ישיבהבשביל זה יש אינטרנט בית המדרש
בית המדרש
- משפחה חברה ומדינה
- בעקבות הגירוש
- היחס למדינה ולצבא
- ספריה
- קומי אורי
- ג - לקראת הבחירות
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
רויטל בת לאה
לטהר את המשכן
כציבור דתי הרואה במדינת ישראל ראשית גאולתנו - ובימים אלה מן הראוי להדגיש ששום פשע של מנהיגות מדינתנו, אפילו הפשעים החמורים ביותר שבוצעו כלפי אחרוני נאמני ה', תורתו וארצו, לא יוכלו לשנות ולפגום את הכרתנו בטובה האלוקית שזכינו לה בהקמת עצמאותו של עמנו על ארצו, נחלת ה' - עלינו להזכיר ביתר שאת שהקמת מדינת ישראל אינה נס באשר ניצחנו אויבינו בקום המדינה, אלא באשר חזרה 'מלכות' לישראל, קרי שלטון. ובהשבה זו של מלכות לישראל היה לא רק משום נס, אלא משום מצווה, שהרי כל בר-בי-רב דחד יומא יודע שמינוי מלך הוא חובה דאורייתא אליבא דכל רבותינו הראשונים, ככתוב "שום תשים עליך מלך". ובמצווה כללית כזו "אין נקי", על כל אחד מאתנו לקחת חלק.
לא ייתכן שציבור מאמין יתלונן על המציאות העגומה ולא ינסה לעשות כל שביכולתו כדי להביא למצב טוב יותר, מתוקן יותר. כל המציאות הישראלית לוקה בחסר ובפגמים בלתי-נסבלים, משום שהציבור הדתי הפקיר את הקמת המדינה לאנשים שהיו עוינים את התורה, ואנו אוכלים את פרי הבאושים של ראייה קצרת טווח זו. ואם תאמרו שהעולם הפוליטי רקוב מבפנים מבחינה מוסרית, נשיב לכם שהוא הרבה יותר רקוב ממה שאתם יכולים להעלות על הדעת, אבל דווקא משום כך כל כוח יותר בריא שנצליח להחדיר לאותו משכן הזקוק לטיהור יוסיף מעט ברכה, או לכל הפחות ימנע הידרדרות נוספת. הרי מטרת החורבן של גוש-קטיף לא היתה מסיבה ביטחונית כלשהי, אלא רק לצורך אחד: לשבור את הציונות הדתית ואת כוחה בצבא, בפוליטיקה, בתודעה הציבורית ובעם. ואני מרשה לעצמי לקבוע שאם היו יכולים לשבור את הציבור שלנו מבלי להרוס את גוש-קטיף, לא היו מהססים שנייה אחת. גם התקשורת שבמחוזותינו, שהיא אכולת שנאה עצמית ושנאת כל דבר שריח תורה וזהות יהודית נודף ממנו, לחמה בכל כוחה כדי לשבור את כוחנו. לא ניתן להם פרס. לכן אסור לציבור המבין את יד ההשגחה ליפול במלכודת זדונית ומקיאבלית זו, החותרת רק לנתק אותנו מהמדינה או לחילופין להביאנו ליטוש את אמונתנו בה', בתורה ובארץ-ישראל.
בהחלטת הממשלה על ההרס בגוש-קטיף היו שותפים שני כוחות, אחד החותר לחילון, והשני - יורשיהם של שונאי ציון בציבור המאמין. שניהם חברו יחדיו - ושום הכחשה לא תועיל כאן - כדי להרוס את שארית הפליטה הנשארת לנו מאבני הבליסטראות שיצאו מידי רחוקים ומבית מאהבינו. התחברות מוזרה ופסולה כזו ראינו כבר - כפי שהעיד הרב כשר זצ"ל - בווינה בשנת התרע"ז, חודש בלבד אחרי השגת הצהרת בלפור, כאשר אבותיהם של שתי קבוצות אלו רצו להחתים עצומה המבקשת מאנגליה לבטל את הצהרת בלפור, ולולי זעמם של הגאונים רבי יוסף אנגל ורבי מאיר אריק זצ"ל, זממם היה עולה בידם.
וכבר פסק הרשב"א (ח"א סי' תרלז) ש:
"כל שלטון ישראל הממונה בעירו ומשל במקומו דינו דין. והוא בעירו בכלל דינא דמלכותא כל זמן שעושה כחוקי מקומו דומיא דמלך ממש. זה ברור. והראיה תדע דקטלי דיקלי וגשרי גישרי כלומר הפקידים הממונים".
וכן כתב עוד לעיל (ח"א סי' תרי"ב) ועוד להלן (ח"ב סי' שנ"ו). וכן היא דעת מהרי"ק בפסקיו (סי' מד, שורש קצא) ובעל בנימין זאב (סי' רצד) ובעל כנה"ג (חו"מ סי' שס"ט) ובשו"ת תומת ישרים (סי' טז) ובבעל ישכיל עבדי (ח"ו חו"מ סי' כח) הכותב במפורש:
"דהוא הדין בית הנבחרים והמחוקקים גם שאינם מעוטרים בעטרת מלכם דינם כדין מלך",
והגר"ש ישראלי בשו"ת עמוד הימיני (ח"א סי' ז) ועוד. וכך כתב מרן הרב קוק זצ"ל במשפט כהן (סי' קמד) "וחוץ מזה נראים הדברים, שבזמן שאין מלך, כיון שמשפטי המלוכה הם ג"כ מה שנוגע למצב הכללי של האומה, חוזרים אלה הזכיות של המשפטים ליד האומה בכללה. וביחוד נראה שגם כל שופט שקם בישראל דין מלך יש לו, לענין כמה משפטי המלוכה, וביחוד למה שנוגע להנהגת הכלל". לכן כך הוא לגבי כנסת ישראל.
וכך חייבים לומר, שהרי אין איש שמינה את החשמונאים למלכים, לא נביא ולא סנהדרין, אלא הם עצמם בזכות שמסרו עצמם להצלת העם כולו. הלא אפילו שאול המלך, הראשון שנמשח בשמן המשחה מפי שמואל הנביא, לא זכה למעמדו כמלך אלא רק לאחר שהעם קיבלו על עצמו כמלך בזכות נצחונו על אויבי עמנו, כדכתיב (שמואל א יא-יד):
"ויאמר שמואל אל העם לכו ונלכה הגלגל ונחדש שם המלוכה",
ופירש הרד"ק (שם):
"לפי שבפעם הראשונה מקצתם בזוהו ואמרו מה יושיענו זה, עכשיו נתרצו כלם מפני התשועה שבאה על ידו במלחמת נחש ואמר שמואל לחדש המלוכה".
במשול רשעים ייאנח עם
ומקום יש אף לשמחה כשהשלטון ראוי לפני ה', ככתוב שם בסמוך:
"וילכו כל העם הגלגל וימלכו שם את שאול לפני ה' בגלגל ויזבחו שם זבחים שלמים לפני ה' וישמח שם שאול וכל אנשי ישראל עד מאד".
ובעל מצודת דוד הוסיף להדגיש "כי השכינה שורה במקום שרוב צבור נאספים".
וכבר פירשו זאת היטב רבותינו בבראשית רבה (פר' וישלח):
"וימלוך באדום. הה"ד ברבות צדיקים ישמח העם (משלי כט-ב), את מוצא כשעמד מלך לישראל תחלה שמחו הכל שנאמר וישמח שם שאול וכל אנשי ישראל. ובמשול רשע יאנח עם (משלי שם) כשהוא מלך מלך באדום הכל קראו ווי. וימלוך באדום בלע ווי כשהמלך בלע, למה שהיה רשע, לכך נקרא בלע שהיה מבלע אותם. בן בעור, שבער הטוב. ושם עירו דנהבה, שהיה דן את האדם ואומר לו הבא ממון לכך נאמר וימלוך. אבל בשאול לא נאמר וימלוך".
ועוד יותר בפתיחה לאסתר רבה (אות ו):
"ר' יצחק פתח ברבות צדיקים ישמח העם ובמשול רשעים יאנח עם, בשעה שהצדיקים נוטלין גדולה חדוה ושמחה בעולם וה וה (לשון שמחה) בעולם, והמלך דוד וה שמלך דוד, והמלך שלמה וה שמלך שלמה, והמלך אסא וה שמלך אסא, אלו במלכי ישראל, במלכי אומות העולם מניין, שנאמר והמלך כורש וה שמלך כורש, ובשעה שהרשעים נוטלין גדולה ווי ואנחה וחרון אף בעולם, (מלכים א טז) וימלוך אחאב בן עמרי, ווי שמלך אחאב בן עמרי, וימלוך הושע בן אלה ווי שמלך הושע בן אלה, וימלוך מלך צדקיהו בן יאשיהו, ווי שמלך צדקיהו בן יאשיהו, במלכי אומות העולם שנאמר ויהי בימי אחשורוש ווי שמלך אחשורוש".
ואולי יותר מכולם במדרש תהלים (מזמור מז-א):
"למנצח לבני קרח מזמור כל העמים תקעו כף. זהו שאמר הכתוב ברבות צדיקים ישמח העם ובמשול רשע יאנח עם, כשהרשעים מושלין בעולם, הכל נאנחין, והכל מצירין, ואין אדם הולך בקומה זקופה, וכן שלמה אמר בקום רשעים יסתר אדם ובאבדם ירבו צדיקים, קשה הוא לפני הקב"ה יום שמשליט אדם על אדם לרעה, וכן הוא אומר עת אשר שלט האדם באדם לרע לו וגו' לכך נאמר כל העמים תקעו כף, למה כן שבר ה' מטה רשעים שבט מושלים מכה עמים בעברה וגו' נחה שקטה כל הארץ, וכן הוא אומר כל שומעי שמעך תקעו כף עליך (נחום ג יט), שהקב"ה מעביר ממשלתו של בשר ודם מכם, וימלוך עליכם הוא לבדו. לכך נאמר כי ה' עליון נורא מלך גדול על כל הארץ".
הרי שבמינוי מלך צדיק שמחה היא לפני המקום, וכן הוא במינוי כל הנהגה ישרה והגונה. ואם לכך אין אנו זוכים לגמרי, אף ברבות צדיקים במקום שעלולים אחרים להביא להיאנחות עם יש לשמוח. לכן חובה אמונית ממדרגה ראשונה להשתתף בהחלטות גורליות אלה, על-מנת להרבות טובה לעמנו ולמזער שאר אבות נזיקין. ועל כל המחזק צדק אמת ואמונה תבוא ברכת טוב, ואת נפשו ואת נפש אחיו ואומתו הציל בזה ובבא.
--------------
באדיבות תנועת "קוממיות". להזמנת חוברת המאמרים 02-9974425.

ענייני כשרות המצויים

כיצד הצפירה מובילה לאחדות בעם?

כשהתמיד בוטל - החומות קרסו

מה יש לנו ללמוד משנתיים של מלחמה?

האם מותר לקנות בבלאק פריידי?

הקדוש ברוך הוא חפץ לגואלנו

אנחנו קודש למענך

תשועת ה' בדרך לניצחון במלחמה

שלושה שותפים בזוגיות: מה למדנו מהאבות והאימהות?

השיבה שופטיך כבראשונה - על מערכת המשפט בישראל

הצוואה של חללי צה''ל לעם ישראל
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת

רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.

מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.

יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.

אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.

אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.

חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.

מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.

















