ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- שבת ומועדים
- ל"ג בעומר
- שיעורים נוספים
השנה (נכתב בשנת תש"פ), עקב 'הקורונה' לא נוכל לעלות מירונה, ואף לא נזכה לריקודים ההמוניים בצוותא חדא סביב המדורות, אך אורו המופלא של רבי שמעון יעלה ויאיר בזוהר רוחני עליון, ואף נוכל לעסוק ביתר שאת בסיפוריו ובתורתו העמוקה.
אכן, זה הזמן להתבונן בסיפור נוסף, מוכר פחות, המגלה זווית אחרת על אשר למד רבי שמעון בעת צאתו מהמערה. הסיפור הידוע, אותו שנינו מקטנותנו, מופיע במסכת שבת בתלמוד הבבלי, אך התלמוד הירושלמי (שביעית פרק ט הלכה א) מביא היבט אחר בסיפור יציאת רשב"י מהמערה.
וכך מסופר (בתרגום חופשי): רבי שמעון הסתתר שלוש עשרה שנים במערה... לסוף שלוש עשרה שנים, אמר: נצא ונראה מה קול יש בעולם. יצא וישב על פי המערה. ראה צייד אחד, שפורס מצודות לציפורים. שמע בת קול שאומרת 'דימוס' (חופשי), וניצלה הציפור.
אמר (רבי שמעון לעצמו) – אם ציפור מבלעדי השמיים (השגחת ה') לא נלכדת, כל שכן בן אדם, (ויצא מהמערה)... טיהר את טבריה.
בסיפור זה, בשונה מהבבלי, רבי שמעון לא שומע את אליהו הנביא שמספר שמת הקיסר ובטלו גזרותיו, וגם לא שומע בת קול שמצווה עליהם 'צאו ממערתכם'. בירושלמי, רבי שמעון מתעורר מעצמו לצאת ולראות מה קול יש בעולם.
יש כאן אמירה עמוקה הרומזת לתורת הנסתר שרשב"י הביא לעולם ממערתו. רשב"י מקשיב לקול שיש בעולם. בעולם הגשמי מסתתר קול רוחני, וצריך להקשיב להיבט הרוחני העמוק שיש בעולם, בבחינת "מבשרי אחזה אלוק'". כל הבריאה הגשמית אומרת שירה רוחנית, וה' מדבר דרכה, ואת זה רשב"י ותורת הנסתר באים לחשוף. ה' מדבר אלינו דרך המציאות, ומבחינה זו המקובלים הם תלמידיהם וממשיכיהם של הנביאים, שהקשיבו לקול ה' הממשיך ומנסר תדיר בחלל העולם. (וכמסורת המקובלים, שאת הקבלה קיבלו מפי אליהו הנביא).
רבי שמעון משתמש כאן בביטוי – 'נראה, מה קול יש בעולם'. לכאורה, יש כאן סתירה לשונית. קול שומעים ולא רואים. אך זה בדיוק העניין, כעין "וכל העם רואים את הקולות", במעמד הר סיני. הקול הוא רוחני, ואילו את המציאות הגשמית הפיזית רואים ולא שומעים, אך רשב"י בא לחשוף תדיר את הרובד המיוחד של מעמד הר סיני, שבו מצליחים לחשוף את הקול הרוחני הפנימי, וכביכול לראות אותו כמציאות פיזית ממשית, כי הוא מתגלה החוצה כמציאות גשמית הנראית בעיניים.
והנה, רואה רשב"י צייד הפורס מצודות, אך כשיש קול בעולם שעל הציפור להיות חופשייה, היא ניצלת, ומכאן הוא לומד על השגחת ה' בעולם, ושהכל תלוי בו.
ולכאורה לימוד זה הוא תמוה – הרי כל יהודי יודע, שיש השגחה פרטית, והכל תלוי ברצון ה', ומה החידוש הגדול שהתחדש לרשב"י?
אפשר לתרץ באופן פשוט – כאן הבין רשב"י, שה' רומז לו שהוא ינצל ואל לו לחשוש מהקיסר. אך אולי הגמרא באה ללמד אותנו עומק יותר.
באמת, מה שהיום מקובל בעם ישראל בנוגע להשגחה פרטית, וכביכול פשוט לכל יהודי, לא היה כל כך פשוט פעם. באמת, הרמב"ם במורה נבוכים סובר שהשגחת ה' היא רק כללית על כל מין ומין, השגחה שיהיו ציפורים, כבשים וכו', אך לא השגחה על כל פרט ופרט.
ובאמת, מי שהנחיל לעם ישראל את התפיסה שיש השגחה ממש על כל פרט ופרט, עד לפרט הכי קטן, זה גדולי ישראל ששאבו זאת מתורת הנסתר. ואת זה בא הירושלמי ללמדנו, דע לך כשרשב"י יוצא מהמערה הוא בא ללמדנו שה' משגיח על הכל עד הפרט הכי קטן האחרון.
עניין זה מלמדנו עד כמה תורת הנסתר ורעיונותיה, הפכו לנחלת הציבור. וככל מחלוקת, אלו ואלו דברי אלוקים חיים, אך מבחינה מסויימת יש גם רעיונות אגדיים שכבר התקבלו בציבור כביכול כהלכה פסוקה. והלא רעיון זה נותן לאדם נוחם ומשענת, וגורם לו להתרפק על השגחת ה' כבן המתרפק על אביו.
ובימי 'הקורונה' הללו, עת רואים אנו עד כמה בריה כה קטנה כוירוס זעיר, יכולה להשפיע באופן מהפכני על העולם, הרי יכולים אנו להתחזק באמונה בהשגחת ה' עלינו עד הפרט האחרון, כחרטומי מצריים שכשראו את מכת 'הכינים', קיבלו ואמרו : "אצבע אלוקים היא"!
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
