ישיבה
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- אמונה וחסידות
- הנהגת ה' את העולם
נראה כאילו זה היה ממזמן, אבל רק לפני שבוע יצאנו מחג הפסח. כתוב בספרים הקדושים, שהימים הטובים נועדו כדי שנזכה לאסוף מהם כוחות להמשך שגרת השנה. 'מועד' הוא זמן שאנחנו 'מתוועדים' עם אבא בשמים וקרובים אליו בקרבה יתירה, כפי שכתוב במדרש (פסקא רבתי, טו) על הפסוק (דברים ד, ז) "כי מי גוי אשר לו אלוקים קרובים אליו כה' אלוקינו בכל קוראנו אליו", שהכוונה לימי המועדים, שאז בני ישראל נפגשים עם הקב"ה, והקב"ה שומע את תפילות בני ישראל - 'בכל קוראנו אליו'.
בתפילות החג אמרנו את נוסח הברכה "אתה בחרתנו מכל העמים, אהבת אותנו ורצית בנו, ורוממתנו מכל הלשונות, וקדשתנו במצותיך, וקרבתנו מלכנו לעבודתך ושמך הגדול והקדוש עלינו קראת".
ה'חידושי הרי"מ' זיע"א מפרש באופן מיוחד את הפסוק בקהלת (יב, א) "וזכור את בוראיך בימי בחורותיך, עד אשר לא יבואו ימי הרעה, והגיעו שנים אשר תאמר אין לי בהם חפץ", בזכות אותם ימים שאומרים 'אתה בחרתנו', יש יכולת לשאוב להמשך השנה זיכרון; שבכל מה שיעבור עליו יחזיק מעמד על ידי שיזכור את מעלתו וערכו אשר שם שמים חל עליו - 'ושמך הגדול והקדוש עלינו קראת'.
במרוץ החיים, האדם עלול לשכוח מה הוא עושה פה ובשביל מה הוא בא לזה העולם, עלול לשכוח את התכלית של האדם שנברא "רק להתענג על ה' ולהנות מזיו שכינתו" (מסילת ישרים בתחילתו). לכן באים ימים קדושים אלו כדי לרענן ולהפיח מחדש את הזיכרון והרצון, לזכור שיש ה' בעולם ולהשתוקק אליו.
יזכיר יהודי לעצמו את נשמתו 'חלק אלוק ממעל' שנחצבה מתחת כסא הכבוד עבור התכלית שלשמה באה לזה העולם, ויוציא את כוחותיו שקיבל ירושה מהאבות הקדושים מהכוח אל הפועל. זו העצה לשמר בתוכנו את אורות החג, שבהם זכינו להיות קשורים בעבותות אהבה למלכו של עולם.
ראיתי מדרש נפלא (קהלת רבה יב, א) שמתאר את חיי האדם בפסוק הנ"ל: "וזכור את בוראך, תנינן, 'עקביא בן מהללאל אומר הסתכל בשלושה דברים, מאין באת מטיפה סרוחה, ולאן אתה הולך למקום עפר רמה ותולעה, ולפני מי אתה עתיד ליתן דין וחשבון, לפני מלך מלכי המלכים הקדוש ברוך הוא'. ר' יהושע בן לוי דסכנין אמר, שלושתן דרש עקביא מתוך תיבה אחת: 'בורך' 'בארך' 'בוראך'. 'בורך' זו לחה סרוחה (מאין באת), 'בארך' זו רמה ותולעה (לאן אתה הולך), 'בוראך' זה מלך מלכי המלכים הקדוש ברוך הוא שאתה עתיד ליתן לפניו דין וחשבון. לכך נאמר וזכור את בוראך בימי בחורותיך, עד דחילך עלך עד אשר לא יבואו ימי הרעה".
מתפללים ומקווים לה' שיהיו לנו רק ימי הטוב, אבל ישנם ימים שלאדם יש ניסיונות ואתגרים לא פשוטים הן ברוחניות והן בגשמיות. הקב"ה ברא אותנו עם יצר הרע והתמודדיות עם רצונות רעים, אדם יכול למצוא את עצמו טובע ברשת הרע של יצר הרע ועלול לשקוע שם ולהתייאש. העצה היא - 'שויתי ה' לנגדי תמיד, כי מימיני בל אמוט' (תהלים טז,ח), כפי שפירש ה'נועם אלימלך' זיע"א (וישב), שגם מה שהוא 'לנגדי' היינו 'ימי הרעה', אני זוכר בה' יתברך שהוא תמיד לנגד עיני, שהכל ממנו לטובה מפני ש'מימיני בל אמוט', שאני מוכרח להיות יותר זריז בקיום מצוותיו, ועל ידי זה אני מתדבק בו יתברך יותר בזריזות.
עוד אמרנו בתפילות החג "והשיאנו ה' אלוקינו את ברכת מועדיך", כותב הרב הקדוש רבי אהרן מקרלין זיע"א בספרו 'בית אהרן': "והשיאנו - יטעננו". שימים אלו נועדו להיטען בהכרה שאתה הוא ה' אלוקינו, וזו ברכת מועדיך. בזכות סגולת ימים אלו יש לאדם את היכולת להיטען בחיבור בבורא עולם, להרגיש בעוצמה רבה את הקשר שלו אל ה' אלוקינו, ומתוך כך לצבור כוחות חדשים שיהיו מונחים לפניו עבור הימים הבאים.
אמרנו בהגדה של פסח "בקש לבן לעקור את הכל, שנאמר ארמי אובד אבי". והפירוש הוא - איך ביקש לבן לעקור את כל היהדות מאיש הישראלי, על ידי שמאביד ומשכיח ממנו שהוא בנו של מלך מלכי המלכים. כי כל זמן שיהודי זוכר שהוא בן של מלך, הוא יודע לשמור את עצמו שלא יכשל, כי לא נאה לבן מלך להתעסק בעניינים כעורים.
כך פירש בעל 'יסוד העבודה' מסלונים זיע"א, את הפסוק במשלי (ג, יא) "מוסר ה' בני אל תמאס", שהמוסר הגדול ביותר של האדם הוא בזוכרו שהוא בן מלך, מוסר ה' - בני, שאתה בני, וממילא אל תמאס, אל תלכלך עצמך בחטאים ודברים מאוסים. כשאדם חי את חייו מתוך חרות וחיבור אמתי אל עצמו, מודע לנשמה הטהורה שבקרבו, כך מתרחק מכל דבר שמריח שפלות ונמיכות רוח.
הדרך להנצל מתחבולות היצר הרע היא לזכור ולהכיר בהכרה שלמה ובהירה בקדושה שגנוזה בכל נפש מישראל, ומתוך כך להאמין בעצמו ולשמוח במעלתו שזכה ששוכנת בקרבו נשמה אלוקית, שנאצלה מעצמות האור אין סוף ברוך הוא.
אנחנו נמצאים בתקופה שאין איתנו יודע מה ילד יום, לא יודעים מה העתיד מזמן לנו, רק נותר לנו להתחזק באמונה וביטחון בה' יתברך. הקב"ה ברוב חסדיו נתן לנו את חג הפסח שנקרא גם חג האמונה, להשריש ולחקוק בתוכנו את מציאותו של ה' יתברך, שהוא בורא העולם, הוא המנהיג היחידי ואין עוד מלבדו.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.
מאמר שלישי מדרגת החסיד וחיבורו לאלוקות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק בהגדרת דמות ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, כמי שחי את הנוכחות האלוקית בכל תנועה ואיבר בגופו. בהמשך לכך, נבחנים האופנים שבהם האדם מבטא קרבה זו הלכה למעשה – החל מכבוד השכינה, דרך מצוות כציצית ותפילין, ועד להרבות בברכות ובשבחים.
לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.
מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.
וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.
שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.
שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עלייה רוחנית וסדר תיקון המידות
טהרת הנפש והמידות ח - י
השיעור עוסק בהדרכתו של הרב קוק לגבי המדרג הראוי בעבודת האדם, שבו לעיתים התעלות הדעת והשאיפה הרוחנית קודמות לתיקון המעשים והמידות בפועל. מודגש כי כאשר אדם נתקל במחסומים מעשיים או פסיכולוגיים, עליו להמשיך ולהתעלות בתחומים הרוחניים שבהם כוחו יפה, ומתוך כך יושפע ויתוקן גם עולמו המעשי והמוסרי.
מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.
מאמר שלישי השראת השכינה והחיבור למלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במושג השכינה ובגילויה לעם ישראל גם בזמן הגלות, תוך עיון במקורות חז"ל ובספר הכוזרי. בהמשך נידונה מדרגתו של החסיד המתבונן בהנהגה האלוקית, ומובאת המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן סביב מציאותם וראייתם של מלאכים.
יסודות הש"ס מבוא עיוני לסוגיות השבת אבידה
השיעור עוסק בהבחנה היסודית בין חיובי מצוות (כגון מצוות עשה של השבת אבידה) לבין הגדרות משפטיות-ממוניות של דינים, בעלות ושמירה בדיני ממונות. עקרונות אלו משמשים כמבוא עיוני לפרק "אלו מציאות", תוך הדגמת יישומם בסוגיות מפתח כגון חיוב שומר אבידה, מכירת אבידה, ייאוש ושכר שכיר.
