העברת שרביט ההנהגה | הרב משה ליב הכהן הלברשטט | בית המדרש

ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש

בית המדרש

פרשת שבוע ותנ"ך
חומש במדבר
פנחס

קטגוריה משנית

284

5 דק' קריאה

לחץ להקדשת שיעור זה

לימוד השיעור מוקדש לרפואת

יוסף בן רחל

שיעורים לנשים פרשת השבוע סדרות ספריה פסקי דין בחן את עצמך

"וידבר משה אל ה' לאמר. יפקוד ה' אלוהי הרוחות לכל בשר איש על העדה" (במדבר כז, טו-טז).

הדאגה למנהיג ראוי
וידבר משה אל ה'. להודיע שבחן של צדיקים, שכשנפטרין מן העולם מניחין צרכי עצמן, ועוסקין בצרכי ציבור (ילקוט שמעוני כז, תשעו).
משה מבקש מן הקדוש ברוך הוא בשעת מיתתו, ואומר לפניו: ריבונו של עולם, גלוי וידוע לפניך דעתם של כל אחד ואחד, ואין בשל בניך דומה זה לזה. כשאני מסתלק מהן, בבקשה ממך אם בקשת למנות עליהם מנהיג, מנה עליהם אדם שיהא סובל לכל אחד ואחד לפי דעתו (תנחומא כז, י).
"אשר יצא לפניהם ואשר יבא לפניהם, ואשר יוציאם ואשר יביאם" (במדבר כז, יז).
"אשר יצא לפניהם" - לא כדרך מלכי האומות שיושבים בבתיהם ומשלחין את חיילותיהם למלחמה, אלא כמו שעשיתי אני, שנלחמתי בסיחון ועוג, שנא' (במדבר כא) אל תירא אותו, וכדרך שעשה יהושוע, שנא' (יהושע ה) וילך יהושוע אליו ויאמר לו הלנו אתה וגו', וכן בדוד הוא אומר (ש"א יח) כי הוא יוצא ובא לפניהם יוצא בראש ונכנס בראש. "ואשר יוציאם" – בזכיותיו, "ואשר יביאם" – בזכיותיו (רש"י).
"ואשר יוציאם ואשר יביאם", שלא יהא מוציאן רבבות ומכניסן אלפים, מוציאן אלפים ומכניסן מאות (ילקוט שמעוני כז, תשעו).
משה רבנו עומד להסתלק מן העולם, והדבר העיקרי העומד לנגד עיניו הוא לא להשאיר את עם ישראל, צאן מרעיתו, "כצאן אשר אין להם רועה" (במדבר כז, יז). הוא פונה בתפילה ובבקשה להקדוש ברוך הוא, למנות מנהיג ראוי, שיבין את מורכבות ההנהגה של עם ישראל, אדם שיבין היטב את נפש האדם, וידע לתת לכל אחד את מה שהוא צריך. מנהיג שנוטל אחריות ויוצא למלחמה בראש חילותיו, ולא אחד כזה שמסתתר בביתו ושולח את צעיריו להתמודד לבד בחזית.. מנהיג צדיק בעל שיעור קומה שבזכויותיו יוכל להוציא את העם למלחמה וגם להחזיר את כולם הביתה בשלום.

בחירת המנהיג
"וידבר משה אל ה' לאמר", "יפקוד ה' אלהי הרוחות", כל מי שמבקש צרכי צבור כאלו בא בזרוע, יפקוד ה', מה ראה לבקש הדבר הזה אחר סדר נחלות, אלא כיון שירשו בנות צלפחד אביהן, אמר משה, הרי השעה שאתבע בה צרכי, אם הבנות יורשות, בדין הוא שירשו בני את כבודי, אמר לו הקדוש ברוך הוא (משלי כז, יח): "נוצר תאנה יאכל פריה", בניך ישבו להם ולא עסקו בתורה, יהושע הרבה שרתך, והרבה חלק לך כבוד, והוא היה משכים ומעריב בבית הועד שלך, הוא היה מסדר את הספסלים, והוא פורס את המחצלאות, הואיל והוא שרתך בכל כחו, כדאי הוא שישמש את ישראל, שאינו מאבד שכרו, קח לך את יהושע בן נון, לקיים מה שנאמר נוצר תאנה יאכל פריה (במדבר רבה כא, יד).
משה רבנו אדון כל הנביאים, לא מבין שתלמידו הגדול יהושע הוא המנהיג הראוי לעם ישראל בעת הזאת? מדוע הוא מבקש שבניו ירשו אותו, האם הוא אינו יודע שהם לא ישבו ועסקו בתורה, ואינם ראויים להנהגה?
כשמעמידין המלך, מושחין אותו בשמן המשחה... ומאחר שמושחין המלך, הרי זה זוכה לו ולבניו עד עולם, שהמלכות ירושה, שנאמר (דברים יז): "למען יאריך ימים על ממלכתו הוא ובניו בקרב ישראל"... ולא המלכות בלבד, אלא כל השררות וכל המינויין שבישראל ירושה לבנו ולבן בנו עד עולם, והוא שיהיה הבן ממלא מקום אבותיו בחכמה וביראה (רמב"ם מלכים א, ז).
משה רבינו ודאי מכיר את יכולותיהם של בניו מול גדלותו של יהושע, אבל באופן טבעי רוצה שבניו ימלאו את מקומו, הוא לא היה מבקש זאת אם זה לא היה נכון על פי דיני התורה, אולם משעה שנפסקה ההלכה שבדיני ירושה בנות יורשות את אביהן, בודאי שגם בנים יורשים את אביהם, ולכן הוא פונה אל ה' על פי דין תורה, "בדין הוא שירשו בני את כבודי". עונה לו ה': "בניך ישבו להם ולא עסקו בתורה", אם כך, הרי שעל פי דין הם אינם יורשים אותך בהנהגה, שהרי התנאי לירושת שררה הוא "שיהיה הבן ממלא מקום אבותיו בחכמה וביראה", ותנאי זה לא מתקיים בבניך, ובנוסף לכך, "כדאי הוא שישמש את ישראל", גם במקרים שהדין עומד לצדך, כדאי לבחון מה כדאי... מה הדבר הכי נכון לעם בעת הזאת, ויהושע הוא המתאים ביותר, הראוי ביותר, שגם זכה לכך ביושר, "נוצר תאנה יאכל פריה".
רבי נתן אומר משה היה מתעצב בלבו שלא עמד אחד מבניו, אמר ליה הקב"ה והלא בני אהרן אחיך כאלו הן בניך, ואף מי שאני מעמיד על ישראל ילך ויעמוד על פתחו של אלעזר, משל למה הדבר דומה למלך בשר ודם שלא היה לו בן ראוי למלכות נטל המלכות ממנו ונתנו לבן אוהבו, אמר לו אף על פי שנתתי לך גדולה לך ועמוד על פתחו של בני, כך אמר הקדוש ברוך הוא ליהושע, לך ועמוד על פתחו של אלעזר (ילקוט שמעוני כז, תשעו).
הקדוש ברוך הוא מבין את הקושי האנושי של משה רבינו בכך שהמנהיג הנבחר איננו בנו אלא תלמידו, ולכן מצווה על יהושע לעמוד על פתחו של אלעזר אחיינו שהוא כבנו, ולשאול אצלו במשפט האורים.
התורה הקדושה מלמדת אותנו כאן בצורה מפורטת איך יש לנהוג בבחירת מנהיג חדש, למצוא את המנהיג הטוב ביותר, שזכאי לכך על פי דין תורה, וראוי לכך מצד עצמו, וכאשר זה אינו בנו יורשו של המנהיג הקודם, יש לבצע את המהלך כולו ברגישות גדולה ביותר, על מנת שלא לפגוע ברגשותיו של המנהיג היוצא.

אופן המינוי
"ויאמר ה' אל משה קח לך את יהושע בן נון, איש אשר רוח בו, וסמכת את ידך עליו (במדבר כז, יח). והעמדת אותו לפני אלעזר הכהן, ולפני כל העדה, וצויתה אותו לעיניהם. ונתתה מהודך עליו למען ישמעו כל עדת בני ישראל". אחרי שנבחר המנהיג החדש יש לבצע ארבע פעולות, כדי לוודא שהמינוי יתבצע ויעבור בצורה חלקה וללא כל עוררין:
א. "וסמכת את ידך עליו" - תן לו מתורגמן שידרוש בחייך, שלא יאמרו עליו, לא היה לו להרים ראש בימי משה (רש"י). המנהיג החדש צריך להתחיל בהליך החפיפה, והכניסה לנעלי ההנהגה עוד בחיי המנהיג הקודם, כדי שיהיה ברור לכולם שהמנהיג הקודם אכן סמך את ידיו עליו, הוא מאמין ביכולותיו להנהיג, והמינוי נעשה על דעתו בלב שלם.
ב. "והעמדת אותו לפני אלעזר הכהן, ולפני כל העדה... לעיניהם". המינוי חייב להיעשות בקהל עם ועדה, לפני ראשי הקהל ולפני כל העם, כדי למנוע כל עוררין.
ג. "וצויתה אותו" - על ישראל, דע שטרחנין הם, סרבנים הם, על מנת שתקבל עליך. בהרבה מקרים, אדם נוטל על עצמו תפקיד נחשק ונוצץ, וכאשר מתגלים לו הקשיים שבתפקיד הוא נמנע מלהתמודד עמם, הוא מתרץ זאת בכך שלא על מנת כך קיבל את התפקיד. ולכן יש לתת למנהיג החדש את כל המידע הדרוש, להציג בפניו את כל הקשיים שבתפקיד החדש, כך שידע מראש מול מה הוא עומד, ועם מה הוא יצטרך להתמודד, כדי שיקבל על עצמו את התפקיד בלב שלם, ויבצע אותו כראוי.
ד. "ונתתה מהודך עליו" - זה קירון עור פנים. "למען ישמעו כל עדת בני ישראל" - שיהיו נוהגין בו כבוד ויראה כדרך שנוהגין בך (רש"י). אחד מהתנאים להצלחתו של מנהיג הוא ביסוס סמכותו. כדי לבסס סמכות יש צורך בגינוני כבוד. מלך צריך כתר, בגדי מלכות, ארמון מפואר ומשמר כבוד, רב זקוק לאיצטלא דרבנן, ולהכרה וכבוד מזקני העדה. יש לתת למנהיג החדש את כל התנאים הדרושים לו, על מנת שיכבדו אותו, כדי שיוכל לבסס את מנהיגותו.
יהי רצון שנזכה בקרוב למנהיגותו של "חוטר מגזע ישי", "והיה צדק אזור מתניו, והאמונה אזור חלציו" (ישעיהו יא, א, ה).

פנחס

הרב משה ליב הכהן הלברשטט

מייסד וראש תוכנית "יורו" להכשרת רבנים ומנהיגים לקהילות בארץ ובתפוצות

ישראל ויוון
השגחה פרטית מדה כנגד מדה
ב' טבת תשפ"א
וארא
חינוך למנהיגות
א' שבט תשפ"א
בלק
קללה ככלי נשק
תמוז תשפ
הכנות לשבת, כניסתה ויציאתה
בואי כלה
ליקוט הלכות בענין קבלת שבת מפלג המנחה

פנחס

פנחס
דמותו של קנאי
הרב דוד דב לבנון | תשס"ב
פנחס
"פנחס זה אליהו"
הרב יוסף כרמל | תמוז תשס"ד
1:09
פנחס
הקרבת הבהמה על המזבח - המשלה לעבודת התפילה
תורה אור לפרשת פנחס (המשך)
הרב יהודה מלמד | כט' תמוז התשע"ב
43 דק'
פנחס
דביקות בה' במסירות נפש
שיחת מוצ"ש פרשת פנחס תשפ"ב
הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | י"ז תמוז תשפ"ב

פנחס

סרטונים קצרים מיוחדים

שיעורים פופולריים

חקת
רעיונות לפרשת חוקת
הרב עזריאל אריאל | תשנ"ח-תשס"א
הלכות צומח ובעלי חיים
הלכות שילוח הקן
הרב אליעזר מלמד | תשנ"ד
פורים בראי דורנו
אילת השחר - כך היא גאולתן של ישראל
הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | אדר ב' תשס"ה
22 דק'
חקת
מדוע נענש משה שלא יכנס לארץ
הרב יצחק בן יוסף | תמוז תשפ"ה

שיעורים פופולריים

שיעורים חדשים

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש
פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
רבנים שונים | תמוז תשפ"ו
קרוב אליך
קרוב אליך – חקת
עלון מספר 606
רבנים שונים | תמוז תשפ"ו
צבא
גבולות המחנה
הרב עזריאל אריאל | תמוז תשפ"ו
30 דק'
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א
יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | ב' תמוז תשפ"ו

שיעורים חדשים

שיעורים באתר ישיבה

ניווט מהיר

הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א
הרב יעקב שפירא
הרב אליקים לבנון
הרה"ג יעקב אריאל
הרב שבתי סבתו
הרב שמואל אליהו
הרה"ג שמחה קוק זצ"ל
הרב שמעון קליין
הרב חיים דרוקמן
הרב יהודה מלמד

קרוב אליך
קרוב אליך – חקת
עלון מספר 606
עלון מספר 606
רבנים שונים | תמוז תשפ"ו
פרשת שבוע
לכל איש יש שם. על דת, רם ושלטון
הרב יוסף כרמל | תמוז תשפ"ו
חמדת השבת
מגע מאכלים בחום כלי ראשון, כלי שני, ועירוי
הרב בצלאל דניאל | תמוז תשפ"ו
חקת
למה הכסף הפך לנייר חסר ערך?
הרב נתנאל יוסיפון | תמוז תשפ"ו
לא טרגדיה, צמיחה
בזמן שיש מי שמזהירים מפני שקיעתו של חושן המשפט, המציאות בשטח מספרת סיפור אחר: עולם דיני הממונות התורני, אשר מתמודד עם אתגרי החיים המודרניים, חווה בעשורים האחרונים פריחה חסרת תקדים ומעמיד אלטרנטיבה הלכתית מעשית למשפט האזרחי
הרב אורי סדן | תמוז תשפ"ו
צבא
גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
הרב עזריאל אריאל | תמוז תשפ"ו
רביבים
העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
הרב אליעזר מלמד | תמוז תשפ"ו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש
פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
רבנים שונים | תמוז תשפ"ו
30 דק'
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א
יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | ב' תמוז תשפ"ו
33 דק'
מאמר שלישי
גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
הרב חיים אביהוא שוורץ | כ"ג סיון תשפ"ו
33 דק'
יסודות הש"ס
יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
הרב דוד ניסים זאגא | ב' תמוז תשפ"ו
30 דק'
אורות התשובה - הרב הראל כהן
החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
הרב הראל כהן | ב' תמוז תשפ"ו
30 דק'
חקת
דיבור לסלע או הכאתו
הרב יצחק בן יוסף | תמוז תשפ"ו
10 דק'
כהנים
ברכת כוהנים - הסברים והדרכה לכוהנים
הרב יצחק בן יוסף | תמוז תשפ"ו
1:00
קול צופיך - הרב שמואל אליהו
פרשת חקת תשפ"ו – הגיע זמן גאולתכם
הרב שמואל אליהו | תמוז תשפ"ו
23 דק'
אורות ישראל ותחייתו
בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
הרב משה גנץ | ג' תמוז תשפ"ו
35 דק'
תפילה ובית כנסת
נפילת אפיים - הלכות ומנהגים
הרב יצחק בן יוסף | תמוז תשפ"ו
7 דק'
כהנים
קדושת הכוהנים והיחס אליהם
הרב יצחק בן יוסף | תמוז תשפ"ו
34 דק'
חקת
סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
הרב חיים בן שושן | ג' תמוז תשפ"ו
39 דק'
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן
מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
הרב ש. יוסף וייצן | ל' סיון תשפ"ו