ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- משפחה חברה ומדינה
- מבט על התקופה
- התבוננות כללית
- ספריה
- קומי אורי
- ב - ט''ו בשבט
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
חנה בת חיים
על הפסוק "וישב יעקב בארץ מגורי אביו..." יש לשאול: והרי כבר מאמצע הפרשה הקודמת סופר על חזרתו של יעקב אבינו לארץ? לכן דרשו חכמים את הפסוק כתיאור מצבו הרוחני של יעקב, וכמובא ברש"י "ביקש יעקב לישב בשלווה, קפץ עליו רוגזו של יוסף..." והדברים נראים תמוהים: מי צרה עינו בשלוותו של יעקב? ומה היא אותה שלווה אשר לה משתוקק יעקב אבינו? מי שהעידה עליו התורה שהוא "איש תם יושב אהלים", מי ששקד 14 שנה בישיבת שם ועבר, מבלי לעלות על ערש יצועיו, אינו חשוד בשלווה של בטלה, אלא ברצון לשקוט מהייסורים ולהתמסר לעבודת ה'. שלווה לצדיקים נאה להם ונאה לעולם "אטו צדיקי אי אכלי תרי עלמי מי סני להו?!" (הוריות י, עמוד ב).
צריך לומר שהסיפא של המדרש "קפץ עליו רוגזו של יוסף" במידה כנגד מידה מפרש את הרישא: המתחים בין בני יעקב בכלל, ועם יוסף בפרט, לא נולדו ביום אחד, שהרי "ותקע כף ירך יעקב", משמע שהצליעה, חוסר האיזון ביוצאי ירכו, היתה קיימת. ואיך יעקב הגיב? "ויגער בו אביו", אבל ההמשך "ואביו שמר את הדבר", ופירש רש"י שם: "היה ממתין ומצפה מתי יבוא". כלומר, אומנם גער בו יעקב, אבל במטרה להשקיט ולהרגיע את הרוחות, כיבוי שריפות ולא טיפול שורש. הרי יעקב ידע היטב שיש דברים בעמדותיו של יוסף ועתידים הם להתגלות, אבל בשלב זה הוא לא רצה לסדר את הכוחות בישראל. יעקב אבינו מבקש שלווה ואינו נכנס לעובי הקורה להכריע ולסדר סדר ההנהגה.
מחלוקת יהודה ויוסף הנה בירור נוקב בהנהגת ישראל, באופן הצעדתו לגאולתו. גדולי ישראל נדרשים לטפל בסוגיה, לקרב ולהרחיק, לשבץ כל אחד במקומו, בזמנו ולפי כוחו ועניינו.
הצדיקים מטבעם נוטים להצטנע ולהישאר ספונים באוהל. ואם הבירור לא יבוא מהם, הוא יתחולל מלמטה - מהעם, מאנשי דלא מעלי או מתלמידים שלא שמשו כל צרכם, בדרך כואבת הרבה יותר - "קפץ עליו רוגזו של יוסף".
דווקא בארץ מגורי אביו נעשים הבירורים בתוך ישראל, בתוככי מחננו. חכמינו מגלים שבסופו של דבר יעקב אבינו כן סידר את המרכבה, סידר את השבטים כל אחד במקומו בהנהגה: "איש על דגלו באותות לבית אבותם", לא היה צריך לומר אלא איש על דגלו באותות, ומה תלמוד לומר לבית אבותם? ההוא דכתיב 'אשא דעי למרחוק ולפועלי אתן צדק' (איוב ל"ו) בשעה שאמר הקב"ה למשה עשה אותם דגלים כמו שנתאוו, התחיל משה מיצר, אמר מעכשיו עתידה המחלוקת להנתן בין השבטים אם אני אומר לשבטו של יהודה שישרה במזרח והוא אומר אי אפשר אלא בדרום וכן ראובן וכן אפרים וכן כל שבט ושבט מה אני עושה? אמר לו הקב"ה... מעצמן הן מכירין דירתן דייתיקי (שטר צוואה) יש בידן מיעקב אביהם היאך לשרות בדגלים... כמו שטענו אותו והקיפו את מיטתו כך יקיפו את המשכן וכו'" (במדבר רבה ב' ח').
דווקא בארץ "מגורי אביו", בחזרתנו לנחלת אבותינו בעת תחייתנו הלאומית, אנחנו זקוקים לגבורה בעבודת קודש זו של עשיית גשרים, קיבוץ כל הכוחות, שיבוצם וניצוחם על-ידי בחירי צדיקיא דווקא.
וה' יתברך, הנוהג בחסדו כל דור, מסדר הוא את סדר הנשמות הצריכות להופיע בעולם, "על כורחך אתה נולד" (סוף פ"ד באבות) בדור זה.
יהי רצון שיתקיים בנו "חזק ואמץ כי אתה תנחל".
--------------
באדיבות תנועת "קוממיות". להזמנת חוברת המאמרים 9709881 02.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
