ישיבה
בית המדרש
- שבת ומועדים
- חנוכה
- ישראל ויוון
"וְחֹשֶׁךְ" זה גלות יון שהחשיכה עיניהם של ישראל בגזירותיהן שהיתה אומרת להם כתבו על קרן השור שאין לכם חלק באלהי ישראל (בראשית רבה ב, ד).
"חדקל" זו יון שהיתה קלה וחדה בגזירותיה, שהיתה אומרת לישראל כתבו על קרן השור שאין לכם חלק באלהי ישראל (בראשית רבה טז, ד).
"בהרת" זו יון שהיתה מבהרת בגזרותיה על ישראל ואומרת להן כתבו על קרן השור שאין לכם חלק באלהי ישראל (ויקרא רבה טו, ט).
אלו הימים שאירעו בהם צרות לאבותינו וראוי להתענות בהם... בשמונה בטבת נכתבה התורה יונית בימי תלמי המלך והיה חושך בעולם שלשה ימים (שו"ע או"ח תקפ, א-ב. מהכל-בו סג).
בתלתא בתשרי בטילת אדכרתא מן שטריא תרגום: בשלשה בתשרי בטלה האזכרה מן השטרות, מפני שגזרה מלכות יון הרשעה שמד על ישראל, ואמרו להם כפרו במלכות שמים, ואמרו אין לנו חלק באלהי ישראל, ולא היו מזכירין שם שמים בפיהם. וכשתקפה יד בית חשמונאי התקינו שיהו כותבין שם שמים בשטרות. וכך היו כותבין: בשנת כך וכך ליוחנן כהן גדול דהוא כהן לאל עליון. וכששמעו חכמים בדבר אמרו, וכי מזכירין שם שמים בשטרות, למחר זה פורע את חובו וקורע את שטרו ונמצא שם שמים מוטל באשפה, ובטלום. ואותו היום עשאוהו יום טוב. (מגילת תענית, פרק ז תשרי).
"מַלְכָּהּ וְשָׂרֶיהָ בַגּוֹיִם אֵין תּוֹרָה" אם יאמר לך אדם יש חכמה בגוים תאמן הדא הוא דכתיב (עובדיה א, ח): "והאבדתי חכמים מאדום ותבונה מהר עשו" יש תורה בגוים אל תאמן דכתיב "מַלְכָּהּ וְשָׂרֶיהָ בַגּוֹיִם אֵין תּוֹרָה" (איכה רבה ב, יג).
מלכות יון מתפשטת בעולם ופועלת בכח הזרוע להשליט את חכמתה ותרבותה על העולם כולו. מהי אותה חכמה? מהי אותה תרבות? "יפת אלהים ליפת וישכן באהלי שם" (בראשית ט, כז), דבריו של יפת יהיו באהלי שם ואימא גומר ומגוג, א"ר חייא בר אבא היינו טעמא דכתיב יפת אלהים ליפת יפיותו של יפת (הוא לשון יון, לשונו יפה משל כל בני יפת – רש"י) יהא באהלי שם (מגילה ט:). חכמת יון כוללת שפה יפה, מלים גבוהות, היא כוללת פילוסופיה מפותחת ממיטב המוח האנושי, תרבות יון מחצינה את יופיו של האדם, את גבורתו, את הצלחותיו, אבל מה אין בה? אין בה את הקדוש ברוך הוא! היונים נלחמים בכל כוחם לכפות על כל העולם את חכמתם ותרבותם הכוללת הכל חוץ מהדבר האמיתי והעיקרי, הקדוש ברוך הוא! הם נוחלים הצלחות מסחררות, גם כאשר הם פונים להלחם בעם ישראל ההצלחה מאירה להם פנים, הם מגייסים לשורותיהם עוד ועוד מתייוונים ששמחים להצטרף אל העולם הנאור, המתקדם והתרבותי... לא, הם אינם זונחים את "תורת ישראל", הם פשוט הופכים אותה לעוד חכמה הנלמדת באוניברסיטה, "חכמת ישראל"! היוונים שמחים לאמצה ובלבד שהיא תכלול הכל מלבד דבר אחד, את "אלוקי ישראל". ואז הגיע הרגע הגדול.... הצבא היווני האדיר פוגש את החשמונאים, כיס התנגדות קטן של יהודים חדורי אמונה, אמונה בכך ש"תורה בגוים אל תאמין", שאין דבר כזה "תורת ישראל" בלי "אלוקי ישראל". הם מכריזים באומץ נדיר, בקול רם וצלול "מי לה' אלי"!!! כל מי שלא מוכן לוותר על "חלק באלוקי ישראל" מוזמן להצטרף ולהלחם בחירוף נפש נגד היוונים.
החשמונאים הולכים נגד הטבע, על פי דרך הטבע אין להם כל סיכוי לנצח או אפילו לשרוד מול הצבא היווני האדיר, הקדוש ברוך הוא משלם להם מיד ובמזומן, ב"מדה כנגד מדה", ונותן להם את הנצחון נגד הטבע באופן נסי, "גיבורים ביד חלשים, ורבים ביד מעטים". הקדוש ברוך הוא היה יכול להציל את החשמונאים בהנהגה הרגילה בה הוא מנהיג את עולמו, בדרך הטבע, כגון על ידי מגיפה של נגיף קטלני מדבק בשורות הצבא היווני, אבל אז לא היה מתיישב ענין ההשגחה בלב בני האדם, כי זה היה נתלה במקרה ובמנהגו של עולם, ולכן שילם להם הקדוש ברוך הוא בנס הגדול לעיני כל העולם שעמד נרעש ונפעם מכך שכיס התנגדות קטן של החשמונאים הצליח להביס בדרך מלחמה את הצבא היווני האדיר.
ישנה שאלה מפורסמת על נוסח תפילת על הנסים, "גיבורים ביד חלשים, ורבים ביד מעטים" מציינים את גודל הנס שזכו לו החשמונאים, אבל "וטמאים ביד טהורים, ורשעים ביד צדיקים, וזדים ביד עוסקי תורתך", וכי איזה נס יש כאן? האם יש איזה כלל שקובע שטמאים אמורים לנצח את הטהורים, שרשעים אמורים להביס את הצדיקים, שעוסקי תורתך אמורים להנתן ביד זדים???
ולפי דברינו אפשר לבאר שהמילים "גיבורים ביד חלשים, ורבים ביד מעטים" אכן באים לציין את הנס, אבל ההמשך אינו מציין את הנס, אלא בא להסביר מדוע קרה הנס, הסיבה ש"מסרת גיבורים ביד חלשים, ורבים ביד מעטים", היא משום שהיו אלו "טמאים ביד טהורים, ורשעים ביד צדיקים, וזדים ביד עוסקי תורתך", הקדוש ברוך הוא נתן לחשמונאים את הנצחון ההירואי נגד הטבע ובאופן נסי משום שהם היו טהורים, צדיקים ועוסקי תורתך שמסרו נפשם נגד הטבע, וכל זאת כדי שיודע לעין כל, כי זה בהשגחה מהשם יתברך, ובכונה ממנו לשלם טוב לטובים.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.
מאמר שלישי מדרגת החסיד וחיבורו לאלוקות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק בהגדרת דמות ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, כמי שחי את הנוכחות האלוקית בכל תנועה ואיבר בגופו. בהמשך לכך, נבחנים האופנים שבהם האדם מבטא קרבה זו הלכה למעשה – החל מכבוד השכינה, דרך מצוות כציצית ותפילין, ועד להרבות בברכות ובשבחים.
לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.
מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.
וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.
שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.
שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עלייה רוחנית וסדר תיקון המידות
טהרת הנפש והמידות ח - י
השיעור עוסק בהדרכתו של הרב קוק לגבי המדרג הראוי בעבודת האדם, שבו לעיתים התעלות הדעת והשאיפה הרוחנית קודמות לתיקון המעשים והמידות בפועל. מודגש כי כאשר אדם נתקל במחסומים מעשיים או פסיכולוגיים, עליו להמשיך ולהתעלות בתחומים הרוחניים שבהם כוחו יפה, ומתוך כך יושפע ויתוקן גם עולמו המעשי והמוסרי.
מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.
מאמר שלישי השראת השכינה והחיבור למלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במושג השכינה ובגילויה לעם ישראל גם בזמן הגלות, תוך עיון במקורות חז"ל ובספר הכוזרי. בהמשך נידונה מדרגתו של החסיד המתבונן בהנהגה האלוקית, ומובאת המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן סביב מציאותם וראייתם של מלאכים.
יסודות הש"ס מבוא עיוני לסוגיות השבת אבידה
השיעור עוסק בהבחנה היסודית בין חיובי מצוות (כגון מצוות עשה של השבת אבידה) לבין הגדרות משפטיות-ממוניות של דינים, בעלות ושמירה בדיני ממונות. עקרונות אלו משמשים כמבוא עיוני לפרק "אלו מציאות", תוך הדגמת יישומם בסוגיות מפתח כגון חיוב שומר אבידה, מכירת אבידה, ייאוש ושכר שכיר.
אורות ישראל ותחייתו תחיית כוחות האומה בארץ ישראל
אורות ישראל ותחייתו פרק ל'
השיעור עוסק בדברי הראי"ה קוק על כך ששיבת עם ישראל לארצו אינה רק שינוי מגורים חיצוני, אלא מהפכה רוחנית המוציאה לפועל את מכלול כוחות האומה הגנוזים. מודגש כי רק בארץ ישראל ניתן לחבר בין עוצמה גשמית לקדושה רוחנית ולהביא לפריחה אמיתית של נשמת העם.
