ישיבה
בית המדרש
- שבת ומועדים
- יום ירושלים
- שיחות ליום ירושלים
"זֶה הַיּוֹם עָשָׂה ה' נָגִילָה וְנִשְׂמְחָה בוֹ" 1 . יום ירושלים הוא יום איחודה של ירושלים בירת הנצח של עם ישראל. מאז כ"ח באייר תשכ"ז ועד כ"ח באייר תשפ"א עברו חמישים וארבע שנים, ומחובתנו להתבונן בחסד ה' עלינו. אנו חיים בדור שבו ירושלים איננה רק מושא לכיסופים, אלא בידינו היא, בידינו ממש - "מִי חָכָם וְיִשְׁמָר אֵלֶּה וְיִתְבּוֹנְנוּ חַסְדֵי ה'" 2 .
במדרש שיר השירים 3 אומרים חז"ל:
"'תלפיות' - תל שמתפללים בו כל פיות. מכאן אמרו: העומדים בחוצה לארץ ומתפללין הופכין פניהם לארץ ישראל... העומדין בארץ ישראל הופכין פניהם כנגד ירושלם ומתפללין... העומדים ומתפללים בירושלם הופכין פניהן כנגד המקדש... העומדים בהר הבית הופכים פניהם כנגד קדשי הקדשים ומתפללין...
נמצאו העומדים בצפון פניהם לדרום, והעומדים בדרום פניהם לצפון, והעומדים במזרח פניהם למערב, והעומדים במערב פניהם למזרח. נמצאו כל ישראל מתפללין אל מקום אחד ".
ירושלים היא "תל פיות", תל שכל הפיות פונים אליו, וכל תפילותיהם של ישראל מתאחדות בה ומתחברות לתפילה אחת.
ירושלים היא תל של תפילות - תפילת אב ואם על חינוך הבנים ופרנסתם, תפילת שפלים ונדכאים המצפים למזור וישועה, תפילת זקנה העומדת בפתח ביתה ומתפללת מקירות ליבה בשפה פשוטה ובאמונה תמימה שיהיה טוב לכל בית ישראל, תפילת זקן שקנה חכמה המייחל למושב זקנים - לכינון הסנהדרין בלשכת הגזית, תפילת משפחות הנעדרים והחטופים יחד עם כל בית ישראל, תפילתה של אמא רחל המבכה על שיבת בניה מארץ אויב, ותפילתו של צנחן-לוחם העומד על אבני הכותל ומרגיש את חזרת השכינה לציון.
זאת היא ירושלים אשר במשך אלפיים שנות גלות חלמה לשמוע את תפילות בניה מקרוב, לראותם ולחוש את צעדי רגליהם העולים אליה בחיבה לחבוק ולנשק את אבניה ועפרה. ומנגד, עיני בניה היו צופות וכוספות אליה בכל שנות הגלות וכל תפילתם ושיחתם של ישראל לא היו אליה בה וזכרונה עלה תדיר על ראש שמחתם.
בכ"ח באייר זכו חיילי צבא ההגנה לישראל לחבר את ירושלים של מטה עם ירושלים של מעלה ולהחזיר את השכינה למקומה. חז"ל אומרים: "בכל מקום שגלו ישראל, כביכול גלתה שכינה עמהם" 4 , ואין השכינה שבה לביתה עד שישובו בנים לגבולם, "נשבע הקב"ה שלא יכנס בירושלם של מעלה עד שיכנסו ישראל בירושלם של מטה" 5 .
לפני חמישים וארבע שנים, בכ"ח באייר תשכ"ז, עת דרכו כפות רגלי חיילינו בעיר העתיקה, בתוככי החומות, הכותל והר הבית - חיברו את ירושלים שמחוץ לחומה עם ירושלים שבתוך החומה - מזרח ומערב, איחדו את העיר, והעיקר, איחדו את ליבותיהם של ישראל - "כאיש אחד בלב אחד".
המקום אשר יבחר ה'
ירושלים נזכרת בתורה בשם "שלם" 6 , ומקום המקדש מכונה "הר המוריה" 7 , ומפליא הדבר שאין ירושלים נקראת בשמה אפילו פעם אחת בפסוקי התורה. שאלה זו שואל הרמב"ם במורה נבוכים 8 ומשיב שלוש תשובות, והרי תשובתו השלישית, החזקה מביניהן:
"והשלישית, והיא החזקה שבהם, שלא יבקש כל שבט היותו בנחלתו ולמשול בו, והיה נופל עליו מן המחלוקת והקטטה כמו שנפל בבקשת הכהונה, ולזה באה המצוה שלא יבנה בית הבחירה אלא אחר הקמת מלך שיצוה לבנותו ותסתלק המחלוקת".
לאורך הדורות נידונה בין שבטי ישראל שאלה גדולה וחשובה - בחלקו של מי יבנה המקדש, ומי יזכה שהשראת השכינה תהיה בחלקו. תשוקתם של השבטים שדווקא בחלקם יבנה המקדש, יכלה לגרום למחלוקת גדולה שהיא היפך ענינו של בית המקדש, ולכן העלימה התורה את שמה של ירושלים מפסוקי התורה והזכירה רק בדרך רמז את "המקום אשר יבחר ה'".
מה נפלאים בהקשר זה דבריו של הצדיק הרב משה צבי נריה זצ"ל , שנאמרו ימים ספורים לאחר שחרור ירושלים:
"מדוע לא נתן הקב"ה את ירושלים בידינו כבר במלחמת השחרור? ובמה זכינו שהיא תחזור לנו עתה, במלחמת ששת הימים?
בתש"ח - לא היה לנו צבא מאוחד, הפלמ"ח פרץ דרך שער ציון, וחיילי האצ"ל עמדו לפרוץ דרך שער שכם.
אילו ירושלים היתה נכבשת אז, אזי היו 'שניים אוחזים' וכל אחד אומר 'כולה שלי' והיתה ירושלים הופכת למקום של פירוד.
ולכן רק עתה שנכנסנו כולנו דרך שער אחד... כשצבאנו הוא צבא אחיד - צבא הגנה לישראל, כשמאחורינו עומדים בלב אחד כל אחינו אשר בתפוצות הגולה, רק עתה זכינו למאורע הגדול, המחזיר שכינתו לציון החזיר לנו את ירושלים!".
האחדות היא תנאי הכרחי לכל מי שרוצה להתחבר לירושלים. זה אופיה וזו סגולתה של ירושלים - לאחד ולחבר. וכתב המלבי"ם 9 על הפסוק "שַׁאֲלוּ שְׁלוֹם יְרוּשָׁלִָם יִשְׁלָיוּ אֹהֲבָיִךְ", שכשם שהאיברים נותנים חיים לגויה רק בזמן שהם מחוברים זה לזה, כך שלומה של ירושלים תלוי במידת החיבור שישראל מחוברים זה לזה.
רק מתוך עוצמה של שלום ואחדות פנימיים, יהיה אפשר להגיע לשלום כולל ואמיתי עם אומות העולם הסובבות אותנו.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.
לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.
מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.
וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.
שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.
שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?
מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.
וירא הכנסת אורחים בפרשה ובהפטרה ובשורת הולדת בן באורח ניסי - פרשת 'וירא'
אברהם אבינו והאישה השונמית מכניסי אורחים, ושניהם מתבשרים בהולדת בן, אשר אינם יודעים מה יעלה בגורלו. שרה והשונמית גבורת האימהות.
רביבים לימוד גמרא ועיון לנשים
חובה לנשים להרחיב ולהעמיק בלימוד התורה וההלכה, תוך הבנת ההיגיון הפנימי שבתורה, כפי שעולה מהתלמוד ומפרשיו | בכלל זה חובה ללמוד באופן כללי גם את המצוות שאינן נוגעות למעשה | פסקו הראשונים שאין ללמד את הבת תורה, שמא מתוך לימודה תורֶה היתר בדברים אסורים | אולם אישה שרוצה ללמוד מעצמה, רשאית ללמוד תנ"ך ותורה שבעל פה בעיון, ויש לה שכר על כך | בכל הדורות היו נשים שלמדו תורה והגיעו בה לרמה גבוהה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת וירא תשפז
בְּאֵלוֹנֵי מַמְרֵא – הוּא שֶׁנָּתַן לוֹ עֵצָה עַל הַמִּילָה . איך שאל אברהם אע"ה עצה אם לקיים ציווי המקום. וְהִנֵּה שְׁלֹשָׁה אֲנָשִׁים - אצל אברהם המלאכים נדמו כאנשים, גם אצל לוט נדמו כאנשים דכתיב וַיַּעַשׂ לָהֶם מִשְׁתֶּה וּמַצּוֹת אָפָה וַיֹּאכֵלוּ. והכתוב קראם מלאכים מה הטעם לשינוי לשון הכתוב. בְּיוֹם הַמִּשְׁתֶּה הֵבִיאוּ הַשָּׂרוֹת בְּנֵיהֶן עִמָּהֶן וְהֵנִיקָה אוֹתָם שרה. קשה איך היתה מותרת להניק את התינוקות של הגויים. ונפסק בשו"ע ישראלית לא תניק לבן עובד כוכבים אפילו בשכר.
וירא פרשת וירא – שותפים עם השם
איך ייתכן שהקב"ה בורא העולם אומר שאינו יכול להפוך את סדום מבלי לגלות זאת תחילה לאברהם אבינו? מה ההגיון?
