ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש שמות
- משפטים
- הלכה מחשבה ומוסר
- פיתוח האישיות ותיקון המידות
- מידת הענווה
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
יעקב בן בכורה
לאחר שציווה הקב"ה על משה ואמר לו: "לא פחות ולא יותר" 1 , מצווה הוא על עם ישראל כולו את מצוות הפרישה וההגבלה. על כל אחד מעם ישראל לדעת את מקומו: "השמרו לכם עלות בהר ונגוע בקצהו" וגו' 2 .
ישנן מדרגות שונות, וכל אדם צריך לדעת מה היא מדרגתו. עליו לשמור עליה, ואסור לו לקפוץ ממנה ולדלג מעליה 3 . כל אדם צריך לעצור את עצמו על מנת לעשות חשבון נפש מה הוא, והיכן הוא עומד, ועל פי חשבון זה לאזן את עצמו, ולהגיע למדרגתו האמיתית. לכן באה מצוות ההגבלה: "והגבלת את העם סביב לאמר: השמרו לכם עלות בהר ונגע בקצהו" וגו'.
גם ההישמרות שלא לקפוץ מדרגות - היא חלק מקיום התורה, ואם אין האדם יודע מה היא מדרגתו הרי זו פרצה בעם ישראל כולו. דווקא במצב מרומם ונעלה יש צורך בזהירות רבה לבל יעלה האדם למעלה ממדרגתו.
בנקודה זו היה נעוץ כשלונם של נדב ואביהוא, ואף של הנשיאים, שעליהם נאמר בפרשתנו: "ויחזו את האלהים ויאכלו וישתו" 4 . הנשיאים נכשלו בכך שהייתה להם הנאה ושמחה שלא בגדר המותר. שמחתם הייתה צריכה להיות שמחה בתורה שהתגלתה, ובמקום זאת שמחו הם בכך שהקדוש ברוך הוא מדבר עמם, ומכיוון שהייתה זו שמחה בלתי מאוזנת, ומעבר למה שהיה צריך להיות, הם נענשו על כך.
איזון גם בנבואה
הכל צריך להיות במשקל ובמניין, ואפילו בנבואה צריך איזון. בשמים מודדים ושוקלים כל נבואה, והכל ניתן במידה ובמשקל - אלו דברים יתגלו ואלו דברים לא יתגלו. חז"ל מלמדים אותנו שיש דברים שנתקבלו מסיני ועדיין לא הגיע זמנם להתגלות. ומכיוון שכן, הוצרך הקדוש ברוך הוא לצוות על משה רבנו שלא להוסיף על דבריו, וזו הייתה גם הסיבה למצוות ההגבלה. דווקא בתקופה זו, שהגיעו בה בני ישראל לשיא הוודאיות והתשוקה לתורה, ומתוך כך התעלו עד למדרגה של מלאכים, שלגביהם יש הזדהות שלמה עם רצון הקדוש ברוך הוא, ואמרו "נעשה ונשמע" מתוך וודאיות מוחלטת, עוד קודם לשמיעת התורה - יש צורך במצוות ההגבלה, ובציווי שלא להוסיף על דבריו של הקדוש ברוך הוא.
דברים שעשה משה מדעתו
יחד עם הדברים האמורים למעלה, צריך האדם לדעת גם מה היא מעלתו.
הגמרא במסכת שבת 5 מספרת ש"שלשה דברים עשה משה מדעתו והסכים הקב"ה עמו", ואחד מהם הוא שדרש "היום ומחר - היום כמחר, מה למחר לילו עמו, אף היום לילו עמו", והוסיף יום אחד מדעתו עד למתן תורה.
לכאורה דברים אלו תמוהים. מתן תורה הוא תכלית העולם, תכלית כל הבריאה כולה. כל העולם כולו לא נברא אלא לשם מתן תורה, כפי שדורשים חז"ל: "יום השישי" - כולם תלויים ועומדים עד יום השישי הוא ו בסיון המוכן למתן תורה" 6 , שכן "התנה הקב"ה עם מעשה בראשית ואמר: 'אם ישראל מקבלין את תורתי מוטב, ואם לאו אני אחזיר אתכם לתוהו ובוהו' " 7 . ועוד אמרו חז"ל: "גדולה תורה שאילמלא תורה לא נתקיימו שמים וארץ שנאמר: 'אם לא בריתי יומם ולילה חקות שמים וארץ לא שמתי' וגו'" 8 . אלפי שנים מחכה העולם לרגע נשגב זה, והנה עתה, לאחר שזכה עם ישראל והגיע אל מול הר סיני, והוא רואה אותו ומצפה לקבלת התורה, בא משה רבנו ואומר "היום כמחר, מה למחר לילו עמו אף היום לילו עמו", ודוחה את המעמד הנשגב ביום שלם.
כאן מלמדת אותנו התורה מה היא תקיפות הדעת של גדולי ישראל, ומה היא סמכותם של חכמי התורה. כל העולם כולו מצפה, ואילו שׂכל התורה של משה רבנו אומר לחכות. הקב"ה אומר למשה "ביום השלישי", ואילו משה רבנו אומר "היום כמחר". סברתו של משה רבנו היא כל כך מוצקה ומוחלטת, עד שכל העולם כולו יכול לחכות ואין בכך פגם. כאשר שמע משה רבנו את ציוויו של הקב"ה "היום ומחר" הוא הבין בשׂכלו שיש כאן היקש, ותקיפות דעתו היא כל כך מוחלטת, בלא כל פקפוקים, עד שניתן לדחות את כל תכלית הבריאה ואין לוותר.
כוחה של תורה שבעל פה
זה הוא עניינה של תורה שבעל פה. לחכמי התורה ניתנו שלוש עשרה מדות לדרשם, והחלטתם קובעת מה היא התורה. הסנהדרין הם עצמם התורה שבעל פה. כאשר שבעים חברי הסנהדרין, בשר ודם, מתכנסים ליד המזבח בבית המקדש ומחליטים החלטות - זו היא תורה. הם עצמם תורה, בשר ודם נהפכים לתורה. השׂכל האנושי קובע את ההלכה האלוקית, ומשה רבנו שקול כנגד הסנהדרין. כאשר משה רבנו מחליט שיש היקש, הרי התורה אומרת שיש כאן היקש.
ההיקש של "היום ומחר" הוא הדרשה הראשונה של תורה שבעל פה, של שלוש עשרה מדות, ועל פי ההיקש הזה נקבע יום מתן התורה. ואם כן ניתן להבין מדוע אין חג השבועות מוזכר בתורה כיום מתן התורה. הראשונים מתקשים בשאלה זו, ומסבירים הסברים שונים, אולם על פי הסבר זה מובן הדבר, שכיוון שיום מתן התורה לא נקבע על פי התורה שבכתב אלא על פי התורה שבעל פה, לא מוזכר בתורה שבכתב חג השבועות כחג מתן התורה.
---------------------
מתוך הספר "שיעורי מרן הגר"א שפירא למסכת בבא בתרא", ומתוך הספר "שיעורי מרן הגר"א שפירא למסכת שבת ופסחים", בעריכת הרב בנימין רקובר שליט"א.
הלכות שטיפת כלים בשבת
מה עיקר הגאולה ביום העצמאות?
לבדוק את החמץ שבלב
למה אומרים "במה מדליקין" בערב שבת?
איך ללמוד אמונה?
רמב"ם וכוזרי
לא בדיבורים אלא במעשים: הדרך היחידה לחיבור בעם ישראל
איך אפשר להשתמש באותו מיקרוגל לחלבי ובשרי?
איך עושים קידוש?
הלכות קבלת שבת מוקדמת
מה הקשר בין נעמי שמר, האו"ם ובית המקדש?
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
