ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש במדבר
- חקת
הושיעה רבי, התחננה בפניו, אבי שוכב על ערש דוי, (לא עלינו), ממש גוסס, ורק אתה יכול להצילו.
אך הצדיק ענה לה בעצב, לצערי הרב איני יכול, אין בכוחי להציל את אביך.
כששמעה אותה נערה את תשובתו של הצדיק, אמרה בבכי גדול – אם אפילו הצדיק לא יכול להציל את אבי, הרי שאין דרך אחרת, רק ה' יכול להציל את אבי.
כששמע הצדיק את דבריה, אמר – עכשיו שאת מתפללת לה', שרק בכוחו להושיע, אף אני אתפלל עימך, ובעזרת ה' אביך יינצל.
אכן, תפילתם של צדיקים גדולה מתפילתם של אנשים רגילים, ומעלה גדולה יש בה. ובכל זאת, חשוב לזכור שתפילת הצדיקים לא באה במקום תפילת האנשים הרגילים, אלא כל תפילה משפיעה ומשמעותית, ואף תפילה פשוטה. וכפי שאומרת הגמרא (תענית ח.) על הפסוק "ואין יתרון לבעל הלשון", "ומי שאפשר לו ללחוש (להתפלל) ואינו לוחש מה הנאה יש לו? ואם לחש ולא נענה - מאי תקנתיה (מה תקנתו)? ילך אצל חסיד שבדור, וירבה עליו בתפלה...". נמצאנו למדים שקודם יתפלל אדם בעצמו, ורק אם תפילתו לא נענתה, ילך לצדיק שיתפלל עליו.
זוהי נקודה חשובה מאוד בענייני תפילה, כי לעיתים אנשים נוטים לחשוב שהתפילה משפיעה רק אם היא באה מפיו של מי שבקיא בשבילי השמיים, וכביכול יודע לכוון לנקודה המדוייקת שפותחת את שערי השמיים. אך, האמת היא, שכל תפילה בכוחה להשפיע, ואפילו אם אדם לא יודע למשל את שם אימו של החולה, עדיין אם יתפלל באופן כללי התפילה תשפיע. (וכמובן, עדיף להתפלל בצורה מדוייקת. ותפילה בכוונה או תפילה מפי צדיק, מעלתה והשפעתה גדולה יותר, וכפי שמצאנו אפילו בתפילתם של יצחק ורבקה, ששניהם היו צדיקים יסודי עולם, ובכל זאת נאמר בתורה "ויעתר לו ה'", "לו ולא לה, שאין דומה תפילת צדיק בן רשע לתפילת צדיק בן צדיק" (יבמות סד.). ובכל זאת, זה לא בא לסתור את חשיבות כל התפילות).
וכך מצאנו בפרשתנו (כא, א-ד) "וישמע הכנעני מלך ערד יושב הנגב... וילחם בישראל, וישב ממנו שבי. וידר ישראל נדר לה' ויאמר: אם נתן תתן את העם הזה בידי... וישמע ה' בקול ישראל".
אומר על כך רש"י: "יושב הנגב - זה עמלק, שנאמר (במדבר יג, כט) עמלק יושב בארץ הנגב. ושנה את לשונו לדבר בלשון כנען, כדי שיהיו ישראל מתפללים להקב"ה לתת כנענים בידם והם אינם כנענים, ראו ישראל לבושיהם כלבושי עמלקים ולשונם לשון כנען, אמרו נתפלל סתם, שנאמר אם נתון תתן את העם הזה בידי".
נמצאנו למדים כאן את העקרונות הנ"ל בהלכות תפילה. עמלק כבר פגש בעבר את כוח תפילתם ואמונתם של ישראל. כבר במלחמה הראשונה שלו עם ישראל, בעת שיצא יהושע להילחם בעמלק, עמד משה בסיוע אהרון וחור כל היום בתפילה, ויהיו ידיו אמונה כל היום, וכשישראל הסתכלו כלפי מעלה ושעבדו ליבם לאביהם שבשמיים היו מנצחים (משנה ראש השנה).
אם כך, מה ראה עמלק לשטות זו, לשוב ולהילחם בישראל?
אלא שעמלק טעה לחשוב, שהוא מכיר את מגבלות כוח התפילה של ישראל. ראשית – אומרת הגמרא (תענית ט.) – מהי אותה שמועה ששמע כאן עמלק? "שמע שמת אהרון ונסתלקו ענני כבוד, וכסבור ניתנה רשות להילחם בישראל". כלומר, עמלק טעה לחשוב שרק תפילתם של הצדיקים פועלת, כפי שמשה אהרון וחור עמדו בראש הגבעה בזמן המלחמה הראשונה. וכעת, שמת אהרון, הסתלקו העננים, הסתלק הצדיק שהגן על ישראל, ואפשר להילחם בהם.
שנית – עמלק חשב שהתפילה פועלת רק כשהיא מדוייקת, ולכן אם הוא יתחפש ויבלבל את ישראל, הוא ינצח, חלילה.
אך האמת היא שתפילתם של כל ישראל, ואף אם היא נאמרת באופן כללי, כשהיא מכוונת לשם ה', הרי היא פועלת ומשפיעה.
ויהי רצון, שנזכה תמיד להתפלל באמת לשם ה', וה' ישמע תפילתנו וישלח לנו את ישועתנו המדוייקת והשלמה!
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
