ישיבה
בית המדרש
- משפחה חברה ומדינה
- התורה והחיים
- שיעורים נוספים
באחת הקהילות, ניטש מאבק כזה בין רב אחד מגדולי הדור, לבין משכיל 'חכם' אחד, שהיה חוקר גדול של חכמת ישראל, והיו לו מחקרים חשובים בהיסטוריה של התלמוד ומפרשיו וכדומה.
פעם שאלו את הרב – בבקשה תסביר לנו, למה עדיף לבחור בך ולא באותו משכיל?
ענה הרב תשובה חריפה וקצרה – 'אם את רוצים לדעת מה רש"י אמר – תבחרו בי. אך אם אתם רוצים לדעת מה רש"י אכל או לבש – תבחרו בשני'.
ובאמת, תשובה זו עדיין מהדהדת עד ימינו. גם היום, ניטש לעיתים ויכוח, מה עניינה של התורה הקדושה. ויכוח בין שלומי אמוני ישראל המבינים שכל מהות התורה הוא התחברות לדבר ה' נותן התורה, ומתוך כך קיום מצוותיה והליכה באורחות חייה, לבין אנשים שמנסים להפוך אותה לתרבות חיצונית, חכמה, אבל יבשה ללא לחלוחית של חיים.
ובאמת, פשוט הדבר שמי שהופך את התורה לתרבות חיצונית, הרי דומה הוא למי ששתל עץ גדול ללא שורשים, שכיוון שהעץ לא מחובר למקור החיים, סופו להתיייבש במהרה. לעומת זאת, כל מי שמתחבר לתורה כדרך חיים, ומקבל מחכמי ישראל המחוברים מדור לדור למקור יניקתה מסיני, הרי הוא מלא חיים, ועתיד לפרוח ולשגשג.
ובאמת, הדרך שבה התורה תמשיך לחיות ולפרוח בכל הדורות, מופיעה בפרשתנו. "כי יפלא ממך דבר... וקמת ועלית אל המקום אשר יבחר ה'... ובאת אל הכהנים הלויים ואל השופט אשר יהיה בימים ההם... ועשית על פי הדבר אשר יגידו לך מן המקום ההוא...".
עניין זה של המשך הוראת חכמי התורה בכל הדורות הוא קריטי לקיומה של התורה כתורת חיים, המחוברת לכל הדורות. כפי שפוסק הרמב"ם (ממרים א, א) "בית דין הגדול שבירושלים הם עיקר תורה שבעל פה, והם עמודי ההוראה ומהם חק ומשפט יוצא לכל ישראל, ועליהן הבטיחה תורה שנאמר על פי התורה אשר יורוך זו מצות עשה, וכל המאמין במשה רבינו ובתורתו חייב לסמוך מעשה הדת עליהן ולישען עליהן".
עניין זה הוא יסוד כה גדול בתורה, מפני שבלי החכמים שבכל הדורות, שמוצאים את התשובות ההלכתיות בתוך התורה, ומלמדים כיצד מיישמים בפועל את התורה, הרי התורה הייתה הופכת ל'מיושנת' ללא מענה למציאות המתחדשת.
ובאמת, התורה שבכתב בעצמה מלמדת אותנו שיהיו שאלות הלכתיות, שיקבלו תשובה רק בהמשך הדורות. (שמעתי מאבי מורי שליט"א). הרי התורה עצמה לא כותבת שירושלים היא המקום הנבחר להקמת המקדש, היא רק אומרת 'המקום אשר יבחר ה'', ללמדך שהבחירה תהיה בהמשך ביד עבדיו הנביאים.
וכאן כדאי לשים לב לנקודה נוספת. הציווי בתורה הוא לעלות למקום אשר יבחר ה', בית הדין הגדול הממוקם דווקא בירושלים. הטעם לכך, כי כדי שהתורה תמשיך לחיות וללבלב ולעשות פירות, עלינו להתחבר למקור החיות, המצוי במקום השראת שכינה בארץ, בית המקדש. (ראשית החיות בעולם, שהרי בקודש הקודשים מצוייה אבן השתיה, שממנה הושתת והתחיל לחיות העולם).
ובאמת, כשחרב המקדש, והסנהדרין גלתה, משהו בחיותה של התורה נפגע, והתרבו המחלוקות בישראל, וגם אין יכולת לדון דיני נפשות. ובכל זאת, דרשו חז"ל בספרי "ובאת – לרבות בית דין שביבנה". ואמנם אין חיוב מיתה על מי שמפר את הוראת בי"ד הגדול ביבנה, אך וודאי שחיות התורה ממשיכה.
ובאמת בדור שאחר החורבן, הדברים לא היו ברורים כל כך, אלא שבא רבן יוחנן בן זכאי וחיזק את מעמד בתי הדין כזכר למקדש. וכך מצאנו (ר"ה כט:) שבזמן המקדש, הרי כשראש השנה חל בשבת, היו תוקעים רק במקדש. אולם, לאחר החורבן, התווכח רבן יוחנן בן זכאי עם בני בתירה, והצליח לתקן שיהיו תוקעים בשבת בכל מקום שיש בית דין.
ובאמת, אמר הגר"א (הקדמה לספרא דצניעותא) שאחר שישראל גלה מארצו, הרי בזמן הגאונים, לפחות הותיר ה' לישראל עמוד לסמוך עליו, אלו ישיבות בבל הגדולות שהיוו עמוד שבית ישראל סמך עליו. ואולי, יש בכך אמירה, שגם כיום שאין לנו לצערנו מקדש וסנהדרין, הרי בישיבות ובתי המדרש, שהם מקום קבוע ללימוד והתגדלות בתורה, הרי הם מקום שממנו יוצאת תורה וממשיכה חיותם של ישראל.
ויהי רצון שנשוב למקור חיותנו, תקום הסנהדרין בלשכת הגזית במהרה, ונתמלא חיות כימי קדם ולמעלה מכך!
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.
לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.
מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.
וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.
שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.
שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?
מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.
וירא הכנסת אורחים בפרשה ובהפטרה ובשורת הולדת בן באורח ניסי - פרשת 'וירא'
אברהם אבינו והאישה השונמית מכניסי אורחים, ושניהם מתבשרים בהולדת בן, אשר אינם יודעים מה יעלה בגורלו. שרה והשונמית גבורת האימהות.
רביבים לימוד גמרא ועיון לנשים
חובה לנשים להרחיב ולהעמיק בלימוד התורה וההלכה, תוך הבנת ההיגיון הפנימי שבתורה, כפי שעולה מהתלמוד ומפרשיו | בכלל זה חובה ללמוד באופן כללי גם את המצוות שאינן נוגעות למעשה | פסקו הראשונים שאין ללמד את הבת תורה, שמא מתוך לימודה תורֶה היתר בדברים אסורים | אולם אישה שרוצה ללמוד מעצמה, רשאית ללמוד תנ"ך ותורה שבעל פה בעיון, ויש לה שכר על כך | בכל הדורות היו נשים שלמדו תורה והגיעו בה לרמה גבוהה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת וירא תשפז
בְּאֵלוֹנֵי מַמְרֵא – הוּא שֶׁנָּתַן לוֹ עֵצָה עַל הַמִּילָה . איך שאל אברהם אע"ה עצה אם לקיים ציווי המקום. וְהִנֵּה שְׁלֹשָׁה אֲנָשִׁים - אצל אברהם המלאכים נדמו כאנשים, גם אצל לוט נדמו כאנשים דכתיב וַיַּעַשׂ לָהֶם מִשְׁתֶּה וּמַצּוֹת אָפָה וַיֹּאכֵלוּ. והכתוב קראם מלאכים מה הטעם לשינוי לשון הכתוב. בְּיוֹם הַמִּשְׁתֶּה הֵבִיאוּ הַשָּׂרוֹת בְּנֵיהֶן עִמָּהֶן וְהֵנִיקָה אוֹתָם שרה. קשה איך היתה מותרת להניק את התינוקות של הגויים. ונפסק בשו"ע ישראלית לא תניק לבן עובד כוכבים אפילו בשכר.
וירא פרשת וירא – שותפים עם השם
איך ייתכן שהקב"ה בורא העולם אומר שאינו יכול להפוך את סדום מבלי לגלות זאת תחילה לאברהם אבינו? מה ההגיון?
