ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש בראשית
- תולדות
מסופר על רבנו נחמן מברסלב זיע"א (אבניה ברזל, ל"ח): "פעם אחת היה בחתונה, והיה שם בדחן שהחליף את בגדיו פעם של רבי, ופעם של, להבדיל אלף הבדלות, כומר. אז אמר רבינו זצוק"ל: 'האט איז מען א מלאך, האט איז מען א גלח'. לאמור: כך הוא האדם, הנה הוא מלאך, והנה הוא כומר רח"ל".
עלול יהודי לחשוב שהוא שקרן או צבוע. שפעם הוא בוער לה', מתפלל ולומד, ולאחר מכן הוא כביכול הופך להיות ישות אחרת שרחוקה ממה שהיה לפני כן.
מסביר בעל 'הנתיבות שלום' מסלונים זיע"א (תולדות), שלכל אחד בתוכו יש נפש אלוקית ונפש בהמית. לכל אדם יש מלחמה ארוכה ומתמשכת בין הטוב לרע, לכל יהודי יש את ה'ויתרוצצו' שלו - יצר טוב שמושך אותו לקרבת ה' ולמעלות רוחניות, ויצר רע שמושך אותו לדברים נמוכים ושפלים.
ועל האדם לא להתפעל מכך, אלא לקבל את עצמו, להבין שכך ברא אותו הקב"ה על מנת שיתמודד, ילחם וינצח. ואם יצרו גבר עליו, יקום וימשיך בעבודת בוראו ויתקן מעשיו.
רבי נתן מברסלב זיע"א מסביר באופן עמוק (ליקוטי הלכות פסח, ט) שרוב רובם שעזבו את דרך התורה, לא מפני שהם כופרים במציאותו של בורא עולם, אלא מכיוון שאינם יכולים לחיות בשלום עם המתח והשוני שיש בתוכם, כי 'אוי לי מיוצרי ואוי לי מיצרי'.
הם מרגישים צבועים ושקרנים מול העולם, שהנה הסביבה רואה אותם בעין טובה ויפה - מתפללים, לומדים תורה, יש להם מראה של יהודי ירא שמים וכו', ואינם יודעים את אשר מתרחש בתוכם ומחשבתם, לכן רוצים ללכת על פי ה'אמת', ולהסיר מעליהם כל סממן 'דתי' כדי שהפנימיות והחיצוניות שלהם יהיו שווים.
אבל, האמת היא שצריכים אנו ללמוד ממעשה רבקה אמנו - "ותלך לדרוש את ה'". היינו, המאבק הפנימי לא נועד להרחיק אותנו מה' יתברך, אלא להיפך, דווקא המקום של המתח והחיכוך מולידים אש שהיא התקרבות ותפילה לה', כפי שמסביר הרמב"ן שדרישה היא לשון תפילה.
רש"י מסביר 'ותלך לדרוש את ה'', שהכוונה היא "שיגיד לה מה יהיה בסופה". רבי נתן מספר (שיחות הר"ן סימן רפ"ו) שכשרבנו ציווה עליו להתחיל לקרב יהודים תחת כנפי השכינה, אמר לו רבי נחמן מעומק הלב תאמר להם רק מילה אחת - 'מה', 'מה יהיה באחריתך'. וזה לשונו:
"כלומר, לאחר כל הסכסוכים והבלבולים והמניעות והטענות ואמתלאות של שטות והבל שיש לרב בני אדם תרוצים של שקר על שרחוקים מהשם יתברך, אף על פי כן סוף כל סוף מה יהיה ממך, מה תעשה באחריתך ומה תשיב שלחך דבר. ומה אתה חושב, וכי אין אתה יודע שאתה גר בארץ הזאת וכל ימי שנותינו הבל וריק כצל עובר וכענן כלה וכו'".
ומסיים: "וכל זה אדם יודע היטב. ואם כן מה אתה חושב. שים לבך לדברים האלה היטב, והכניסם היטב בעמק לבך ואל תשליכם אחרי גוך. הפך בהם והפך בהם למען תהיה לך נפשך לשלל".
אנחנו נמצאים בתקופה שהעולם הטיפולי והאימון האישי נותנים חשיבות ומקום להכיל ולקבל את עצמנו כמכלול - לשמוח במעלות שלנו ולחבק את החולשות והכישלונות שלנו.
כמובן, לאור דבריהם של הרבי מסלונים ורבי נתן, זהו דבר מבורך ונכון. אבל צריכים לדעת להשתמש בהכלה והקבלה האישית בצורה ובריאה - לבחור להתקדם ולא להישאר במקום עם החסרונות.
המטרה היא שלא נוציא אנרגיות על נתונים חיצוניים ועל דברים שאין לנו בחירה ושליטה עליהם אלא להבין שנולדנו עם נפש אלוקית ונפש בהמית. וממילא, תהיה לנו יכולת ופניות נפשית לנתב את כוחותינו להשקיע בדברים שהם תחת שליטתנו ובחירתנו בבחינת 'ותלך לדרוש את ה''.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.
מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.
וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.
שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.
שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?
מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.
וירא הכנסת אורחים בפרשה ובהפטרה ובשורת הולדת בן באורח ניסי - פרשת 'וירא'
אברהם אבינו והאישה השונמית מכניסי אורחים, ושניהם מתבשרים בהולדת בן, אשר אינם יודעים מה יעלה בגורלו. שרה והשונמית גבורת האימהות.
רביבים לימוד גמרא ועיון לנשים
חובה לנשים להרחיב ולהעמיק בלימוד התורה וההלכה, תוך הבנת ההיגיון הפנימי שבתורה, כפי שעולה מהתלמוד ומפרשיו | בכלל זה חובה ללמוד באופן כללי גם את המצוות שאינן נוגעות למעשה | פסקו הראשונים שאין ללמד את הבת תורה, שמא מתוך לימודה תורֶה היתר בדברים אסורים | אולם אישה שרוצה ללמוד מעצמה, רשאית ללמוד תנ"ך ותורה שבעל פה בעיון, ויש לה שכר על כך | בכל הדורות היו נשים שלמדו תורה והגיעו בה לרמה גבוהה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת וירא תשפז
בְּאֵלוֹנֵי מַמְרֵא – הוּא שֶׁנָּתַן לוֹ עֵצָה עַל הַמִּילָה . איך שאל אברהם אע"ה עצה אם לקיים ציווי המקום. וְהִנֵּה שְׁלֹשָׁה אֲנָשִׁים - אצל אברהם המלאכים נדמו כאנשים, גם אצל לוט נדמו כאנשים דכתיב וַיַּעַשׂ לָהֶם מִשְׁתֶּה וּמַצּוֹת אָפָה וַיֹּאכֵלוּ. והכתוב קראם מלאכים מה הטעם לשינוי לשון הכתוב. בְּיוֹם הַמִּשְׁתֶּה הֵבִיאוּ הַשָּׂרוֹת בְּנֵיהֶן עִמָּהֶן וְהֵנִיקָה אוֹתָם שרה. קשה איך היתה מותרת להניק את התינוקות של הגויים. ונפסק בשו"ע ישראלית לא תניק לבן עובד כוכבים אפילו בשכר.
וירא פרשת וירא – שותפים עם השם
איך ייתכן שהקב"ה בורא העולם אומר שאינו יכול להפוך את סדום מבלי לגלות זאת תחילה לאברהם אבינו? מה ההגיון?
