ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- פרשת שבוע
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש שמות
- משפטים
שתי הפרשיות הראשונות, שמשמשות כפתיחה לפירוט של הדין המהותי, הן הפרשיות העוסקות בעבד עברי ואמה עבריה. נברר אלו ערכים, המבטאים את כבוד האדם וחירותו, באים לידי ביטוי בפרשיות אלה, מתוך עיון בפסוקים ובדברי חז"ל.
התורה קובעת, חד משמעית, כי לא תתכן לעולם מציאות של שפחה עברית. ישנה מציאות אחת בלבד שבת תמצא עצמה משועבדת, בהגבלות, למי שאינו קשור ומחויב אליה בקשרי אישות, מבחינה הלכתית. כך הקדמנו בדברינו לפרשת תצווה, ונפרש.
להבדיל מן הגבר, הנמכר בגניבתו או המוכר עצמו מתוך דוחקו, המציאות של אמה עבריה היא אחת בלבד. אדם שהדרדר לעוני מנוול עד כדי כך, שאיננו מסוגל לפרנס ולהאכיל את ילדיו, נאלץ להשתמש בהליך הבא שהוגבל, גם הוא, בהגבלות חמורות. (חז"ל ראו במציאות נוראה שכזו עונש על עבירה והדרדרות שבאה בעקבותיה, עיינו קידושין דף כ ע"א). אדם זה רשאי להציע את בתו למשפחה אחרת שתשמש לה כאומנת. המשפחה החדשה תדאג לכל צרכיה של הקטנה, מכל הבחינות הגופנית והנפשית, לא רק בהווה אלא גם בעתיד.
נקדים עוד הקדמה. מימי מתן תורה ועד לפני זמן לא רב, כל האנושות (למעט מעט מאוד מקרים יוצאי דופן, שגם הם לא תמיד התרחשו) חיה בסביבה חברתית שבה לאשה לא נשואה, לא היה סיכוי כל שהוא לחיים בכבוד. לכן קבעה התורה, מתוך דאגה לבנות העניים, כי מי ש"רכש" את הבת, של מי שהתמוטט מבחינה כספית, התחייב לשאת אותה לאשה, או להשיא לה את בנו. זו המסגרת המשפטית בה תשהה הבת במשפחה החדשה. זוהי התחייבות יוצאת דופן, שאי מילויה, משחרר מידית את הבת בהגיעה לגיל נערות, שבו אם לא תשוחררי יגבר ביותר החשש לניצולה. לכן, בגיל זה היא הופכת לבת חורין לכל דבר ועניין. בית הדין הוא אביהם של יתומים ויתומות, מכאן ואילך הוא זה שידאג לכל צרכיה וימנע את ניצולה. (כיום כמובן שהלכה זו איננה נוהגת למעשה, אבל מחלקת הרווחה משמשת כידו הארוכה של בית הדין, והיא אמורה לדאוג לכל צרכיו של מי שלא זכה למשפחה תומכת, על פי העקרונות שהתורה מתווה בפרשיה זו).
נפרש עתה את הפסוקים בפרשת משפטים (שמות כ"א ז-יא) ונחדד את ההדגשים:
וְכִי יִמְכֹּר אִישׁ אֶת בִּתּוֹ לְאָמָה לֹא תֵצֵא כְּצֵאת הָעֲבָדִים:
על הלשון וְכִי כבר הערנו, היא מכריזה שמדובר במצב של בדיעבד גדול. החצי השני של הפסוק משדר כי המטרה היא לשחרר אותה.
אִם רָעָה בְּעֵינֵי אֲדֹנֶיהָ אֲשֶׁר לא לוֹ יְעָדָהּ וְהֶפְדָּהּ לְעַם נָכְרִי לֹא יִמְשֹׁל לְמָכְרָהּ בְּבִגְדוֹ בָהּ:
כפי שהערנו כבר, הבת איננה רכושו של האדון. פתוחה בפניו רק דרך אחת והיא הייעוד, כלומר הפיכתה לבת משפחה מכל הבחינות, על ידי נשיאתה או על ידי הפיכתה לאשתו החוקית של בנו. כל ניסיון לסחור בבת זו הוא נואל, פסול ואסור. כבר לפני שלשת אלפים וחמש מאות שנה, בעולם חשוך ואפל, התורה יצאה בחריפות נגד סחר בנשים וניצולן - לֹא יִמְשֹׁל לְמָכְרָהּ! (נעיר במאמר מוסגר, כי גם פרשת אשת יפת תואר, היא בעיקרה אזהרה חמורה מפני סחר בנשים וניצולן, עיינו גם באבן עזרא במקום). כל מעשה מסוג זה, ואפילו שדומה לו רק במקצת, הוא מוקצה מחמת מיאוס. התורה מתייחסת אליו כאל בגידה - בְּבִגְדוֹ בָהּ - בערך הנעלה של כבוד האדם וחירותו.
וְאִם לִבְנוֹ יִיעָדֶנָּה כְּמִשְׁפַּט הַבָּנוֹת יַעֲשֶׂה לָּהּ:
אם האב האומן או בנו אכן יישאו את הבת לאשה, היא תזכה בכל הזכויות של אישה נשואה (רש"י). הזכויות הללו, שמשמעותן דאגה לכל צרכיה הנפשיים והגופניים, מנויות בפסוק הבא:
אִם אַחֶרֶת יִקַּח לוֹ שְׁאֵרָהּ כְּסוּתָהּ וְעֹנָתָהּ לֹא יִגְרָע:
המעניין הוא, שהתורה בחרה להגדיר את חובותיו של הבעל לאשתו (המנויות בצורה מפורטת יותר ב"כתובה") דווקא בפרשיה זו, העוסקת במי ששייכת לשכבה הנמוכה ביותר מבחינה סוציואקונומית. כך התורה משדרת בעוצמה כי לכל אדם, באשר הוא אדם, עומדת הזכות לחיים בכבוד מתוך חירות והגנה על זכויותיו.
וְאִם שְׁלָשׁ אֵלֶּה לֹא יַעֲשֶׂה לָהּ וְיָצְאָה חִנָּם אֵין כָּסֶף:
הפשט הוא, שאם האדון לא ישא אותה או לא ישיאנה לבנו ולא יאפשר לפדותה, אזי בהביאה סימני נערות היא משתחררת. מוסיף על כך הרשב"ם כי בית הדין ממונה להבטיח זאת. רב סעדיה גאון, כנראה בעקבות התלמוד הירושלמי, לומד מן הכפילות חִנָּם אֵין כָּסֶף, כי ה"אדון" חייב ברפואתה וחיוב זה ממשיך, אם חלתה ברשותו, גם אחרי השחרור עד להחלמתה (עיינו אבן עזרא וחזקוני).
גם כאן למדנו עד כמה חובה על המעסיק (לרוב החזק) לדאוג לרווחתו של העובד (לרוב החלש).
נסכם ונאמר, אלפי שנים לפני שהמדינות המתוקנות התעוררו לטפל בכבוד האדם וחירותו, והכניסו יסוד זה לספרי החוקים שלהם, תורתנו הקדושה כבר נשאה לפיד אור זה, בגאון.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.
מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.
וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.
שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.
שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?
מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.
וירא הכנסת אורחים בפרשה ובהפטרה ובשורת הולדת בן באורח ניסי - פרשת 'וירא'
אברהם אבינו והאישה השונמית מכניסי אורחים, ושניהם מתבשרים בהולדת בן, אשר אינם יודעים מה יעלה בגורלו. שרה והשונמית גבורת האימהות.
רביבים לימוד גמרא ועיון לנשים
חובה לנשים להרחיב ולהעמיק בלימוד התורה וההלכה, תוך הבנת ההיגיון הפנימי שבתורה, כפי שעולה מהתלמוד ומפרשיו | בכלל זה חובה ללמוד באופן כללי גם את המצוות שאינן נוגעות למעשה | פסקו הראשונים שאין ללמד את הבת תורה, שמא מתוך לימודה תורֶה היתר בדברים אסורים | אולם אישה שרוצה ללמוד מעצמה, רשאית ללמוד תנ"ך ותורה שבעל פה בעיון, ויש לה שכר על כך | בכל הדורות היו נשים שלמדו תורה והגיעו בה לרמה גבוהה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת וירא תשפז
בְּאֵלוֹנֵי מַמְרֵא – הוּא שֶׁנָּתַן לוֹ עֵצָה עַל הַמִּילָה . איך שאל אברהם אע"ה עצה אם לקיים ציווי המקום. וְהִנֵּה שְׁלֹשָׁה אֲנָשִׁים - אצל אברהם המלאכים נדמו כאנשים, גם אצל לוט נדמו כאנשים דכתיב וַיַּעַשׂ לָהֶם מִשְׁתֶּה וּמַצּוֹת אָפָה וַיֹּאכֵלוּ. והכתוב קראם מלאכים מה הטעם לשינוי לשון הכתוב. בְּיוֹם הַמִּשְׁתֶּה הֵבִיאוּ הַשָּׂרוֹת בְּנֵיהֶן עִמָּהֶן וְהֵנִיקָה אוֹתָם שרה. קשה איך היתה מותרת להניק את התינוקות של הגויים. ונפסק בשו"ע ישראלית לא תניק לבן עובד כוכבים אפילו בשכר.
וירא פרשת וירא – שותפים עם השם
איך ייתכן שהקב"ה בורא העולם אומר שאינו יכול להפוך את סדום מבלי לגלות זאת תחילה לאברהם אבינו? מה ההגיון?
