ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש במדבר
- בהעלותך
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
ר' יוסף בן יעקב ז"ל
בתחילת פרשת "בהעלותך" 1 כותב הרמב"ן:
'בהעלותך' - למה נסמכה פרשת מנורה לחנוכת הנשיאים? לפי כשראה אהרן חנוכת הנשיאים, חלשה דעתו, שלא היה עמהם בחנוכה, לא הוא ולא שבטו; אמר לו הקב"ה: חייך, שלך גדולה משלהם, שאתה מדליק ומטיב את הנרות בקר וערב - לשון רש"י ממדרש אגדה... וראיתי עוד ב'ילמדנו' וכן ב'מדרש רבה': אמר לו הקב"ה למשה, לך אמור לאהרן, אל תתירא, לגדולה מזאת אתה מוכן; הקרבנות, כל זמן שבית המקדש קיים הן נוהגין, אבל הנרות לעולם אל מול פני המנורה יאירו, וכל הברכות שנתתי לך לברך את בני אינן בטלין לעולם; והנה, דבר ידוע, שכשאין בית המקדש קיים, והקרבנות בטלין מפני חורבנו, אף הנרות בטלות, אבל לא רמזו אלא לנרות חנוכת חשמונאי, שהיא נוהגת אף לאחר חורבן בגלותינו" וכו'.
הרמב"ן כותב, שאהרן הצטער על כך שלא הביא גם הוא את קרבנות הנשיאים, והקב"ה השיבו שהוא ידליק וייטיב את הנרות, והרי זה מעל לקרבנות הנשיאים, שכן הנרות הם נצחיים, ויודלקו בחנוכת חשמונאי. ומתוך דבריו אלו של הרמב"ן משמע שקיימת השוואה בין הדלקת הנרות להקרבת הקרבנות, וכפי שהקרבנות היוו את חנוכת המשכן, כך הנרות מהווים חינוך של המנורה. אולם יש צורך להבין מדוע אכן היה צריך אהרון להגיע למצב שבו הוא הוצרך להצטער על שלא הקריב את קרבנות הנשיאים? הרי אם רצונו היה להקריבם, הוא היה יכול לעשות זאת!
ונראה להסביר, שבתחילה לא רצה אהרן להקריב את הקרבן יחד עם הנשיאים, מכיוון שהדבר היה בניגוד לדין. על פי הדין אין להקטיר קטורת יחיד על המזבח החיצוני, ואף על פי כן עשו זאת הנשיאים, וכפי שכתוב: "אכלתי יערי עם דבשי" וגו' 2 , ומסביר רש"י ש"נאמר על שם הקטורת שהקטירו הנשיאים קטורת יחיד על מזבח החיצון ונתקבלה, והוא דבר שאינו נוהג לדורות, ועל כן נאמר: 'אכלתי יערי עם דבשי' - יש דבש שהוא גדל בקנים... ומוצצין הדבש ומשליכין העץ, ואני מרוב חיבה אכלתי יערי עם דבשי, אכלתי הקנה עם הדבש, את שאינו ראוי עם הראוי, קטרת נדבה וכן שעירי חטאת שהקריבו הנשיאים, ואין חטאת קריבה נדבה, ואני קבלתים בו ביום".
הנשיאים הביאו את קרבנותיהם מתוך התלהבות, וכל התלהבות היא חד פעמית, ואינה נובעת מתוך התורה עצמה, ולכן לא רצה אהרן להשתתף עמהם. ואף משה רבנו לא רצה בתחילה לקבל מידם את קרבנותיהם, עד שהקב"ה הוצרך לומר לו לקבל את הקרבנות מידם. וכתוב 3 שהם כיוונו לדעת המקום, על אף שאין זה כתוב בתורה, ומפני חיבת החינוך הורה הקב"ה למשה לקבל את הקרבנות מידם. אולם אהרן היה סבור שלא תיתכן תורה שמשה רבנו לא ידע עליה, ולכן לא רצה להשתתף עם הנשיאים בהבאת הקרבן. ורק לאחר שראה, שציווה משה רבנו לקבל את הקרבנות מידם, הצטער על שלא היה יחד אתם. ובתשובה אמר לו הקב"ה: שלך גדולה משלהם, שכן לקרבנות הנשיאים לא היו תוצאות לדורות, ואילו הדלקת הנרות שלך תימשך לעולם, בחנוכת חשמונאי.
מה הקשר בין הדלקת הנרות במקדש לבין הדלקת נרות חנוכה?
ברם, יש צורך לעמוד על תשובה זו שהשיב הקב"ה לאהרן. מתוך תשובת הקב"ה משמע שהדלקת הנרות בחנוכת חשמונאי מהווה המשך להדלקת הנרות במקדש, ויש צורך להבין מדוע אכן מהווה הדבר המשך? אמנם שתי המצוות הללו הן בנרות, אך לכאורה אלו הן שתי מצוות נפרדות, ולאחר החורבן בטלה מצוות הדלקת הנרות במקדש, ורק זמן רב לאחר מכן נוספה מצווה חדשה של הדלקת נרות החנוכה.
ונראה להסביר, שבמנורה יש שתי בחינות. יש בה מצד אחד מצווה, ומצד זה היא מצווה רגילה, ככל עבודה אחרת במקדש. אולם מעבר לכך, המנורה מהווה גם עדות לבאי עולם שהשכינה שורה בישראל.
הסיבה לכך שהמנורה משמשת עדות היא היותה נמצאת בהיכל, שם ניתנה התורה שבעל פה. על הפסוק הקודם לפרשת "בהעלותך": "ובבא משה אל אהל מועד לדבר אתו וישמע את הקול מדבר אליו מעל הכפרת אשר על ארן העדת מבין שני הכרבים וידבר אליו" 4 , כותב רש"י: "שני כתובים המכחישים זה את זה, שלישי בא והכריע ביניהם; כתוב אחד אומר 'וידבר ה' אליו מאהל מועד' והוא חוץ לפרכת, וכתוב אחד אומר 'ודברתי אתך מעל הכפרת', בא זה והכריע ביניהם; משה בא אל אהל מועד ושם שומע את הקול הבא מעל הכפרת", ואם כן התורה שבעל פה ניתנה למשה רבנו בהיכל, במקום המנורה. ומצד זה, של הופעת התורה שבעל פה, שהיא הופעה של שכינה בישראל, משמשת המנורה עדות, שכן היא מעידה על נתינת התורה שבעל פה ועל הופעת השכינה.
מתוך הספר "שיעורי מרן הגר"א שפירא למסכת כתובות וקידושין", בעריכת הרב בנימין רקובר שליט"א
©כל הזכויות שמורות לרב בנימין רקובר שליט"א, ירושלים תשמ"ט
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.
מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.
וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.
שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.
שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?
מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.
וירא הכנסת אורחים בפרשה ובהפטרה ובשורת הולדת בן באורח ניסי - פרשת 'וירא'
אברהם אבינו והאישה השונמית מכניסי אורחים, ושניהם מתבשרים בהולדת בן, אשר אינם יודעים מה יעלה בגורלו. שרה והשונמית גבורת האימהות.
רביבים לימוד גמרא ועיון לנשים
חובה לנשים להרחיב ולהעמיק בלימוד התורה וההלכה, תוך הבנת ההיגיון הפנימי שבתורה, כפי שעולה מהתלמוד ומפרשיו | בכלל זה חובה ללמוד באופן כללי גם את המצוות שאינן נוגעות למעשה | פסקו הראשונים שאין ללמד את הבת תורה, שמא מתוך לימודה תורֶה היתר בדברים אסורים | אולם אישה שרוצה ללמוד מעצמה, רשאית ללמוד תנ"ך ותורה שבעל פה בעיון, ויש לה שכר על כך | בכל הדורות היו נשים שלמדו תורה והגיעו בה לרמה גבוהה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת וירא תשפז
בְּאֵלוֹנֵי מַמְרֵא – הוּא שֶׁנָּתַן לוֹ עֵצָה עַל הַמִּילָה . איך שאל אברהם אע"ה עצה אם לקיים ציווי המקום. וְהִנֵּה שְׁלֹשָׁה אֲנָשִׁים - אצל אברהם המלאכים נדמו כאנשים, גם אצל לוט נדמו כאנשים דכתיב וַיַּעַשׂ לָהֶם מִשְׁתֶּה וּמַצּוֹת אָפָה וַיֹּאכֵלוּ. והכתוב קראם מלאכים מה הטעם לשינוי לשון הכתוב. בְּיוֹם הַמִּשְׁתֶּה הֵבִיאוּ הַשָּׂרוֹת בְּנֵיהֶן עִמָּהֶן וְהֵנִיקָה אוֹתָם שרה. קשה איך היתה מותרת להניק את התינוקות של הגויים. ונפסק בשו"ע ישראלית לא תניק לבן עובד כוכבים אפילו בשכר.
וירא פרשת וירא – שותפים עם השם
איך ייתכן שהקב"ה בורא העולם אומר שאינו יכול להפוך את סדום מבלי לגלות זאת תחילה לאברהם אבינו? מה ההגיון?
