", ודוחה את המעמד הנשגב ביום שלם.
כאן מלמדת אותנו התורה מה היא תקיפות הדעת של גדולי ישראל, ומה היא סמכותם של חכמי התורה. כל העולם כולו מצפה, ואילו שׂכל התורה של משה רבנו אומר לחכות. הקב"ה אומר למשה "ביום השלישי", ואילו משה רבנו אומר "היום כמחר". סברתו של משה רבנו היא כל כך מוצקה ומוחלטת, עד שכל העולם כולו יכול לחכות ואין בכך פגם. כאשר שמע משה רבנו את ציוויו של הקב"ה "היום ומחר" הוא הבין בשׂכלו שיש כאן היקש, ותקיפות דעתו היא כל כך מוחלטת, בלא כל פקפוקים, עד שניתן לדחות את כל תכלית הבריאה ואין לוותר.
כוחה של תורה שבעל פה
זה הוא עניינה של תורה שבעל פה. לחכמי התורה ניתנו שלוש עשרה מדות לדרשם, והחלטתם קובעת מה היא התורה. הסנהדרין הם עצמם התורה שבעל פה. כאשר שבעים חברי הסנהדרין, בשר ודם, מתכנסים ליד המזבח בבית המקדש ומחליטים החלטות - זו היא תורה. הם עצמם תורה, בשר ודם נהפכים לתורה. השׂכל האנושי קובע את ההלכה האלוקית, ומשה רבנו שקול כנגד הסנהדרין. כאשר משה רבנו מחליט שיש היקש, הרי התורה אומרת שיש כאן היקש.
ההיקש של "היום ומחר" הוא הדרשה הראשונה של תורה שבעל פה, של שלוש עשרה מדות, ועל פי ההיקש הזה נקבע יום מתן התורה. ואם כן ניתן להבין מדוע אין חג השבועות מוזכר בתורה כיום מתן התורה. הראשונים מתקשים בשאלה זו, ומסבירים הסברים שונים, אולם על פי הסבר זה מובן הדבר, שכיוון שיום מתן התורה לא נקבע על פי התורה שבכתב אלא על פי התורה שבעל פה, לא מוזכר בתורה שבכתב חג השבועות כחג מתן התורה.
---------------------
מתוך הספר "שיעורי מרן הגר"א שפירא למסכת בבא בתרא", ומתוך הספר "שיעורי מרן הגר"א שפירא למסכת שבת ופסחים", בעריכת הרב בנימין רקובר שליט"א.
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וחיבורו לאלוקות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק בהגדרת דמות ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, כמי שחי את הנוכחות האלוקית בכל תנועה ואיבר בגופו. בהמשך לכך, נבחנים האופנים שבהם האדם מבטא קרבה זו הלכה למעשה – החל מכבוד השכינה, דרך מצוות כציצית ותפילין, ועד להרבות בברכות ובשבחים.

לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.

מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.

וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.

שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.

שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עלייה רוחנית וסדר תיקון המידות
טהרת הנפש והמידות ח - י
השיעור עוסק בהדרכתו של הרב קוק לגבי המדרג הראוי בעבודת האדם, שבו לעיתים התעלות הדעת והשאיפה הרוחנית קודמות לתיקון המעשים והמידות בפועל. מודגש כי כאשר אדם נתקל במחסומים מעשיים או פסיכולוגיים, עליו להמשיך ולהתעלות בתחומים הרוחניים שבהם כוחו יפה, ומתוך כך יושפע ויתוקן גם עולמו המעשי והמוסרי.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.

מאמר שלישי השראת השכינה והחיבור למלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במושג השכינה ובגילויה לעם ישראל גם בזמן הגלות, תוך עיון במקורות חז"ל ובספר הכוזרי. בהמשך נידונה מדרגתו של החסיד המתבונן בהנהגה האלוקית, ומובאת המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן סביב מציאותם וראייתם של מלאכים.

יסודות הש"ס מבוא עיוני לסוגיות השבת אבידה
השיעור עוסק בהבחנה היסודית בין חיובי מצוות (כגון מצוות עשה של השבת אבידה) לבין הגדרות משפטיות-ממוניות של דינים, בעלות ושמירה בדיני ממונות. עקרונות אלו משמשים כמבוא עיוני לפרק "אלו מציאות", תוך הדגמת יישומם בסוגיות מפתח כגון חיוב שומר אבידה, מכירת אבידה, ייאוש ושכר שכיר.













