ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש בראשית
- וישב
בעל ספר 'הלקח והלבוב' (חנוכה) כותב שיש קשר בין שני האמרות של רבי תנחום. וזה לשונו: "והנראה בזה, כי אין הענין בנרות חנוכה רק שהאדם יראה את הנר, אלא יש ענין שהנר יאיר עד למטה אל תוך הלב, והנר יאיר לו את דרך באפילה, והוא אור להאיר בחושך".
כותב ה'שפת אמת' זיע"א (חנוכה תרמ"ח), שהטעם שמדליקים את נר חנוכה בפתח הבית הוא מפני שבימי החנוכה הקב"ה פותח פתח חדש לבעלי תשובה לשוב אליו ולתקן את הכול. כי כמו שאז בעת הנס עשו בני ישראל תשובה וחנכו את בית המקדש באור חדש של בעלי תשובה, כך בימי חנוכה יכולים לשוב אל ה' בכוחות חדשים למעלה מדרך הטבע.
נר חנוכה הוא "נר ה' נשמת אדם חופש כל חדרי בטן" (משלי כ, כז), הסיבה שאי אפשר לחפש בנר שהוא למעלה מעשרים אמה, מפני שלאדם אין אפשרות לחפש בחורין ובסדקין של חדרי הלב ולראות מה עליו לתקן. לכן, נר חנוכה צריך להיות למטה מעשרים אמה, מפני שבימים אלו נפתחים מקומות חדשים של תשובה והאדם יכול לראות את הכוחות האדירים הטמונים בו. נר חנוכה מסייע לו להלהיב את אור הנשמה ואת חלק הטוב שבו.
ברצוני לצטט כאן פנינים שנאמרו בשיעורו של הרב אליהו עובדיה שליט"א, ומדבריו נפנים בסיעתא דשמיא את עומק הרעיון למעשה:
"ככל שאתה מודע לעצמך וחי בהשלמה עם עצמך, אתה בכלל לא צריך להיכנס לעימות, המערכת שמסביב כבר תשלים איתך, כי אתה השלמת עם עצמך וקדשת את עצמך. אתה לא במתח עם שום כלום, והרע אין לו מקום פה, והוא לא יגיע. כשאתה פותח לו פתח של הכנעה שלילית, שפירושה אי השלמה עם עצמך, אז הוא נכנס ואתה בחולשה והפסדת.
הכנעה אמתית היא להגיע להכרה שאתה טוב. להאמין מתוך הכנעה שאני קודש קודשים, לקבל את עצמי בהכנעה, הווה אומר 'השלמה'".
נאמר על עמלק "וילחם עם ישראל ברפידים" (שמות יז, ח), ומבארים חז"ל (ילקוט שמות, רסג) "שרפו ידיהם מן התורה". עמלק מזהה חולשה אצל עם ישראל ולכן מגיע, דווקא כשעם ישראל לא האמינו בעצמם ובגדולתם העליונה, כשלא האמינו שהם טובים מעצם יסודם וברצון הטהור והקדוש שבקרבם, בזאת פתחו לו פתח.
בפסוק לפני כן, ישראל שואלים "היש ה' בקרבנו אם אין", דהיינו, עם ישראל לא האמין שה' שורה בקרבו, וכשיש שאלות וספקות, עמלק צץ. ה'שם משמואל' כותב (זכור, תרע"ט) ש'עמלק' בגימטריא 'ספק', אני לא בטוח בעצמי מי אני ומה אני, אולי אני טוב אולי אני רע.
אם הייתי מחובר לעצמיות שלי ומאמין באמונה שלמה שאני מהות של טוב, ליצר הרע לא היה בכלל מקום להיכנס, כי אני מלא ומסובב באורו יתברך. אך כשלאדם יש ספק על זהותו וחי בהיסוסים ותהיות כלפי עצמו, הוא פותח פתח ליצר הרע.
וזו בחינת "והבור ריק אין בו מים". חז"ל מדייקים ומלמדים אותי את היסוד הכי חשוב בעבודת ה' - "מים אין בו, אבל נחשים ועקרבים יש בו".
משמע, אין אמצע. או שאתה בחיבור למעיין החי והנובע מתוכך, או שאתה תמצא את עצמך נעקץ וננשך על ידי נחשים ועקרבים. ענווה פסולה מתכחשת למעלתי - 'חלק אלוק ממעל', שהרי יש בתוכי נשמה אלוקית ורצון טוב וטהור שמקורו ממקור עליון, ובמקום להכיר בערכה ולהתחבר לאמִתתה, הענווה הפסולה מכניסה לתוכי מחשבות של חלישות, ייאוש וחוסר חשק.
מי שרוצה להצליח בעבודת ה' מוכרח לגאווה דקדושה, כמו שכתוב (דברי הימים ב יז, ו) "ויגבה ליבו בדרכי ה'". עליו למשול בהחלטותיו ולהנהיג את מעשיו שיהיו ניזונים מהרצון האמתי שלו, בבהירות ובזכות.
אם לא תאמין בגבורה ובעוז שנתן לך ה', תמצא את עצמך חס ושלום מהר מאוד במקומות שפלים ונמוכים, ותהפוך להיות העבד של היצר הרע.
הדלקת נרות החנוכה מתחת לעשרים אמה מלמדת את היהודי להיות מחובר לנשמה הטהורה שבקרבו. הממשלה והאחריות בידיים שלך, בחר את הטוב לך ואת השייך לך. אין הכוונה לגסות הרוח, אלא לאמת פנימית ומחויבות ל'חלק אלוק ממעל' שבך.
אל תתן ליצר הרע להפחיד אותך ולהחליש אותך, אלא האמן בעצמך, האמן בכוח ובמלכות שלך, וכלשונו של רבי צדוק הכהן מלובלין זיע"א (צדקת הצדיק אות קנד): "כשם שצריך אדם להאמין בה' יתברך, כך צריך אחר כך להאמין בעצמו".
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
ענינו של ראש השנה סוד השופר ופנימיות ראש השנה
השיעור עוסק במשמעותו הפנימית והעמוקה של השופר, שאינו רק מצווה מעשית אלא ביטוי לתפילת הנשמה ולחיבור לשורש ההוויה, הבינה ותיקון העולם העתידי. מתוך כך מוארים סדר הברכות של ראש השנה והשאלה ההלכתית והרעיונית של הימנעות מתקיעת שופר כאשר החג חל בשבת.
שמונה פרקים לרמב"ם כוח המדמה בשירות הקודש
שיעור 4
השיעור עוסק במהותו ובחשיבותו של כוח המדמה כגשר הכרחי המתרגם את רעיונות השכל המופשטים לציורים מוחשיים, עולם הרגש והמעשה. דרך דברי הרמב"ם, הראי"ה קוק וההקשר לערב ראש השנה, מובהר כיצד חיבור הדמיון לעבודת ה' מונע טעויות ומעניק חיות מעשית לקיום המצוות.
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן בית מלון נחשב כצרכי הרבים ולכן רשאים לעשות בחול המועד כל הנצרך אפילו במעשה אומן
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עוצמת התפילה והרצון המעלה הכל
חלק ג' פסקה כ"ד , כ"ה
השיעור עוסק בתפילה כביטוי לכמיהת כל הבריאה אל מקורה האלוקי, כאשר האדם מרכז בתוכו את שאיפות היקום כולו ומעלה אותן. דרך כוח הרצון והדבקות, התפילה מתגלה כפעולה ממשית במציאות המחברת את העולם למקור הברכה והחיים.
יומא אכילת מאכלים שאינם ראויים ביום הכיפורים
יומא דף פ"א
השיעור עוסק בגדרי איסור אכילה ביום הכיפורים ובמאכלים שאינם ראויים, תוך ניתוח מחלוקת הראשונים בדין אכילתם בכמות מרובה ובחצי שיעור. באמצעות עיון בשיטות הרמב"ם, הראבי"ה והגר"א, נבחנת השאלה האם איסור היום מוגדר כחובת "שביתה מעינוי" או כאיסור אכילה רגיל.
ענינו של ראש השנה מלידת חיה להולדת אדם
השיעור מעמיק בביטוי "היום הרת עולם" ומבאר כי האדם נברא כחיה פראית שתפקידה להוליד ולפתח את צלם האלוקים שבה מן הכוח אל הפועל. מתוך כך מוארים מהות יום ראש השנה, מעמדם הייחודי של ישראל בדין כממליכי המלך, והמבט השלם שלעתיד לבוא שיתגלה כ"יום שכולו שבת".
