ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש דברים
- כי תצא
- מדורים
- חמדת ימים
- פרשת שבוע
"לֹא תַשִּׁיךְ לְאָחִיךָ נֶשֶׁךְ כֶּסֶף נֶשֶׁךְ אֹכֶל נֶשֶׁךְ כָּל דָּבָר אֲשֶׁר יִשָּׁךְ:...ְ לְמַעַן יְבָרֶכְךָ יְקֹוָק אֱלֹהֶיךָ בְּכֹל מִשְׁלַח יָדֶךָ עַל הָאָרֶץ אֲשֶׁר אַתָּה בָא שָׁמָּה לְרִשְׁתָּהּ" (דברים כ"ג כ – כא).
התורה מתייחסת להלוואה כאל מעשה חסד, ודורשת מכל מי שיכול, להלוות לנצרך, כחלק מהחיים היהודיים המבוססים על צדקה ומשפט. אומנם, מותר ואף מומלץ למלווה לקבל בטחונות שיבטיחו את החזר ההלוואה. מי שמלווה לבעל יכולת, ללא ערבות אישית של ערב/ערבים, או ללא שיעבוד של רכוש הלווה לטובת ההלוואה, שם את כספו על קרן הצבי. אפשרות אחרת, מומלצת, היא השקעה משותפת שעשויה להניב רווחים, אבל היא כוללת גם את האפשרות של נשיאה בהפסד. לכן, החסד הגדול ביותר הוא להלוות כסף לעני שאין לו פרנסה, כדי שיפתח עסק שבעזרתו הוא יפרנס את משפחתו בעתיד. בלשון ציורית - נתינת חכה עדיפה על מתן דג. כך גם פוסק הרמב"ם הלכה למעשה:
"שמנה מעלות יש בצדקה זו למעלה מזו, מעלה גדולה שאין למעלה ממנה זה המחזיק ביד ישראל שמך ונותן לו מתנה או הלואה ... כדי לחזק את ידו עד שלא יצטרך לבריות לשאול..." (ה' מתנות עניים פ"י ה"ז).
בגלל סיבות רבות, שחלקן נבע ממצוקה חמורה וקשיים כלכליים קשים, התירו חכמים את השימוש בהיתר עיסקה (עיינו כדוגמא בתרומת הדשן סימן שב למהר"י איסרלין, מגדולי רבני אירופה, חי לפני כשש מאות שנה).
דא עקא, כדי להשתמש בהיתר זה, חייבים להקפיד על שני תנאים עקרוניים:
א. מדובר בהלוואה לצורך השקעה בעסק שיכול להניב רווחים. השימוש בהלוואה, הנסמכת על היתר עיסקה, לצורך מימון צריכה שוטפת, מפוקפק ביותר מבחינה הלכתית.
ב. הריבית המשולמת על ידי הלווה למלווה, כדי להפטר מהשבועה, חייבת להיות בשיעור כזה שאכן היא ריאלית ויש סיכוי סביר שהלווה אכן ירוויח אותו בהשקעתו. קביעת שיעור ריבית גבוה יותר, תפסול את היתר העיסקה, תגרום למעבר על איסור ריבית חמור, ותגרום לכך שאי אפשר יהיה לתבוע אותה בבית הדין.
תיקים שנדונו ברשת בתי הדין "ארץ חמדה –גזית", העלו צורך בהצפת נושא הריבית. באחד התיקים התביעה הסתמכה על שטר היתר עיסקה שצורף אליה, אולם, הריבית שנקבעה בשטר הייתה כזו, שגרמה לבית הדין להכריז כי היתר העיסקה איננו תקף.
ידוע לנו שגם בציבור שומר המצוות, יש אנשים שמנצלים מצוקה בגלל המשבר הכלכלי, ומלווים כספים לצורך צריכה, בריבית של אחוז לחודש, בריבית דריבית. תשלום זה הוא ריבית אסורה בתכלית האיסור, גם אם צורף להלוואה שטר היתר עיסקה.
נציין גם שכנסת ישראל חוקקה חוק מיוחד, המגביל את שיעור הריבית המותר לגביה. יש לברך על כך, מפני שחוק זה מגן על החלשים מפני החזקים, כמו שראוי למדינה יהודית (בוודאי שהיינו שמחים עוד יותר אם החוק היה מתאים להלכה מבחינות נוספות).
הבה נתפלל כי מספר הנצרכים לצדקה וחסד, ילך ויפחת
ומספר הנותנים בנדיבות לב והעוזרים לזולת ילך ויגבר, והם יתברכו בברכת התורה:
"לְמַעַן יְבָרֶכְךָ יְקֹוָק אֱלֹהֶיךָ בְּכֹל מִשְׁלַח יָדֶךָ עַל הָאָרֶץ אֲשֶׁר אַתָּה בָא שָׁמָּה לְרִשְׁתָּהּ"
ובברכת המשורר ברוח הקודש, דוד המלך, נעים זמירות ישראל:
"אַךְ טוֹב וָחֶסֶד יִרְדְּפוּנִי כָּל יְמֵי חַיָּי וְשַׁבְתִּי בְּבֵית יְקֹוָק לְאֹרֶךְ יָמִים" (תהלים כ"ג ו).
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
