ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש שמות
- כי תשא
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש בראשית
- וישלח
"מצות עשה לפדות כל אדם מישראל פטר חמור בשה, ואם לא רצה לפדותו מצות עשה לעורפו שנאמר 'וּפֶטֶר חֲמוֹר תִּפְדֶּה בְשֶׂה וְאִם לֹא תִפְדֶּה וַעֲרַפְתּוֹ', ושתי מצות אלו נוהגות בכל מקום ובכל זמן, ומצות פדייה קודמת למצות עריפה".
הראב"ד הקשה על הרמב"ם וכתב:
"א"א בחיי ראשי אין זה מן הפלפול ולא מן הדעת המיושבת שיחשוב זה במצות עשה. אף על פי שאמרו מצות פדייה קודמת למצות עריפה, לא שתחשב מצוה אבל היא עבירה, ומזיק נקרא ומפסיד ממונו של כהן, ומפני שאמר מצות פדייה אמר מצות עריפה."
אמנם שיטת הרמב"ם ומפרשים נוספים היא שיש מצווה עצמאית בעריפה. וצריך להבין את שיטתם. ונראה לומר שהחמור מסמל את החומריות, והתורה נתנה ביד האדם בחירה כיצד להתמודד עם החומריות. האופן האחד הוא לפדות את החמור בשה ובכך מסמלים שקישרו בין החמור/חומריות לבין הקדושה. הכהן שהוא איש קדוש קיבל משהו תמורת הבכור של החמור, ובכך הבכור של החמור מצא את תיקונו וחיבורו אל הקדושה, ומותר להשתמש בבכור החמור הזה. אך מאידך יש אדם שרוצה להילחם בחומריות ולהשתמש בה בצמצום ההכרחי בלבד, ובדרך כלל אסור להשחית דברים שיש בהם תועלת, אך כאשר מדובר בפטר חמור שמסמל את החומריות נתנה לנו התורה רשות להילחם בו, ומלחמה זו מסמלת מצוות העריפה, שהרי המצווה היא לעורפו ולא לשוחטו, והעריפה מסמלת פעולה בעלת אופי מלחמתי.
ניתן לומר ששני אופני עבודת ה' אלו התגלו במפגש שבין יעקב ובניו לבין שכם בן חמור. כאשר יעקב בא לשכם הוא רצה ליצור קשר עם אנשי המקום. וכן מבואר בתלמוד (שבת דף לג,ב): " 'וַיִּחַן אֶת פְּנֵי הָעִיר': אמר רב: מטבע תיקן להם, ושמואל אמר: שווקים תיקן להם, ורבי יוחנן אמר: מרחצאות תיקן להם." יעקב ידע שהמלך של המקום נקרא "חֲמוֹר הַחִוִּי נְשִׂיא הָאָרֶץ" והוא הבין ששמו של האדם מראה על מהותו, ושאדם זה ומקומו מסמלים את החיבור לחומריות. ויעקב רצה לקשור איתו קשרים של ידידות כדי לרתום אותו אל הקדושה. גם לאחר ששכם בן חמור חטף את דינה ואנס אותה, יעקב לא רצה לפעול כנגדו באמצעים מלחמתיים. מסופר על שכם שהיה "נכבד מכל בית אביו", ויש להסיק מכך שהיה בנו הבכור של חמור, ויעקב רצה לחבר את שכם - הבכור של חמור - אל הקדושה. יעקב קיבל מתחילה את הפתרון שהציעו בני יעקב שאנשי המקום ימולו את עצמם ויהיו לעם אחד עם בני יעקב, ולא ידע שבניו מתכננים להערים על אנשי העיר. יעקב רצה לפדות את דינה בדרך שתפדה גם את הבכור של בן חמור ותקרב אותו אל הקדושה, והסכים להצעה למול את כל תושבי 'ממלכת חמור נשיא הארץ' כי הוא רצה להמשיך ולרתום את החמור/חומריות אל הקדושה.
אלא שבני יעקב התנגדו לכך והם נלחמו עם חמור ואנשיו והם הרגו את אנשי הממלכה הזו, ומסופר "וְאֶת חֲמוֹר וְאֶת שְׁכֶם בְּנוֹ הָרְגוּ לְפִי חָרֶב". וההריגה של חמור ובנו הבכור באמצעות חרב מסמלת את עריפת החמור. אפשר שדבר זה מרומז גם בדברי הזוהר (בתרגום הסולם):
"ובוא וראה. תאותם של מדרגות הטומאה אינה אלא לצרור את מדרגות הקדושות. יעקב שהיה קדוש, כנ"ל שכתוב עליו ויבא יעקב שלם וגו', כולן ארבו עליו וצררו לו. בתחילה נשכו נחש, כמו שאתה אומר, ויגע בכף ירכו. שנאמר על שרו של עשו, שהוא רוכב על נחש. עתה נשכו חמור, דהיינו שכם בן חמור. שהוא ימין דקליפה. שם כשהנחש נשכו, עמד הוא עצמו לנגד הנחש, עתה כשנשכו החמור, שמעון ולוי שבאים מצד דין הקשה, עמדו לנגד החמור, ושלטו עליו מכל הצדדים ונכנע לפניהם."
ולפי מה שהתבאר לעיל בענין שתי דרכי עבודת ה' שיש במצוות פטר חמור, נראה ששמעון ולוי היו סבורים שבקליפת חמור נשיא הארץ יש לקיים את מצוות העריפה, ולכן הרגו אותו ואת בכורו לפי חרב. ובכך הם חלקו על יעקב אביהם שהעדיף לבוא עמו בדרכי שלום בדרך של שילוב עם החומריות, בדרך של פדיון בשה. ובכל אופן יעקב חלק על בניו והוא הוכיח אותם על מעשיהם, והיה סבור שמצוות פדיון עדיפה על מצוות העריפה, וכך אכן נפסק להלכה.
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.

מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.

וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.

שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.

שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עלייה רוחנית וסדר תיקון המידות
טהרת הנפש והמידות ח - י
השיעור עוסק בהדרכתו של הרב קוק לגבי המדרג הראוי בעבודת האדם, שבו לעיתים התעלות הדעת והשאיפה הרוחנית קודמות לתיקון המעשים והמידות בפועל. מודגש כי כאשר אדם נתקל במחסומים מעשיים או פסיכולוגיים, עליו להמשיך ולהתעלות בתחומים הרוחניים שבהם כוחו יפה, ומתוך כך יושפע ויתוקן גם עולמו המעשי והמוסרי.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.

יסודות הש"ס מבוא עיוני לסוגיות השבת אבידה
השיעור עוסק בהבחנה היסודית בין חיובי מצוות (כגון מצוות עשה של השבת אבידה) לבין הגדרות משפטיות-ממוניות של דינים, בעלות ושמירה בדיני ממונות. עקרונות אלו משמשים כמבוא עיוני לפרק "אלו מציאות", תוך הדגמת יישומם בסוגיות מפתח כגון חיוב שומר אבידה, מכירת אבידה, ייאוש ושכר שכיר.

אורות ישראל ותחייתו תחיית כוחות האומה בארץ ישראל
אורות ישראל ותחייתו פרק ל'
השיעור עוסק בדברי הראי"ה קוק על כך ששיבת עם ישראל לארצו אינה רק שינוי מגורים חיצוני, אלא מהפכה רוחנית המוציאה לפועל את מכלול כוחות האומה הגנוזים. מודגש כי רק בארץ ישראל ניתן לחבר בין עוצמה גשמית לקדושה רוחנית ולהביא לפריחה אמיתית של נשמת העם.

בחירות תשפ"ז משמעות הבחירות לאור שלבי הגאולה
השיעור עוסק במשמעות יום הבחירות והקמת המדינה כשלב מתקדם בתהליך הגאולה, שבו עם ישראל עובר מקיבוץ גלויות פיזי לבירור רוחני ומוסרי. הדובר מדגיש כי הנהגת המדינה והחוקים צריכים לצמוח מתוך הרוח והזהות הישראלית-תורנית, ולא רק מתוך ניסיון להשתלב בין האומות

עין אי"ה - הרב משה גנץ מדרגות היראה, הענווה והלימוד האמיתי
שבת א, קס"ח
השיעור עוסק במהותה של יראת שמיים כבסיס הכרחי המשמר את לימוד התורה ומעניק לו עומק ומשמעות, גם כאשר בראשיתה היא מצומצמת ומעורבת בדמיון. בהמשך לכך מבאר הרב את חשיבות מידת הענווה ככלי המאפשר לאדם לפנות מקום לה' ולחוות שמחה ורוממות רוח בעולמו.

וירא הכנסת אורחים בפרשה ובהפטרה ובשורת הולדת בן באורח ניסי - פרשת 'וירא'
אברהם אבינו והאישה השונמית מכניסי אורחים, ושניהם מתבשרים בהולדת בן, אשר אינם יודעים מה יעלה בגורלו. שרה והשונמית גבורת האימהות.











