ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש במדבר
- חקת
הושיעה רבי, התחננה בפניו, אבי שוכב על ערש דוי, (לא עלינו), ממש גוסס, ורק אתה יכול להצילו.
אך הצדיק ענה לה בעצב, לצערי הרב איני יכול, אין בכוחי להציל את אביך.
כששמעה אותה נערה את תשובתו של הצדיק, אמרה בבכי גדול – אם אפילו הצדיק לא יכול להציל את אבי, הרי שאין דרך אחרת, רק ה' יכול להציל את אבי.
כששמע הצדיק את דבריה, אמר – עכשיו שאת מתפללת לה', שרק בכוחו להושיע, אף אני אתפלל עימך, ובעזרת ה' אביך יינצל.
אכן, תפילתם של צדיקים גדולה מתפילתם של אנשים רגילים, ומעלה גדולה יש בה. ובכל זאת, חשוב לזכור שתפילת הצדיקים לא באה במקום תפילת האנשים הרגילים, אלא כל תפילה משפיעה ומשמעותית, ואף תפילה פשוטה. וכפי שאומרת הגמרא (תענית ח.) על הפסוק "ואין יתרון לבעל הלשון", "ומי שאפשר לו ללחוש (להתפלל) ואינו לוחש מה הנאה יש לו? ואם לחש ולא נענה - מאי תקנתיה (מה תקנתו)? ילך אצל חסיד שבדור, וירבה עליו בתפלה...". נמצאנו למדים שקודם יתפלל אדם בעצמו, ורק אם תפילתו לא נענתה, ילך לצדיק שיתפלל עליו.
זוהי נקודה חשובה מאוד בענייני תפילה, כי לעיתים אנשים נוטים לחשוב שהתפילה משפיעה רק אם היא באה מפיו של מי שבקיא בשבילי השמיים, וכביכול יודע לכוון לנקודה המדוייקת שפותחת את שערי השמיים. אך, האמת היא, שכל תפילה בכוחה להשפיע, ואפילו אם אדם לא יודע למשל את שם אימו של החולה, עדיין אם יתפלל באופן כללי התפילה תשפיע. (וכמובן, עדיף להתפלל בצורה מדוייקת. ותפילה בכוונה או תפילה מפי צדיק, מעלתה והשפעתה גדולה יותר, וכפי שמצאנו אפילו בתפילתם של יצחק ורבקה, ששניהם היו צדיקים יסודי עולם, ובכל זאת נאמר בתורה "ויעתר לו ה'", "לו ולא לה, שאין דומה תפילת צדיק בן רשע לתפילת צדיק בן צדיק" (יבמות סד.). ובכל זאת, זה לא בא לסתור את חשיבות כל התפילות).
וכך מצאנו בפרשתנו (כא, א-ד) "וישמע הכנעני מלך ערד יושב הנגב... וילחם בישראל, וישב ממנו שבי. וידר ישראל נדר לה' ויאמר: אם נתן תתן את העם הזה בידי... וישמע ה' בקול ישראל".
אומר על כך רש"י: "יושב הנגב - זה עמלק, שנאמר (במדבר יג, כט) עמלק יושב בארץ הנגב. ושנה את לשונו לדבר בלשון כנען, כדי שיהיו ישראל מתפללים להקב"ה לתת כנענים בידם והם אינם כנענים, ראו ישראל לבושיהם כלבושי עמלקים ולשונם לשון כנען, אמרו נתפלל סתם, שנאמר אם נתון תתן את העם הזה בידי".
נמצאנו למדים כאן את העקרונות הנ"ל בהלכות תפילה. עמלק כבר פגש בעבר את כוח תפילתם ואמונתם של ישראל. כבר במלחמה הראשונה שלו עם ישראל, בעת שיצא יהושע להילחם בעמלק, עמד משה בסיוע אהרון וחור כל היום בתפילה, ויהיו ידיו אמונה כל היום, וכשישראל הסתכלו כלפי מעלה ושעבדו ליבם לאביהם שבשמיים היו מנצחים (משנה ראש השנה).
אם כך, מה ראה עמלק לשטות זו, לשוב ולהילחם בישראל?
אלא שעמלק טעה לחשוב, שהוא מכיר את מגבלות כוח התפילה של ישראל. ראשית – אומרת הגמרא (תענית ט.) – מהי אותה שמועה ששמע כאן עמלק? "שמע שמת אהרון ונסתלקו ענני כבוד, וכסבור ניתנה רשות להילחם בישראל". כלומר, עמלק טעה לחשוב שרק תפילתם של הצדיקים פועלת, כפי שמשה אהרון וחור עמדו בראש הגבעה בזמן המלחמה הראשונה. וכעת, שמת אהרון, הסתלקו העננים, הסתלק הצדיק שהגן על ישראל, ואפשר להילחם בהם.
שנית – עמלק חשב שהתפילה פועלת רק כשהיא מדוייקת, ולכן אם הוא יתחפש ויבלבל את ישראל, הוא ינצח, חלילה.
אך האמת היא שתפילתם של כל ישראל, ואף אם היא נאמרת באופן כללי, כשהיא מכוונת לשם ה', הרי היא פועלת ומשפיעה.
ויהי רצון, שנזכה תמיד להתפלל באמת לשם ה', וה' ישמע תפילתנו וישלח לנו את ישועתנו המדוייקת והשלמה!
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וחיבורו לאלוקות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק בהגדרת דמות ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, כמי שחי את הנוכחות האלוקית בכל תנועה ואיבר בגופו. בהמשך לכך, נבחנים האופנים שבהם האדם מבטא קרבה זו הלכה למעשה – החל מכבוד השכינה, דרך מצוות כציצית ותפילין, ועד להרבות בברכות ובשבחים.

לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.

מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.

וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.

שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.

שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עלייה רוחנית וסדר תיקון המידות
טהרת הנפש והמידות ח - י
השיעור עוסק בהדרכתו של הרב קוק לגבי המדרג הראוי בעבודת האדם, שבו לעיתים התעלות הדעת והשאיפה הרוחנית קודמות לתיקון המעשים והמידות בפועל. מודגש כי כאשר אדם נתקל במחסומים מעשיים או פסיכולוגיים, עליו להמשיך ולהתעלות בתחומים הרוחניים שבהם כוחו יפה, ומתוך כך יושפע ויתוקן גם עולמו המעשי והמוסרי.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.

מאמר שלישי השראת השכינה והחיבור למלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במושג השכינה ובגילויה לעם ישראל גם בזמן הגלות, תוך עיון במקורות חז"ל ובספר הכוזרי. בהמשך נידונה מדרגתו של החסיד המתבונן בהנהגה האלוקית, ומובאת המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן סביב מציאותם וראייתם של מלאכים.

יסודות הש"ס מבוא עיוני לסוגיות השבת אבידה
השיעור עוסק בהבחנה היסודית בין חיובי מצוות (כגון מצוות עשה של השבת אבידה) לבין הגדרות משפטיות-ממוניות של דינים, בעלות ושמירה בדיני ממונות. עקרונות אלו משמשים כמבוא עיוני לפרק "אלו מציאות", תוך הדגמת יישומם בסוגיות מפתח כגון חיוב שומר אבידה, מכירת אבידה, ייאוש ושכר שכיר.
















