ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש שמות
- כי תשא
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש בראשית
- וישלח
"מצות עשה לפדות כל אדם מישראל פטר חמור בשה, ואם לא רצה לפדותו מצות עשה לעורפו שנאמר 'וּפֶטֶר חֲמוֹר תִּפְדֶּה בְשֶׂה וְאִם לֹא תִפְדֶּה וַעֲרַפְתּוֹ', ושתי מצות אלו נוהגות בכל מקום ובכל זמן, ומצות פדייה קודמת למצות עריפה".
הראב"ד הקשה על הרמב"ם וכתב:
"א"א בחיי ראשי אין זה מן הפלפול ולא מן הדעת המיושבת שיחשוב זה במצות עשה. אף על פי שאמרו מצות פדייה קודמת למצות עריפה, לא שתחשב מצוה אבל היא עבירה, ומזיק נקרא ומפסיד ממונו של כהן, ומפני שאמר מצות פדייה אמר מצות עריפה."
אמנם שיטת הרמב"ם ומפרשים נוספים היא שיש מצווה עצמאית בעריפה. וצריך להבין את שיטתם. ונראה לומר שהחמור מסמל את החומריות, והתורה נתנה ביד האדם בחירה כיצד להתמודד עם החומריות. האופן האחד הוא לפדות את החמור בשה ובכך מסמלים שקישרו בין החמור/חומריות לבין הקדושה. הכהן שהוא איש קדוש קיבל משהו תמורת הבכור של החמור, ובכך הבכור של החמור מצא את תיקונו וחיבורו אל הקדושה, ומותר להשתמש בבכור החמור הזה. אך מאידך יש אדם שרוצה להילחם בחומריות ולהשתמש בה בצמצום ההכרחי בלבד, ובדרך כלל אסור להשחית דברים שיש בהם תועלת, אך כאשר מדובר בפטר חמור שמסמל את החומריות נתנה לנו התורה רשות להילחם בו, ומלחמה זו מסמלת מצוות העריפה, שהרי המצווה היא לעורפו ולא לשוחטו, והעריפה מסמלת פעולה בעלת אופי מלחמתי.
ניתן לומר ששני אופני עבודת ה' אלו התגלו במפגש שבין יעקב ובניו לבין שכם בן חמור. כאשר יעקב בא לשכם הוא רצה ליצור קשר עם אנשי המקום. וכן מבואר בתלמוד (שבת דף לג,ב): " 'וַיִּחַן אֶת פְּנֵי הָעִיר': אמר רב: מטבע תיקן להם, ושמואל אמר: שווקים תיקן להם, ורבי יוחנן אמר: מרחצאות תיקן להם." יעקב ידע שהמלך של המקום נקרא "חֲמוֹר הַחִוִּי נְשִׂיא הָאָרֶץ" והוא הבין ששמו של האדם מראה על מהותו, ושאדם זה ומקומו מסמלים את החיבור לחומריות. ויעקב רצה לקשור איתו קשרים של ידידות כדי לרתום אותו אל הקדושה. גם לאחר ששכם בן חמור חטף את דינה ואנס אותה, יעקב לא רצה לפעול כנגדו באמצעים מלחמתיים. מסופר על שכם שהיה "נכבד מכל בית אביו", ויש להסיק מכך שהיה בנו הבכור של חמור, ויעקב רצה לחבר את שכם - הבכור של חמור - אל הקדושה. יעקב קיבל מתחילה את הפתרון שהציעו בני יעקב שאנשי המקום ימולו את עצמם ויהיו לעם אחד עם בני יעקב, ולא ידע שבניו מתכננים להערים על אנשי העיר. יעקב רצה לפדות את דינה בדרך שתפדה גם את הבכור של בן חמור ותקרב אותו אל הקדושה, והסכים להצעה למול את כל תושבי 'ממלכת חמור נשיא הארץ' כי הוא רצה להמשיך ולרתום את החמור/חומריות אל הקדושה.
אלא שבני יעקב התנגדו לכך והם נלחמו עם חמור ואנשיו והם הרגו את אנשי הממלכה הזו, ומסופר "וְאֶת חֲמוֹר וְאֶת שְׁכֶם בְּנוֹ הָרְגוּ לְפִי חָרֶב". וההריגה של חמור ובנו הבכור באמצעות חרב מסמלת את עריפת החמור. אפשר שדבר זה מרומז גם בדברי הזוהר (בתרגום הסולם):
"ובוא וראה. תאותם של מדרגות הטומאה אינה אלא לצרור את מדרגות הקדושות. יעקב שהיה קדוש, כנ"ל שכתוב עליו ויבא יעקב שלם וגו', כולן ארבו עליו וצררו לו. בתחילה נשכו נחש, כמו שאתה אומר, ויגע בכף ירכו. שנאמר על שרו של עשו, שהוא רוכב על נחש. עתה נשכו חמור, דהיינו שכם בן חמור. שהוא ימין דקליפה. שם כשהנחש נשכו, עמד הוא עצמו לנגד הנחש, עתה כשנשכו החמור, שמעון ולוי שבאים מצד דין הקשה, עמדו לנגד החמור, ושלטו עליו מכל הצדדים ונכנע לפניהם."
ולפי מה שהתבאר לעיל בענין שתי דרכי עבודת ה' שיש במצוות פטר חמור, נראה ששמעון ולוי היו סבורים שבקליפת חמור נשיא הארץ יש לקיים את מצוות העריפה, ולכן הרגו אותו ואת בכורו לפי חרב. ובכך הם חלקו על יעקב אביהם שהעדיף לבוא עמו בדרכי שלום בדרך של שילוב עם החומריות, בדרך של פדיון בשה. ובכל אופן יעקב חלק על בניו והוא הוכיח אותם על מעשיהם, והיה סבור שמצוות פדיון עדיפה על מצוות העריפה, וכך אכן נפסק להלכה.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.
מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.
וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.
שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.
שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?
מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.
וירא הכנסת אורחים בפרשה ובהפטרה ובשורת הולדת בן באורח ניסי - פרשת 'וירא'
אברהם אבינו והאישה השונמית מכניסי אורחים, ושניהם מתבשרים בהולדת בן, אשר אינם יודעים מה יעלה בגורלו. שרה והשונמית גבורת האימהות.
רביבים לימוד גמרא ועיון לנשים
חובה לנשים להרחיב ולהעמיק בלימוד התורה וההלכה, תוך הבנת ההיגיון הפנימי שבתורה, כפי שעולה מהתלמוד ומפרשיו | בכלל זה חובה ללמוד באופן כללי גם את המצוות שאינן נוגעות למעשה | פסקו הראשונים שאין ללמד את הבת תורה, שמא מתוך לימודה תורֶה היתר בדברים אסורים | אולם אישה שרוצה ללמוד מעצמה, רשאית ללמוד תנ"ך ותורה שבעל פה בעיון, ויש לה שכר על כך | בכל הדורות היו נשים שלמדו תורה והגיעו בה לרמה גבוהה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת וירא תשפז
בְּאֵלוֹנֵי מַמְרֵא – הוּא שֶׁנָּתַן לוֹ עֵצָה עַל הַמִּילָה . איך שאל אברהם אע"ה עצה אם לקיים ציווי המקום. וְהִנֵּה שְׁלֹשָׁה אֲנָשִׁים - אצל אברהם המלאכים נדמו כאנשים, גם אצל לוט נדמו כאנשים דכתיב וַיַּעַשׂ לָהֶם מִשְׁתֶּה וּמַצּוֹת אָפָה וַיֹּאכֵלוּ. והכתוב קראם מלאכים מה הטעם לשינוי לשון הכתוב. בְּיוֹם הַמִּשְׁתֶּה הֵבִיאוּ הַשָּׂרוֹת בְּנֵיהֶן עִמָּהֶן וְהֵנִיקָה אוֹתָם שרה. קשה איך היתה מותרת להניק את התינוקות של הגויים. ונפסק בשו"ע ישראלית לא תניק לבן עובד כוכבים אפילו בשכר.
וירא פרשת וירא – שותפים עם השם
איך ייתכן שהקב"ה בורא העולם אומר שאינו יכול להפוך את סדום מבלי לגלות זאת תחילה לאברהם אבינו? מה ההגיון?
