ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש ויקרא
- מצורע
היינו, שבתיבת 'ענג' האות ע' היא בראש מילה, ובתיבת 'נגע' האות ע' היא בסוף מילה.
אנו נמצאים בימי ספירת העומר, אשר ידוע שבאלו הימים מתו עשרים וארבעה אלף תלמידי רבי עקיבא מפני שלא נהגו כבוד זה בזה.
המגיד מקאזניץ זיע"א פירש את הפסוק "הנה עין ה' אל יראיו למיחלים לחסדו להציל ממות נפשם ולחיותם ברעב", כי הקב"ה נתן העי"ן שעל ידה יהיה ביכולת האדם להמתיק את הגזירה של מות חס ושלום, כי כשנותנים הע' בתוך 'מות' נעשה 'מעות'.
מובא בספר הקדוש 'אמרי נועם' על הפסוק "עוצם עיניו מראות ברע" שהסופי תיבות הם 'מעות', כי על ידי ששומר האדם את עיניו נעשה שפע פרנסה על העולם והכל תלוי בעיניו של האדם.
עניין האות ע' מורה על כוח העין של האדם, ועבודת האדם הוא שיהיה לו עין טובה, שלא יהיה צר עין. והנה הנגעים באים על ידי צרות העין, שהעין אינו במקומו הראוי וכך נכשל בלשון הרע.
עין טובה כוללת שתי בחינות שמתלוות זו לזו, הראשונה סגירות והשנייה פתיחות.
הבחינה הראשונה היא שמירת עיניים כפשוטו- 'עוצם עיניו מראות ברע', לסגור את עיניים ולא להסתכל היכן שלא צריך והיכן שמזיק לקדושה העצמית של האדם.
בוודאי הניסיונות אינם פשוטים אבל על האדם לאמץ את רוחו ושיהיה חזק ותקיף בדעתו לשמור את עיניו מפני שמשכן הנשמה וחיות האדם הוא בעיניים.
אדם שאינו שומר את עיניו, שעיניו אינם ברשותו, הריהו חשוב כמת, שמרגיש עצמו כשבור ומפוזר לאלפי רסיסים, נע ונד שלא מוצא את מקומו וחסרה לו שלווה בעולם. ולכן שמירת ה'עין' באה להציל ממות נפשם ולחיותם ברעב, כי על ידי שמירת עיניים האדם יש לו עין טובה על עצמו ומרגיש חיות, שמחה, אהבה לעצמו ואהבה לזולת.
הבחינה השנייה שקשורה לסוף הנקודה הראשונה, והיא 'מעות' - השפעה ואהבה לזולת.
על ידי שמירת העין שלא לראות הרע בכל דבר ובעצמו, ממילא גם לא יראה את הרע שבחברו, שמירת העין היא לשמור עיניו לבל יביטו על דברים שאינם עולים יפה אצל חברו, אלא להפך, יסתכל עליו בעין טובה וידון אותו לכף זכות.
התיקון של ימי העומר זה 'עין טובה', לנהוג כבוד זה בזה, להשפיע ולתת כבוד לחברו, שימליך את חברו עליו, למצוא בו נקודות טובות, לשבח ולרומם אותו.
לא להיסגר מול הזולת אלא להיפתח, לזרום, להעניק את הלב הרחב שלך לכל הסביבה, לאהוב ולחבק.
לשמוח בהצלחת חברך ולהשתתף בצערו, על ידי שאדם שומר את עיניו וליבו מרע על ידי כך יש לו פניות נפשית לקרובים אליו, יש לו אהבה עצומה לכלל ישראל.
וזה הלימוד מספר יצירה הנ"ל שאנו חייבים לזכור, 'ענג' ו'נגע' הרי הן אותן אותיות, הבחירה בידך איך לסדר אותן, איך לסדר את חייך.
אם ה'ע' היא בראש מילה היינו היא בראש המחשבה שלך, להסתכל על עצמך ועל הזולת בעין טובה, הרווחת חיים של 'ענג', אבל אם חס ושלום ה'ע' בסוף מילה אזי ממילא האדם מושך עליו חיים של 'נגע'.
אנו נכנסים לשבת קודש אשר מובא בתיקוני זוהר "שבת בראשית בת עין", שהכוונה ששבת היא בבת עינו של הקב"ה. מאוד חשובה השבת אצלו יתברך שקראה 'ענג' ראשי תיבות ע'דן נ'הר ג'ן, אדם ששומר שבת, שמח בשבת, הריהו טועם טעם גן עדן עוד פה בזה העולם.
רבנו נחמן מברסלב זיע"א כותב בספרו ליקוטי מוהר"ן (תנינא תורה יז') שכמו השבת כך הם ישראל, בבת עינו של הקב"ה, כפי שנאמר בשיר השירים "לבבתני באחת מעיניך".
על ידי ענג שבת קודש מתגלה הנעימות שבישראל, שהקב"ה אינו מביט על הרע שבישראל רק רואה את הטוב היפה שבבניו אהוביו.
לפי סדר הספירות של ספירת העומר (ניתן לראות בסידורים) אנו נמצאים בשבוע במידת 'תפארת', והעבודה היא לקיים 'ישראל אשר בך אתפאר', הקב"ה אוהב כל אחד מבניו, וה' יתברך מתפאר ומשתבח בכל יהודי. כל יהודי הריהו יהלום בכתר של מלך מלכי הלכים, ועלינו להידבק בדרכיו, לראות את היהלום הגלום בנו ובחברינו, לשבח ולפאר את עצמנו ואותם. לאהוב את עצמנו ואת כלל ישראל, להסתכל על הנקודות הטובות והמאירות שיש בנו, לייקר ולהחשיב את מעלתם ולשמוח בהם.
לא בדיבורים אלא במעשים: הדרך היחידה לחיבור בעם ישראל
מסירות או התמסרות?
למה ללמוד גמרא?
איך אפשר להשתמש באותו מיקרוגל לחלבי ובשרי?
הלכות תשעה באב שחל במוצאי שבת
תחילת החורבן: ביטול קרבן התמיד
יום כיפור - איך נדע מי פטור מהצום?
מיהו האדם הקרוב ביותר אל המלך?
שיא השיאים בפסח!
מה המשמעות הנחת תפילין?
הלכות שטיפת כלים בשבת
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
