ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש ויקרא
- מצורע
היינו, שבתיבת 'ענג' האות ע' היא בראש מילה, ובתיבת 'נגע' האות ע' היא בסוף מילה.
אנו נמצאים בימי ספירת העומר, אשר ידוע שבאלו הימים מתו עשרים וארבעה אלף תלמידי רבי עקיבא מפני שלא נהגו כבוד זה בזה.
המגיד מקאזניץ זיע"א פירש את הפסוק "הנה עין ה' אל יראיו למיחלים לחסדו להציל ממות נפשם ולחיותם ברעב", כי הקב"ה נתן העי"ן שעל ידה יהיה ביכולת האדם להמתיק את הגזירה של מות חס ושלום, כי כשנותנים הע' בתוך 'מות' נעשה 'מעות'.
מובא בספר הקדוש 'אמרי נועם' על הפסוק "עוצם עיניו מראות ברע" שהסופי תיבות הם 'מעות', כי על ידי ששומר האדם את עיניו נעשה שפע פרנסה על העולם והכל תלוי בעיניו של האדם.
עניין האות ע' מורה על כוח העין של האדם, ועבודת האדם הוא שיהיה לו עין טובה, שלא יהיה צר עין. והנה הנגעים באים על ידי צרות העין, שהעין אינו במקומו הראוי וכך נכשל בלשון הרע.
עין טובה כוללת שתי בחינות שמתלוות זו לזו, הראשונה סגירות והשנייה פתיחות.
הבחינה הראשונה היא שמירת עיניים כפשוטו- 'עוצם עיניו מראות ברע', לסגור את עיניים ולא להסתכל היכן שלא צריך והיכן שמזיק לקדושה העצמית של האדם.
בוודאי הניסיונות אינם פשוטים אבל על האדם לאמץ את רוחו ושיהיה חזק ותקיף בדעתו לשמור את עיניו מפני שמשכן הנשמה וחיות האדם הוא בעיניים.
אדם שאינו שומר את עיניו, שעיניו אינם ברשותו, הריהו חשוב כמת, שמרגיש עצמו כשבור ומפוזר לאלפי רסיסים, נע ונד שלא מוצא את מקומו וחסרה לו שלווה בעולם. ולכן שמירת ה'עין' באה להציל ממות נפשם ולחיותם ברעב, כי על ידי שמירת עיניים האדם יש לו עין טובה על עצמו ומרגיש חיות, שמחה, אהבה לעצמו ואהבה לזולת.
הבחינה השנייה שקשורה לסוף הנקודה הראשונה, והיא 'מעות' - השפעה ואהבה לזולת.
על ידי שמירת העין שלא לראות הרע בכל דבר ובעצמו, ממילא גם לא יראה את הרע שבחברו, שמירת העין היא לשמור עיניו לבל יביטו על דברים שאינם עולים יפה אצל חברו, אלא להפך, יסתכל עליו בעין טובה וידון אותו לכף זכות.
התיקון של ימי העומר זה 'עין טובה', לנהוג כבוד זה בזה, להשפיע ולתת כבוד לחברו, שימליך את חברו עליו, למצוא בו נקודות טובות, לשבח ולרומם אותו.
לא להיסגר מול הזולת אלא להיפתח, לזרום, להעניק את הלב הרחב שלך לכל הסביבה, לאהוב ולחבק.
לשמוח בהצלחת חברך ולהשתתף בצערו, על ידי שאדם שומר את עיניו וליבו מרע על ידי כך יש לו פניות נפשית לקרובים אליו, יש לו אהבה עצומה לכלל ישראל.
וזה הלימוד מספר יצירה הנ"ל שאנו חייבים לזכור, 'ענג' ו'נגע' הרי הן אותן אותיות, הבחירה בידך איך לסדר אותן, איך לסדר את חייך.
אם ה'ע' היא בראש מילה היינו היא בראש המחשבה שלך, להסתכל על עצמך ועל הזולת בעין טובה, הרווחת חיים של 'ענג', אבל אם חס ושלום ה'ע' בסוף מילה אזי ממילא האדם מושך עליו חיים של 'נגע'.
אנו נכנסים לשבת קודש אשר מובא בתיקוני זוהר "שבת בראשית בת עין", שהכוונה ששבת היא בבת עינו של הקב"ה. מאוד חשובה השבת אצלו יתברך שקראה 'ענג' ראשי תיבות ע'דן נ'הר ג'ן, אדם ששומר שבת, שמח בשבת, הריהו טועם טעם גן עדן עוד פה בזה העולם.
רבנו נחמן מברסלב זיע"א כותב בספרו ליקוטי מוהר"ן (תנינא תורה יז') שכמו השבת כך הם ישראל, בבת עינו של הקב"ה, כפי שנאמר בשיר השירים "לבבתני באחת מעיניך".
על ידי ענג שבת קודש מתגלה הנעימות שבישראל, שהקב"ה אינו מביט על הרע שבישראל רק רואה את הטוב היפה שבבניו אהוביו.
לפי סדר הספירות של ספירת העומר (ניתן לראות בסידורים) אנו נמצאים בשבוע במידת 'תפארת', והעבודה היא לקיים 'ישראל אשר בך אתפאר', הקב"ה אוהב כל אחד מבניו, וה' יתברך מתפאר ומשתבח בכל יהודי. כל יהודי הריהו יהלום בכתר של מלך מלכי הלכים, ועלינו להידבק בדרכיו, לראות את היהלום הגלום בנו ובחברינו, לשבח ולפאר את עצמנו ואותם. לאהוב את עצמנו ואת כלל ישראל, להסתכל על הנקודות הטובות והמאירות שיש בנו, לייקר ולהחשיב את מעלתם ולשמוח בהם.
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.

מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.

וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.

שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.

שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עלייה רוחנית וסדר תיקון המידות
טהרת הנפש והמידות ח - י
השיעור עוסק בהדרכתו של הרב קוק לגבי המדרג הראוי בעבודת האדם, שבו לעיתים התעלות הדעת והשאיפה הרוחנית קודמות לתיקון המעשים והמידות בפועל. מודגש כי כאשר אדם נתקל במחסומים מעשיים או פסיכולוגיים, עליו להמשיך ולהתעלות בתחומים הרוחניים שבהם כוחו יפה, ומתוך כך יושפע ויתוקן גם עולמו המעשי והמוסרי.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.

יסודות הש"ס מבוא עיוני לסוגיות השבת אבידה
השיעור עוסק בהבחנה היסודית בין חיובי מצוות (כגון מצוות עשה של השבת אבידה) לבין הגדרות משפטיות-ממוניות של דינים, בעלות ושמירה בדיני ממונות. עקרונות אלו משמשים כמבוא עיוני לפרק "אלו מציאות", תוך הדגמת יישומם בסוגיות מפתח כגון חיוב שומר אבידה, מכירת אבידה, ייאוש ושכר שכיר.

אורות ישראל ותחייתו תחיית כוחות האומה בארץ ישראל
אורות ישראל ותחייתו פרק ל'
השיעור עוסק בדברי הראי"ה קוק על כך ששיבת עם ישראל לארצו אינה רק שינוי מגורים חיצוני, אלא מהפכה רוחנית המוציאה לפועל את מכלול כוחות האומה הגנוזים. מודגש כי רק בארץ ישראל ניתן לחבר בין עוצמה גשמית לקדושה רוחנית ולהביא לפריחה אמיתית של נשמת העם.

בחירות תשפ"ז משמעות הבחירות לאור שלבי הגאולה
השיעור עוסק במשמעות יום הבחירות והקמת המדינה כשלב מתקדם בתהליך הגאולה, שבו עם ישראל עובר מקיבוץ גלויות פיזי לבירור רוחני ומוסרי. הדובר מדגיש כי הנהגת המדינה והחוקים צריכים לצמוח מתוך הרוח והזהות הישראלית-תורנית, ולא רק מתוך ניסיון להשתלב בין האומות

עין אי"ה - הרב משה גנץ מדרגות היראה, הענווה והלימוד האמיתי
שבת א, קס"ח
השיעור עוסק במהותה של יראת שמיים כבסיס הכרחי המשמר את לימוד התורה ומעניק לו עומק ומשמעות, גם כאשר בראשיתה היא מצומצמת ומעורבת בדמיון. בהמשך לכך מבאר הרב את חשיבות מידת הענווה ככלי המאפשר לאדם לפנות מקום לה' ולחוות שמחה ורוממות רוח בעולמו.

וירא הכנסת אורחים בפרשה ובהפטרה ובשורת הולדת בן באורח ניסי - פרשת 'וירא'
אברהם אבינו והאישה השונמית מכניסי אורחים, ושניהם מתבשרים בהולדת בן, אשר אינם יודעים מה יעלה בגורלו. שרה והשונמית גבורת האימהות.














