ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- משפחה חברה ומדינה
- מנהיגות
- הדרך להנהגה
הבירור הראשוני שהרבנים דנו בו הוא שכיחות הסכנה של נגיף הקורונה. יסוד הדברים הוא בסוגיה במסכת פסחים (ח,ע"ב) שמסקנתה היא, שמי שעוסק בדבר מצווה הרי הוא מוגן מפני סכנות שאינן שכיחות, אך אינו מוגן מסכנות שכיחות.
לגבי קביעת רמת השכיחות של הסכנה, כותב המבי"ט בתשובתו (מובאת בפתחי תשובה, אבה"ע סי' עה ס"ק ו) על השאלה אם יש מצווה לעלות לארץ כאשר קיימת סכנת דרכים, שאם הסכנה גלויה – אין לעלות, אך אם דרך הסוחרים לנסוע לצורכי פרנסתם – הרי זה סימן לכך שאין זו סכנה שכיחה, ומותר לעלות.
בדומה כתב הגרש"ז אוירבך (מנחת שלמה תניינא לז) לגבי הגדרת פיקוח נפש המתיר חילול שבת "דכל שדרך רוב בני אדם לברוח מזה כבורח מפני הסכנה ה"ז חשיב כספק פקוח נפש וקרינן ביה בכה"ג וחי בהם ולא שימות בהם, אבל אם אין רוב בני אדם נבהלים ומפחדים מזה אין זה חשיב סכנה".
הרב קליין כותב בקונטרס שלו ביחס לסכנת הקורונה, שבהתחשב בכמות החולים והמתים, ולאור העובדה שרובם של הנפטרים כבר היו חולים קודם לכן באופן "שכל פגע יכול לערער בריאותם", "בודאי מקרי לא שכיח הזיקא, וממילא יש חיוב לפתוח את הבתי כנסיות ובתי מדרשות ובתי חינוך ישיבות וכוללים, דע"ז נאמר שלוחי מצוה אינם ניזוקים".
אך לאור מה שהתבאר, שאת הקביעה מה היא סכנת דרכים שכיחה קובעים הסוחרים ולא הרבנים, וכפי שכתב המבי"ט, נראה ברור שהכתובת היחידה לקביעת מידת הסיכון שיש מנגיף הקורונה ועד כמה זו סכנה שכיחה הם הרופאים, וכפי שכתב ר' עקיבא איגר בהנחיות שכתב לבני עדתו בצל מגפת הכולרה (אגרות רבי עקיבא איגר, ירושלים תשנ"ט, עא-עג): "ולא יעברו על דבריהם אף כמלא נימא... והעובר על ציווי הרופאים בסדר ההנהגה חוטא לה' במאוד כי גדול סכנתא מאיסורא ובפרט במקום סכנה לו ולאחרים שגורם ח"ו התפשטות החולי בעיר וגדול עונו מנשוא."
ואף אם הרב קליין מסתמך על רופאים אשר טוענים כי הקורונה אינה מסוכנת כל כך, ולדעתם יש להמשיך בשגרת החיים בצל המחלה ולהישמר ככל שהתנאים מאפשרים, הרי ברור שאין זו נחלת הכלל, וישנם הרבה רופאים בכירים הרואים את הדברים אחרת לגמרי. על כן, כשקיימת מחלוקת בין רופאים, יש להחמיר ולחשוש לפיקוח נפש, אף אם היה מדובר על דעת מיעוט.
כל זאת אפילו אם היה מדובר בסכנה לפרט. אך כאשר מדובר בסכנה ציבורית יש להתחשב גם בסבירות נמוכה של סכנה, כפי שלמדנו למשל מהוראתו של הרב שלמה זלמן אוירבך (התורה משמחת א, עמ' 168) לגבי חשש סכנה רחוק המתיר חילול שבת בפעילות צבאית, גם אם ביחס לפרט חשש סכנה שכזה לא היה מצדיק חילול שבת.
בנוסף, בדבריו של הרב קליין ישנה התעלמות מכך, שלא מדובר רק על הסיכון של שומעי לקחו, אלא על סיכון הציבור כולו. על כן, גם לדבריו, ההגנה שיש למי שעוסק בלימוד תורה אינה תקפה כלפי אנשים אחרים, והם עלולים להידבק, וכבר כתבו התוספות כי יותר צריך לשמור עצמו שלא יזיק אחרים מאשר שלא יינזק בעצמו.
לדעת שני הרבנים ההשפעה של הנחיות הממשלה על מצבם הרוחני של בני הישיבות אשר הולך ומידרדר עקב סגירת בתי הכנסת והישיבות, מצדיקה את לקיחת הסיכון, כיון ש"יותר ממה שחייבים לשמור על הנפש הגשמית כדי שתוכל לקיים את מצוות התורה, באותה מידה יש לשמור שלא תאבד הנפש הרוחנית כדי להציל את הנפש הגשמית ויצא שכרו בהפסדו".
אולם, למרות הדאגה הכנה לדור הצעיר, שהיא אכן במקומה, ונזקים גדולים אכן נגרמים לנוער ולצעירים שאינם במסגרות הלימודיות, אין בקביעה זו כדי להתיר כניסה לסיכון ממשי, ולא מצאנו היתר להסתכן על מנת להינצל מירידה רוחנית. ואף אם למרא דאתרא ישנה סמכות הלכתית לקחת על עצמו את האחריות ולהכריע שיש להסתכן בהידבקות בקורונה למען לימוד תורה, מכל מקום אין אפשרות לשמר את פסיקתו רק למקום שלו והתנהלות זו מסכנת את כלל הציבור ועל כן אין לו סמכות לסכן אותם בעל כורחם.
באשר לטענה כי מקבלי ההחלטות אינם מכירים בערך התורה והמצוות ועל כן הם אינם מוכנים לקחת סיכונים סבירים עבור זה, אכן נכון הדבר שלא כל ההחלטות המתקבלות על ידי הממשלה נובעות רק משיקולים רפואיים, ומסתבר שאם היו בקבינט הקורונה אנשים יראי שמיים, היו מתקבלות החלטות אחרות, אך אין בכך להתיר חריגה מההנחיות. המאבק בקורונה דורש התגייסות של ציבור גדול ומחייב הנהגה אשר תתווה את דרך המאבק. ללא הנהגה אין אפשרות להשתלט על הנגיף, וזו גופא סיבה הלכתית לקבל את ההנחיות, גם אם הן אינן נקיות.
שיקול נוסף שלא הוזכר בדברי הרבנים הוא 'דינא דמלכותא דינא', אשר להרבה פוסקים נוגע לכל עניין שמירת הסדר הציבורי "בכל העניינים שבין אדם לחבירו שיש בהם תיקון הסדר החברתי, שמירת הגוף והנפש, וכיוצא בהם" (מנחת אשר, ח"ב סי' קכג).
לסיכום, ההתמודדות עם נגיף הקורונה דורשת קבלת הנהגה מעשית אחת ושילוב כוחות יחד. על כן אף שהובאו שיקולים כבדי משקל על ידי הרבנים, אין בהם די כדי להצדיק חריגה בוטה מההנחיות הרשמיות.
ואף שפעמים יש כוח למרא דאתרא להורות במקומו הוראת שעה החורגת מהגדרים הרגילים, אין זה אפשרי במצב הנוכחי, שבו כל קבוצה משפיעה על זולתה, ונדרשת הנהגה אחת למיגור נגיף הקורונה ממדינת ישראל
"בזאת התורה" - איזו תורה?
איך מותר לנקות בגדים בשבת?
רכישת ארבעת המינים בשנת השמיטה
תחילת החורבן: ביטול קרבן התמיד
יום כיפור - איך נדע מי פטור מהצום?
איך עושים קידוש?
כאב הגלות ותקוות הגאולה
מה חז"ל באמת רצו שנרגיש בין י"ז בתמוז לט' באב?
אנחנו קודש למענך
האם מותר לפנות למקובלים?
שלושה שותפים בזוגיות: מה למדנו מהאבות והאימהות?
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
