ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש בראשית
- וירא
הישיבה שלהם חיפשה אברך שיטפל בהם, ואף שילמה על כך, ואני נרתמתי לעניין. הזמנתי אותם לביתי, אשתי הכינה להם כיבוד, וכמובן למדתי עימם.
כשהסתיימה התקופה, התעניינתי האם מעסיקי מרוצים מעבודתי, וקיבלתי מקלחת של צוננים. הישיבה התיכונית שלהם ציפתה למצוא אברך כריזמטי, שידע למשוך ולהרשים אותם, ואני אברך רגיל. לפיכך, על אף השקעתי הרבה, הם מאוכזבים ממני.
הייתי בטוח שנכשלתי...
עברו 30 שנה. יום אחד, אני מבקר במקום מסויים, והנה, ניגש אלי יהודי זר, שואל לשמי, ומספר לי שהוא אחד מבני אותה חבורה. דע לך, הוא מגלה לי, שהאירוח בביתך שינה את חיי. האווירה המיוחדת בביתכם, החיבור האמיתי והפנימי שלכם לתורה, גרמה לי להחליט להתחבר ללכת לישיבה ולבנות את חיי כבן תורה...
סיפור פשוט זה מתאר קושי שצף אצל כל מחנך (והורה?). אתה משקיע, משתדל לקדם ולחנך, ופעמים רבות נראה ששום דבר לא זז. כישלון גמור.
אך באמת, אפשר להתחזק בחלק השני של הסיפור. הטוב, מהלכיו ארוכים הם, ופעולותיו משפיעות לטווחים ארוכים. סופו לנבוט ולצוץ. מי שבאמת מחנך לתורה ויראת שמיים, לשם שמיים, יזכה בעזרת השם שהחינוך ישפיע בסוף. וכך אמר הרב קוק (אגרת תקנה) "פעולת חכמים לוקחי נפשות כאלה אינה חוזרת ריקם בשום פעם", והא מפרט – לעיתים המושפע מהם יטיב את דרכיו, ולעיתים נכנס בו גרעין פנימי וסופו שלא יפטר מהעולם בלי תשובה, ולעיתים השפעה זו תגרום לכך שצאצאיו ישובו בתשובה ויתקנו אותו מדין 'בן מזכה אב'.
כידוע, יש סיפורים חסידיים רבים, שמחזקים אותנו במסר זה, ומלמדים שלעיתים יהודים רחוקים מאוד, שבו בסוף בתשובה בזכות חיבור שהיה להם או לאביהם בעבר הרחוק עם אחד הצדיקים.
והנה, עניין זה מופיע אולי לראשונה בפרשתנו. אברהם אבינו מבקש למען סדום. הוא מנסה למצוא בסדום "צדיקים בתוך העיר", כלומר צדיקים המעורים בעיר ובכוחם להשיב את תושביה בתשובה. למרות מאמציו הכבירים בעניין, מתברר שאין די צדיקים, ומסיימת התורה את הפרשיה באמירה – "ואברהם שב למקומו".
כלומר, במבט ראשוני נראה שאברהם כביכול נכשל במשימה. למרות מאמציו הגדולים, סדום נותרים ברשעותם, והיא נהפכת.
לכאורה, כישלון זה בא לידי ביטוי בהיבט נוסף. לוט, חניכו הראשון של אברהם, נוטש אותו ואת דרכו, וחובר לאנשי סדום הרשעים. החבירה שלו לסדום אינה רק מעבר דירה רגיל, אלא הוא בוחר לשנות את דרכו וללכת בדרך של רשע, כפי שכותב רש"י (יג, יד), שה' דבר עם אברהם אחרי הפרד לוט מעימו, "כל זמן שהרשע עימו, היה הדבור פורש ממנו, ולעיל שהיה לוט עימו, וכתוב וירא ה' אל אברם, באותה שעה כשר היה". אכזבה חינוכית גדולה.
אלא, שכאן אם נעמיק, נגלה שפעולתו וחינוכו של אברהם לא שבה ריקם. וכאן יש לבדוק, האם אכן לאחר שלוט עבר לסדום הוא הפך לרשע. בשעה שהמלאכים ממלטים את לוט מהעיר, הם אומרים לו בתחילה לברוח להר אל אברהם, אך הוא מבקש לא לעשות זאת, "פן תדבקני הרעה ומתי". מבאר רש"י: "כשהייתי אצל אנשי סדום, היה הקב"ה רואה מעשי ומעשי בני העיר, והייתי נראה צדיק, וכדאי להינצל, וכשאבוא אצל צדיק אני כרשע".
על רש"י זה יש 2 קושיות – א. האם לוט הוא רשע או צדיק? ב. התורה (יט, כט) אומרת שלוט ניצל בזכות אברהם, ואילו כאן רש"י מבאר שלוט ניצל בזכות צדקתו?
השפתי חכמים מרגיש בקושיא, ומתרץ שבאמת לוט ניצל בזכות אברהם, אך לוט תעה לחשוב שזה בזכות צדקתו.
אך אולי אפשר לתרץ באופן נוסף לאור הפסוק (יח, כא) "ארדה נא ואראה הכצעקתה... ואם לא אדעה". אונקלוס מבאר שם, שה' אומר אבדוק את אנשי סדום, ואם ישובו בתשובה לא אפרע מהם. והיכן הייתה ההזדמנות שלהם לשוב בתשובה?
נראה שבשעה שהגיעו המלאכים לסדום, הייתה זו הזדמנות אחרונה לאנשי סדום להכניס אורחים, ולהינצל מהגזירה הנוראה המרחפת על עירם. כל אנשי העיר עמדו במריים ואבדו, אך אדם אחד שב בתשובה באותה שעה, והפך מרשע לצדיק (יחסית). היה זה לוט שהכניס אורחים.
ומה עורר אותו באותו הלילה לשוב ולהכניס אורחים? תפילתו וחינוכו של אברהם, כדברי רש"י (יט, א) "וירא לוט – מבית אברהם למד לחזר על האורחים". ובאותו הלילה, אף עמדה לו תפילתו של אברהם, שאולי ימצאון צדיקים בתוך העיר, וכך שב בתשובה, הפך לצדיק וניצל. לכן, אומרת התורה, שלוט ניל בזכות אברהם, כי אברהם השפיע על לוט, וגרם לו להיות ראוי להצלה.
נמצאנו למדים, שתפילתו וחינוכו של אברהם לא שבו ריקם, עשו פרי, הצילו את לוט ובנותיו, שמהם יצא דוד המלך, משיח ותיקונו של עולם!
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א תיקון הנפש האלוקית והבהמית
טהרת הנפש והמידות ה - ז
השיעור עוסק במאבק הפנימי שבין הנפש האלוקית לנפש הבהמית, ומסביר כיצד יש לרתום את הכוחות והיצרים כדי לזכך את האדם גם בעתות קושי וייסורים. בנוסף, מובהר עניין תיקון הנשמות וגלגוליהן כרובד עמוק של עבודה רוחנית, המוביל לזיכוך פנימי ולהתעלות בעבודת השם.
יסודות הש"ס ספקות, רוב וחזקה: איסור וממון
השיעור בוחן את היחס וההבדלים בין דיני איסור לדיני ממונות, תוך ניתוח קושיית התוספות במסכת בבא מציע על כללי ההכרעה בספקות. דרך בירור מושגי רוב, חזקה ומוחזקות, מודגשת החשיבות של העמקה ביסודות למדניים גם במהלך לימוד בקיאות.
אור התנ"ך מבוא לתנ"ך: מאור הגנוז למציאות
השיעור עוסק בגישה הנכונה ללימוד התנ"ך, מתוך תפיסה שהתורה היא אור אלוקי אינסופי שנועד להורות דרך לכל אדם ולכל דור. בנוסף, נסקר המעבר בין הספרים יהושע, שופטים ושמואל כמשל לתהליך הלאומי של מעבר מאחדות כללית, דרך פירוד ובנייה פרטית, ועד לחיבור מחדש.
לך לך הארת הדרך בעולם של חושך
השיעור עוסק בשלוש ה"מציאות" של הקב"ה – אברהם, ישראל ודוד – ומסביר כיצד תפקידו של האדם אינו רק לשרוד, אלא להאיר את העולם עבור הבורא מתוך התמודדות וניסיונות. דרך דמותו של אברהם אבינו מוצגת החשיבות של זיכוך החומר והכרת שם שמיים, שהופכים את המציאות הגשמית למשכן עבור השכינה.
אורות התשובה - הרב הראל כהן צער החטא ומהלך הנפש
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, ג'
הרב מסביר, בדומה לפסקאות הקודמות, ממה נובע צער החטא, ומרחיב את ההסתכלות על מהלך הנפש של הפסימיות והעין הרעה שגורמת את החטא והצער.
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
שם משמואל על הפרשה היחס בין לוט לאברהם
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק א'
תרע"ט - יצר הרע נצרך בשביל היצר הטוב, לשמש בשבילו אבל לא כנגדו. ככה עשיו היה צריך להיות ליעקב ולוט לאברהם. וכמו שלוט נפרד מאברהם כך גם ישראל ייפרדו מהרע ביציאת מצרים.
שם משמואל על הפרשה יציאת אברהם ממצרים והקשר ללוט
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק ב'
יציאת אברהם ממצרים הייתה פועל דמיוני ליציאת מצרים של עם ישראל כדי שעם ישראל יוכלו לצאת ממצרים. זה שלוט נפרד מאברהם הוא ירד מצדקותו. מלחמת ארבעת המלכים וגם המלחמה האחרונה ינוצחו בזכות שמירת הברית.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
