ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש במדבר
- שלח לך
- מדורים
- רביבים
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
ציפורה בת דוד
בתקופה האחרונה דנים רבות בהתנגשות הערכים - אחדות לאומית מול נאמנות למצוות יישוב הארץ. והנה מצינו בחטא המרגלים, שרוב העם ונשיאיו קיבלו את דעת המרגלים, ורצו לשוב מצרימה או להישאר במדבר. ואע"פ שאחדות העם היא ערך חשוב מאוד, התברר שאין היא הערך העליון. ושני גיבורים וצדיקים, כלב בן יפונה ויהושע בן נון, קמו ועמדו מול העם, וקרעו את בגדיהם על הבגידה הנוראה. הם לא אמרו הבה ונפתח במבצע הסברה רב-שנתי כדי לרומם את רוח העם, אלא נעמדו מול המרגלים החוטאים, מתוך תקווה שאולי בזכות עמידתם בגבורה כנגד הרוב, יתעוררו המאמינים מתרדמתם ויקומו לעזרתם, כפי שבני שבט לוי התייצבו לעזרת משה לאחר חטא העגל. ועל כן יהושע וכלב קמו בגבורה אל מול העדה ויאמרו: "טובה הארץ מאד מאד" "אם חפץ בנו ה' והביא אותנו אל הארץ... אך בה' אל תמרודו".
אך הם לא הצליחו. דבריהם לא התקבלו, ולהפך - המרגלים ותומכיהם הצליחו להסית את העם כנגדם עד שקמו להורגם - "ויאמרו כל העדה לרגום אותם באבנים". וכמעט שהצליחו, אלא שהקב"ה גילה פתאום את כבודו באוהל מועד אל כל בני ישראל, וההתקפה על יהושע וכלב נבלמה. והעונש היה נורא: כל הדור ההוא מת במדבר, ורק יהושע וכלב זכו להיכנס לארץ שעליה מסרו את נפשם. ואף אנו זוכרים לדורות כי השניים שלא נכנעו לרוב הטועה הם הצדיקים האמיתיים, ומהנצר שהניחו הגיעו אח"כ כל ישראל לנחול את הארץ, כאשר יהושע הוא המנהיג, וכלב הוא איש המופת של השבט הגדול והמרכזי בישראל, שממנו מלכות ישראל.
כתב הרב פרופ' ש. ק. מירסקי ז"ל (דבריו הובאו בספר 'אוהב ישראל בקדושה' ח"ה עמוד 135): "פעם אחת ביקרתי אצל הרב (ראי"ה קוק) סמוך לאחר חתונתי, היה זה בשנת תר"ץ, לאחר הפרעות הראשונות בירושלים. הרב היסב בראש השולחן ומסכת כתובות פתוחה לפניו, והוא יושב שקוע בהרהורים. עודני שוקל בדעתי כיצד לגלגל את השיחה לשאלת היום, והנה לפתע ראיתי איש אחר יושב שם. והאיש הזה הוציא נייר, ובפנותו אל הרב אמר: "רבים אומרים כי אילו היה רבנו מגלה עכשיו את דעתו, דעת תורה, וכותב בגלוי שאין ברצוננו לכבוש את הארץ ולייסד בה מדינה עברית, כי אם לשבת בה לפני ה' כאבותינו 'שומרי החומות' מעולם, כי אז היו גם ראשי הדת האסלאמית קוראים לשלום והפרעות היו נפסקות, ולא היה נשפך עוד דם נקי בירושלים עיר קדשנו". לשמע הדברים האלה נזדעזע הרב, וכשהוא מסתכל בי אמר בקול רועד: "כיצד יכלה להיכנס בלב האיש הזה מחשבת מעל כזאת בה' ובעמו שאני אחתום על זה?! הלא בזכות בניין הארץ וכיבושה ניגאל!" לאחר הדברים האלה קם הרב ממקומו וגרש את האיש מעל פניו. מעולם לא ראיתי את רבנו בהתרגשות כזאת".
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
