ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש שמות
- משפטים
- הלכה מחשבה ומוסר
- מידות ובין אדם לחברו
- אמת ושקר
בפרשתנו (שמות פרק כג, ב) כתוב: "לֹא תִהְיֶה אַחֲרֵי רַבִּים לְרָעֹת, וְלֹא תַעֲנֶה עַל רִב לִנְטֹת, אַחֲרֵי רַבִּים לְהַטֹּת".
רש"י על הפסוק כותב: "יש במקרא זה מדרשי חכמי ישראל, אבל אין לשון המקרא מיושב בהן על אופניו".
אכן השאלה הגדולה לכאורה ישנה סתירה בין הרישא לסיפא, שהרי מהרישא משמע שיש לשמור על האמת שלך בכל מחיר "לֹא תִהְיֶה אַחֲרֵי רַבִּים לְרָעֹת", ואל תלך אחרי הרוב אם דעתך שונה. ובסיפא משמע שצריך ללכת אחרי הרוב "אַחֲרֵי רַבִּים לְהַטֹּת" וכפי שדורשים חז"ל מהדיינים שכך יש ללמוד מפסוק זה?
אינדיבידואליות או קולקטיביות
ושמעתי מידידי הרב שראל רוזנבלט הי"ו שיש ליישב שאלו שני שלבים הכרחיים באדם:
ראשית, אדם חייב שהאמת המוחלטת שלו תאמר , לחשוב מה דעתו בכל סוגיה, גם אם הוא בדעת מיעוט. אם כולם טועים ואתה חושב שזו טעות תאמר את דעתך ותלחם עליה. אך מאידך, כשמגיעים להכרעה חייב האדם לקבל את דעת הרוב למעשה.
בעולם האידאי יש מקום לאמת צרופה ומחולטת, אך בעולם המעשי אנו חייבים את הדמוקרטיה, את ההתבטלות להחלטת הרוב.
מרדכי היהודי בשני כובעים
אנו בפתחו של חודש אדר. ניתן לראות שכך נהג מרדכי היהודי. כל סיפור המגילה מתחיל במרדכי שמכעיס את המן (אסתר פרק ג, ב): "וְכָל עַבְדֵי הַמֶּלֶךְ אֲשֶׁר בְּשַׁעַר הַמֶּלֶךְ כֹּרְעִים וּמִשְׁתַּחֲוִים לְהָמָן כִּי כֵן צִוָּה לוֹ הַמֶּלֶךְ וּמָרְדֳּכַי לֹא יִכְרַע וְלֹא יִשְׁתַּחֲוֶה".
בגמרא (מגילה יט, א) מסופר לנו מה הכעיס את המן: "מה ראה המן שנתקנא בכל היהודים? – "על ככה" משום דמרדכי לא יכרע ולא ישתחוה".
חז"ל מלמדים אותנו שגם גדולי היהודים היו משתחווים להמן משום שחשו שיש בכך סכנת נפשות. אך מרדכי לא ויתר על העקרונות שלו. ואפילו הלך כנגד הסנהדרין (ספרי דאגדתא אסתר - נוסח ב פרשה ג):
"וכל עבדי המלך אשר בשער המלך, אלו הדיינין .
"ומרדכי לא יכרע ולא ישתחוה. אמרו לו: 'הוי יודע שאתה מפילנו בחרב, מה ראית לבטל קלבסים של מלך?' אמר להם: 'שאני יהודי' . א"ל: 'והרי מצינו אבותיך שהשתחוו לאבותיו שנאמר: וישתחו ארצה שבע פעמים', אמר להם: 'בנימין אבי, במעי אמו היה ולא השתחוה. ואני בן בנו. שנאמר: איש ימיני, וכשם שלא כרע אבי כך אני איני כורע ולא משתחוה'".
ניתן לזהות כאן, את הקנאות של מרדכי, ועמידתו האיתנה תוך סיכון עם ישראל, כנגד חילול השם שיש בהשתחוויה להמן.
מאידך, ניתן לזהות אצל מרדכי אופי מעט שונה. מגילת אסתר מסתיימת בפסוק (אסתר פרק י, ג):
"כִּי מָרְדֳּכַי הַיְּהוּדִי מִשְׁנֶה לַמֶּלֶךְ אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ וְגָדוֹל לַיְּהוּדִים וְרָצוּי לְרֹב אֶחָיו דֹּרֵשׁ טוֹב לְעַמּוֹ וְדֹבֵר שָׁלוֹם לְכָל זַרְעוֹ".
רואים כאן מהפך שעבר מרדכי, מאיש עצמאי שהוא יחיד נגד כולם, פתאום הוא רצוי, הרוב איתו, הוא דורש טוב ודובר שלום.
אמנם הגמרא כותבת (מגילה טז, ב): "ורצוי לרב אחיו, לרוב אחיו - ולא לכל אחיו, מלמד: שפירשו ממנו מקצת סנהדרין". ומשמע שלא כולם הסכימו אתו, אך הרוב בוודאי איתו.
ייתכן לומר, שמרדכי עובר תהליך לאורך המגילה ממקום שמבטא את האידאה העצמית שלו, למקום שמכיל את הרוב (גם אם לא כולם מסכימים לדעתו).
גיל הנעורים מול גיל הבגרות
ניתן לדמות זאת גם להתפתחות האדם, בגיל הנעורים, הנוער דורש צדק, אמת צרופה, אידאליזם במיטבו, אך עם השנים האדם מקבל נחת ורוגע של הכלת השונה וקבלתו, תפיסת מרחב כוללת ממצב של "לֹא תִהְיֶה אַחֲרֵי רַבִּים לְרָעֹת" למציאות של "אַחֲרֵי רַבִּים לְהַטֹּת" מתוך השלמה.
כמובן, שהתהליך חייב לעבור כך, משום שאם ישר רצים לשלום, כשלא מכירים ומזהים את האמת, גם שלום איננו.
ניתן ללמוד מכאן את הדואליות שאדם צריך להכיל, מחד אמת צרופה וקנאית שהכרחית לבניית האישיות, ומתוכה להגיע גם להכלה, ריצוי לרוב, דרישת טוב ודיבור שלום..
עין תחת עין
ניתן להוסיף לכך עוד משהו, כתוב בפסוק: "עין תחת עין... נפש תחת נפש" – אם חז"ל אומרים שזה ממון למה נכתב בתורה: "עין תחת עין... נפש תחת נפש"?
נראה שהתורה רצתה ללמד אותנו את העניין המוחלט האבסולוטי שאסור לוותר עליו, דינו העקרוני של המוציא עין שיוציאו לו את העין, אך אח"כ יש את עולם המעשה ששם צריך ללכת אחרי המציאות.
לסיום
אין לוותר על האמת ואין לוותר על השלום. חובתנו להתחיל מהאמת ומתוכה להגיע לשלום. כדברי הנביא זכריה (פרק ח, יט): "וְהָאֱמֶת וְהַשָּׁלוֹם אֱהָבוּ" אמת שעל גבה מגיע השלום.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.
מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.
רביבים לימוד גמרא ועיון לנשים
חובה לנשים להרחיב ולהעמיק בלימוד התורה וההלכה, תוך הבנת ההיגיון הפנימי שבתורה, כפי שעולה מהתלמוד ומפרשיו | בכלל זה חובה ללמוד באופן כללי גם את המצוות שאינן נוגעות למעשה | פסקו הראשונים שאין ללמד את הבת תורה, שמא מתוך לימודה תורֶה היתר בדברים אסורים | אולם אישה שרוצה ללמוד מעצמה, רשאית ללמוד תנ"ך ותורה שבעל פה בעיון, ויש לה שכר על כך | בכל הדורות היו נשים שלמדו תורה והגיעו בה לרמה גבוהה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת וירא תשפז
בְּאֵלוֹנֵי מַמְרֵא – הוּא שֶׁנָּתַן לוֹ עֵצָה עַל הַמִּילָה . איך שאל אברהם אע"ה עצה אם לקיים ציווי המקום. וְהִנֵּה שְׁלֹשָׁה אֲנָשִׁים - אצל אברהם המלאכים נדמו כאנשים, גם אצל לוט נדמו כאנשים דכתיב וַיַּעַשׂ לָהֶם מִשְׁתֶּה וּמַצּוֹת אָפָה וַיֹּאכֵלוּ. והכתוב קראם מלאכים מה הטעם לשינוי לשון הכתוב. בְּיוֹם הַמִּשְׁתֶּה הֵבִיאוּ הַשָּׂרוֹת בְּנֵיהֶן עִמָּהֶן וְהֵנִיקָה אוֹתָם שרה. קשה איך היתה מותרת להניק את התינוקות של הגויים. ונפסק בשו"ע ישראלית לא תניק לבן עובד כוכבים אפילו בשכר.
וירא פרשת וירא – שותפים עם השם
איך ייתכן שהקב"ה בורא העולם אומר שאינו יכול להפוך את סדום מבלי לגלות זאת תחילה לאברהם אבינו? מה ההגיון?
מידות הראי"ה רוממות האמונה מעבר לגבולות השכל
אמונה ל"ב - ל"ד
השיעור עוסק בתפקידם של גדולי ישראל לזכק ולרומם את האמונה הטבעית משפלותה ומסורגיה, כך שתאיר בכל רבדי המציאות והחיים. מודגש כי שורש האמונה הוא עצם הקשר הפנימי והאינסופי של הנשמה עם בורא עולם, הנעלה ורחב בהרבה מגבולותיו המצומצמים של השכל האנושי.
מידות הראי"ה סוד תיקון המידות בנפש האדם
אל המידות א'
עבודת המידות היא הגשר המחבר בין נשמת האדם הטהורה לבין חיי החומר והמעשה בעולם הזה. השינוי האמיתי מתאפשר כאשר מקדימים את התבוננות השכל והדעת לעבודה הרגשית, ובכך יוצרים הרגלים נכונים ומרוממים.
משיח בן יוסף התפילות על משיח בן יוסף
המשורר אסף מזהה בתהילים את חיילי ישראל שיוצאים למלחמה בתור חייליו של 'משיח בן יוסף' וגם של 'משיח בן דויד', לפי הבנה זו התפילה על 'משיח בן יוסף' היא בקשה להגעה להכרה שהוא בעצם 'כסא דויד עבדך'.
תורה ומדע מבט מאחד מול מציאות מפרדת
השיעור עוסק בהתמודדות עם תפיסות פוסט-מודרניות המפרשות את המציאות כמאבק כוחות בין מדכא למדוכא. מנגד, מוצגת תפיסת הראי"ה קוק הדוגלת בהסתכלות מאחדת, הרואה בכוחות השונים בעולם ובעם ישראל חלקים המשלימים ומאזנים זה את זה.
לך לך קדושת הארץ, ניסיונות ואחריות ציבורית
שיחת מוצ"ש פרשת לך - לך
השיעור עוסק במעלותיה וקדושתה הייחודית של ארץ ישראל דרך מסעותיו וניסיונותיו של אברהם אבינו, אשר חיזקו את הקשר הנצחי שבין עם ישראל לארצו. בהמשך לכך, מודגשת חשיבות ההנהגה, ערך לימוד התורה והצורך בהקפדה מוסרית ושלום בענייני הציבור והמדינה.
לך לך אברהם אבינו וסוד הבחירה הכללית
השיעור עוסק בדמותו של אברהם אבינו, המייצג את המעבר מצדקות פרטית לבחירה כללית בעם ישראל ומידת החסד העולמית. דרך מהלכיו ונדודיו מתבארים היסודות של קדושת ארץ ישראל, ברית המילה והחיבור הנצחי בין עם ישראל לה'.
