"חודש מר חשון, ותן טל ומטר" | הרב יהודה לב | בית המדרש

ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש

בית המדרש

מדורים
לב המועדים

קטגוריה משנית

קובץ ה-PDF המצורף לשיעור

175

6 דק' קריאה

לחץ להקדשת שיעור זה

שיעורים לנשים פרשת השבוע סדרות ספריה פסקי דין בחן את עצמך

שמות החודש
חודש חשון הוא החודש השמיני מניסן שהוא ראש החודשים והשני
מתשרי שהוא ראש לפי מנין חודשי השנה.
מר חשון, הטעם שהוסיפו לחודש הזה תואר "מר"
על שם המים [שמתחילים לרדת בחודש זה] כי מר פירושו טיפת מים כנאמר (ישעיה מ, טו) "הן גוים כמר מדלי" (יעב"ץ בסידורו חודש מר חשון, ספר
קמח סולת).

לב המועדים (56)

הרב יהודה לב

19 - ברכת "ברקים ורעמים וברכת הקשת"

20 - "חודש מר חשון, ותן טל ומטר"

21 - ירידת גשמים

טען עוד

טעם אחר: "מר" מלשון "אדנות", דהינו מר חשון הוא ראש לכל החדשים שממנו יודעים קביעות כל החודשים כיון שחודש תשרי לעולם מלא [ל' יום] ורק חודש חשון [וכסליו] יכולים להיות חסרים או מלאים נמצא שחודש חשון הוא הראשון שבגללו מחליטים איזו קביעות תהיה לשנה זו ולכן מצמידים לו תואר מר (עיין ספר נחלת שבעה סימן נד, עיין משנ"ב תכז ס"ק ג).
טעם אחר: מר מלשון מרירות לפי שאין בו יו"ט (הרב יהודה עלי קמח סולת
דף קנד, א).
ותמוה הדבר שהרי גם בחודש תמוז אב ואלול [וגם אם נאמר דט' באב נקרא מועד (תענית כט, א) מטעם זה לא אומרים תחנון (שו"ע או"ח תקנט) דמ"מ אכתי תמוז ואלול קשיא (שדי חמד אסיפ"ד מערכת חתן וכלה
אות כב).
טעם אחר: מר מלשון "מרירות" על שם שבו בחודש (עיין מדרש אסתר פרשה ז פיסקא יא) מתה שרה (שדי חמד שם), ויש מוסיפים לפי שבחודש זו
מתה בו רחל אימנו (כמבואר בילקוט שמעוני שמות קסב).
תמוה הדבר דמבואר במדרשים (בפרקי דר"א פרק ב) ששרה אמנו נפטרה בא' תשרי גם לסוברים שעקידת יצחק היה ביו"כ ע"כ נפטרה בין יו"כ לסוכות לפי המדרש שע"י בשורת העקדה פרחה נשמתה, (עיין
ספר מליצי אש חלק תשרי אות א).
עוד צ"ב גם לשיטת המדרש שמתה בחודש חשון למה דווקא חשון נקרא מר לפי שמתה שרה והרי בחודש ניסן ותשרי מתו אבות (עיין ראש
השנה יא, א) העולם יצחק ויעקב (עיין שו"ת בצל החכמה ח"ב ס' ס)
טעם אחר: מר מלשון מרירות לפי שבחודש הזה יורדת הרביעה הראשונה של הגשמים ואותם גשמים הם מרים שהרי תחילת הגשם אינו אלא לנקות ולהעביר את האבק והעיפוש המצטבר (ספר נזר יוסף
חודש מר חשון).
טעם אחר: מר מלשון מרירות לפי שהיה חודש רע ומר בו נפרע הקב"ה מדור המבול, בלשון אחר: מר מלשון מרירות מפני מי המבול שירדו בחודש הזה (בראשי ז יא) והם היו מרים (הרב משה בכר בארקי תלמיד
של הגר"ח פלאזי).
טעם אחר: מר חשון מלשון "מרחשין שפוותייהו" (חגיגה ג, א) דהינו שהשפתים מרחשים מהשירות והתשבחות של שני החדשים אלול תשרי ונשאר רושם לטובה, משל למה הדבר דומה לאדם היוצא מבית הכנסת אחר תפילות ועדיין מלמל בזמירות ובפיוטים שפיו נגרר ממה שהתחיל כבר בהיותו בבית הכנסת כמו כן אחרי חודשים גדושים כאלו בתורה ותפילה שפתות האדם מרחשין כאילו מעצמן אחרי שהתרגלו בזה (רבי מנדל מויזניץ בספרו צמח צדיק מדברי מחותנו הרבי ר' ישראל
מרוזין זי"ע).
"חודש בול"
בנביאים חודש זה נקרא גם בשם בול כנאמר (מלכים א ו, לח) "ובשנה האחת עשרה בירח בול הוא חודש השמיני", הטעם שנקרא בשם זה: בול מלשון "מבול" שבחודש זה התחיל המבול (פסיקתא זוטרא לקח טוב בראשי פרק ז פסוק יא), הטעם שנחסר האות מ' מהמילה מבול: לפי שהוא כנגד מ' יום שחסרו מן העולם (פסיקתא שם ועיין מדרש תנחומא פרשת
נח סימן יא).
טעם אחר: בול מלשון מבול לפי שבחודש זה יורדים גשמים הרבה
(רד"ק מלכים א ו, ובירמיהו ג ג).
טעם אחר: רש"י כתב בול הוא מר חשון שהעשב בלה בשדה ובוללין לבהמה מן הבית מלשון (שופטים יט כא) "ויבל לחמורים" (רש"י, תנחומא
פרשת נח יא).
טעם אחר: בול מלשון יבול לפי שבחודש זה היבול הישן נאסף כבר ועתה החלה עת החרישה והזריעה לשנה החדשה (תרגום יונתן).
טעם אחר: בול מלשון גוש דהינו חתיכות של אדמה כי בחודש זה החורף מתחיל ומטר יורד על תלמי השדה ומחבר אותם ונעשית כבולין של מלח בשונה מתקופת תמוז שהעולם חם והאדמה מתבקעת
ומתפרכת פרורין פרורין (פירוש עץ חיים בשם רש"י בתנחומא).
טעם אחר: בול מלשון נובל שבו העלים נובלים והארץ מתנבלת מהם
(מצודות).

ותן טל ומטר (שו"ע קיז)
גבורת גשמים ושאלת גשמים
"גבורות גשמים" מאימתי מזכירים גבורות גשמים, "משיב הרוח ומוריד הגשם" דהיינו הזכרה על גבורותיו של הקב"ה שהוא משיב
הרוח, ר' יהושע אומר מיו"ט אחרון של חג [דהיינו מיום שמיני עצרת].
"שאילת גשמים": היא תפילה ובקשה על המטר שירד בעתו ובזמנו ובמידה הנכונה תפילה זו תקנו חז"ל בלשון "ותן טל ומטר על פני
האדמה" הנכללת בברכה התשיעית שהיא "ברכת השנים".
תחילת זמן אמירתו
מתחילים לשאול על הגשמים בארץ ישראל מליל ז' בחשון,
הטעם שמתחילים מליל ז' חשון: כדי שיגיע האחרון שבישראל לנהר פרת, ביאור אותם שעלו לרגל בחג הסוכות וצריכים הם להגיע לביתם ובכדי שלא יתחילו הגשמים בהיותם עוברים בדרכם לשוב לביתם לכן אין שואלים את הגשמים עד ז' במר חשון שאפילו האחרון שבישראל שגר בנהר פרת שהוא מקום הישוב הרחוק מירושלים יגיע לביתו
קודם שירדו הגשמים (גמ' תענית י, א, ב"מ כח, א, טושו"ע קיז א).
הטעם שאף בזמן הזה השאירו את התקנה לומר עד ז' חשון אף שאין לנו בית המקדש כיון לאחר החורבן היו מתאספים בכל הסיביות ברגל לירושלים ומפני עולים אלו ראוי שנאחר השאלה שהיא היתה
עיקר התקנה (שלמי תודה הלכות ירידת הגשמים).
בחו"ל בתפילת ערבית של יום ס' אחר תקופת תשרי (שו"ע קיז א רמ"א שם), והטעם: לפי שהם במקומות נמוכים יותר מארץ ישראל ואינם
צריכים גשמים מרובים (משנ"ב קיז ס"ק ה).
זמן הסיום עד תפילת מנחה ערב יו"ט הראשון של פסח.
הטעם שלא פוסקים מלומר ותן טל ומטר שבועיים לפני יו"ט ראשון
של פסח מפני עולי הרגלים
ביאור כמבואר שבארץ ישראל מתחילים לשאול בליל ז' חשון מהטעם כדי שיספיקו עולי רגלים שעלו לרגל להגיע לביתם ולא יטרידם הגשמים וקשה מדוע לא פוסקים מלשאול כבר שבועיים מלפני יו"ט הראשון של פסח כדי שלא יטרידם הגשם בעליתן לירושלים (קובץ בית
הלל עמוד קכה).
כיון שהעולים לרגל הסוכות עדין לבושים בבגדי קיץ ואינם מצוידים בבגדי חורף כדי שיכולו ללכת בגשם משא"כ כשעולים לרגל בפסח שהוא סוף החורף ממצוידים בבגדי חורף ויכולים לעלות לרגל למרות
הגשמים (הגרשז"א הובא בספר תורה ציון בדין אמירת ותן טל ומטר).
טעם אחר: לפי שקבלת השפע והברכה של הגשם לא מבקשים להפסיק לפני הזמן ולכן ממשיכים לבקש טל ומטר עד יו"ט ראשון של פסח אך אם עדיין לא התחילה קבלת השפע והברכה נמענים מלבקש התחלתו עד שיספיקו עולי רגלים לחזור לביתם שכן חמור יותר
להפסיק בטרם זמן מלהימנע להתחיל (בשם הגריש"א).
טעם אחר: כשהולכים לבית המקדש אפשר ללכת אף כשיורדים גשמים ושלגים משא"כ כשחוזרים מבית המקדש וכן רמזו בפסוק "בבית אלהים נהלך ברגש" ברגש ר"ת "ברד רוח גשם שלג" כלומר כאשר הולכים לבית אלקים אפשר ללכת גם כאשר יורדים גשמים
ושלגים משא"כ כשחוזרים (הגרח"ק שליט"א).
טעם אחר: לעליה לרגל לא חששו שיהיה בדרכים גשמים ואף שיכולים למעוד מהגשם משום ששלוחי מצווה אינם ניזוקים (פסחים ח, ב) אולם כשחוזרים מירושלים לבית הרי איכה מ"ד דשלוחי מצווה אינם ניזוקים דווקא בהליכתם אבל לא בחזרתן (פסחים שם) ולכן לא חששו שינזקו מהגשם על הדרכים ולכן לא מבקשים עד ז' חשון שיוכל כל
אדם לחזור לביתו בשלום (הרב גמליאל הכהן רבינוביץ מח"ס גם אני אודך).
הטעם שמתחילים לומר בליל ז' בחשון, בשונה ממשיב הרוח שאומרים רק ביום מהטעם שמבואר בירושלמי (תענית פרק א הלכה א) שאין כולם נמצאים בבית הכנסת ואם יזכירו הגשם בערב יהיו אגודות אגודות שאותם הנמצאים בבית הכנסת ידעו שצריך לומר ואותם שלא באו לא ידעו ואילו בשאלת גשמים [ותן טל ומטר]
מתחילים בלילה ולא חוששים לטעם זה (מג"א קיד א)
לפי שבשאלת גשמים בלאו הכי יש כמין אגודות אגודות שהרי בני חו"ל אינם שואלים את הגשמים (שו"ע קיז א) עד שיעברו ס' יום
מהתקופה שהכל לפי המקום (מג"א קיד ס"ק א).
טעם אחר: לפי שבימי חול אין כולם באים לבית הכנסת בין במעריב בין בשחרית ואין תיקון בשחרית יותר ממעריב ולכך השאירו שיזכירו
במעריב כמו בשאר הזכרות (קרבן נתנאל אות מ).
טעם אחר: על פי הירושלמי (פ"א ה"ב) שאמר טעם נוסף למה לא מזכירים גשם בערב כדי שיצאו המועדות בטל, מפני שהטל סימן יפה לעולם כלומר שבכל יום הרגלים יזכירו טל משום שהטל יפה לעולם בין בימות החמה בין בימות הגשמים ולכן ראוי להזכיר במועדות ובשאלה שאינה בחג לא שייך טעם זה על כן שואלים מבערב (ספר גבורות ארי
תענית י, א).
הכרזת השמש ותן טל ומטר
יש אומרים שהשמש יכריז קודם תפילת שמו"ע לאחר הקדיש ו"תן טל ומטר", והטעם: בכדי שידעו הציבור לומר ותן טל ומטר (דרך החיים תפילת י"ח בברכת השנים סעיף א הובא דבריו משנ"ב קיז ס"ק ג).והטעם שלא הוי
הפסק: משום שהוי צורך תפילה (מג"א רלו א).
ויש אומרים: שלא יכריז משום הפסק (שו"ע הרב בסידורו תורה אור בתפילת ערבית לענין שאינו נוהג לומר פסוק "ושמרו בני ישראל" אחר השכיבנו משום חשש הפסק וכתב ולכן אין להפסיק להכריז ליעלה ויבוא בליל ר"ח וא"כ
לשיטתו ה"ה הכא וכן קצות השולחן סימן כז סעיף ה ביאור דברי שו"ע הרב).
אמירת היחיד בתוך תפילתו בקול: יש אומרים שלא יאמר, והטעם: משום שאין זה דרך ארץ בתפילה (חזו"א דינים והנהגות עמוד מו), ויש
אומרים: שמותר להכריז בקול (אגרות משה או"ח חלק ד סימן טז).
שאל מטר בין שמיני עצרת לז' חשון
יש אומרים: שאין צריך לחזור, והטעם: משום שזהו זמן גשמים, דהיום לא שייך טעם מפני עולי רגלים משום שאין בית המקדש ולא
עולים ברגלים (הגרשז"א, והגריש"א פניני תפילה הזכרת גשם).
ויש אומרים: שצריך לחזור, והטעם: מפני התקנה שיגיע אחרון שבישראל לנהר פרת, וחשיב משנה ממטבע שטבעו חכמים (שלמי תודה הלכות ירידת גשמים ג משמיה דחזו"א, ספר ולגשמים בעיתו זמן בקשת מטר ו הערה
38 בשם הגרח"ק).

לב המועדים

הרב יהודה לב

מרבני ישיבת "באר ישראל"

הלכות ערב פסח
ערב פסח שחל בשבת
לב המועדים
י"ב ניסן תשפ"א
עניני החג
הנהגות פורים
י"ג אדר תשפ"א
לב המועדים
הלכות והליכות בענין "תענית עשרה בטבת"
י טבת תשפ"ב
לב המועדים
הלכות המצויות לימי בין הזמנים
אב תשפ"ב

לב המועדים

לב המועדים
הלכות והליכות בענין "עירוב תבשילין"
הרב יהודה לב | ניסן תשפ"ב
לב המועדים
הלכות והליכות בענין קבלת שבת
הרב יהודה לב | טבת תשפ"ג
לב המועדים
יום פטירת משה רבינו
הרב יהודה לב | אדר א תשפ"ב
לב המועדים
לב המועדים אלול ראש השנה תשפ"א
גליון ס"ו
הרב יהודה לב | אלול תשפ"א

לב המועדים

סרטונים קצרים מיוחדים

שיעורים פופולריים

חקת
רעיונות לפרשת חוקת
הרב עזריאל אריאל | תשנ"ח-תשס"א
22 דק'
חקת
מדוע נענש משה שלא יכנס לארץ
הרב יצחק בן יוסף | תמוז תשפ"ה
סעודה וברכות הנהנין
סעודת אמנים הנוסח המלא
הסידור המהיר | טבת תשפ"ד
חקת
מה לומדים מפרה אדומה
הרב מאיר גולדויכט | תמוז תשפ"ד

שיעורים פופולריים

שיעורים חדשים

צבא
גבולות המחנה
הרב עזריאל אריאל | תמוז תשפ"ו
30 דק'
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א
יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | ב' תמוז תשפ"ו
33 דק'
מאמר שלישי
גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
הרב חיים אביהוא שוורץ | כ"ג סיון תשפ"ו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש
פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
רבנים שונים | תמוז תשפ"ו

שיעורים חדשים

שיעורים באתר ישיבה

ניווט מהיר

הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א
הרב אליעזר מלמד
הרב ש. יוסף וייצן
הרה"ג יעקב אריאל
הרב הלל גפן
הרב עוזי קלכהיים זצ"ל
הרב יוסף צבי רימון
הרה"ג זלמן נחמיה גולדברג זצ"ל
הרב נחשון רבינשטיין
הרה"ג צבי שכטר

קרוב אליך
קרוב אליך – חקת
עלון מספר 606
עלון מספר 606
רבנים שונים | תמוז תשפ"ו
פרשת שבוע
לכל איש יש שם. על דת, רם ושלטון
הרב יוסף כרמל | תמוז תשפ"ו
חמדת השבת
מגע מאכלים בחום כלי ראשון, כלי שני, ועירוי
הרב בצלאל דניאל | תמוז תשפ"ו
חקת
למה הכסף הפך לנייר חסר ערך?
הרב נתנאל יוסיפון | תמוז תשפ"ו
לא טרגדיה, צמיחה
בזמן שיש מי שמזהירים מפני שקיעתו של חושן המשפט, המציאות בשטח מספרת סיפור אחר: עולם דיני הממונות התורני, אשר מתמודד עם אתגרי החיים המודרניים, חווה בעשורים האחרונים פריחה חסרת תקדים ומעמיד אלטרנטיבה הלכתית מעשית למשפט האזרחי
הרב אורי סדן | תמוז תשפ"ו
צבא
גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
הרב עזריאל אריאל | תמוז תשפ"ו
רביבים
העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
הרב אליעזר מלמד | תמוז תשפ"ו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש
פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
רבנים שונים | תמוז תשפ"ו
30 דק'
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א
יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | ב' תמוז תשפ"ו
33 דק'
מאמר שלישי
גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
הרב חיים אביהוא שוורץ | כ"ג סיון תשפ"ו
33 דק'
יסודות הש"ס
יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
הרב דוד ניסים זאגא | ב' תמוז תשפ"ו
30 דק'
אורות התשובה - הרב הראל כהן
החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
הרב הראל כהן | ב' תמוז תשפ"ו
30 דק'
חקת
דיבור לסלע או הכאתו
הרב יצחק בן יוסף | תמוז תשפ"ו
10 דק'
כהנים
ברכת כוהנים - הסברים והדרכה לכוהנים
הרב יצחק בן יוסף | תמוז תשפ"ו
1:00
קול צופיך - הרב שמואל אליהו
פרשת חקת תשפ"ו – הגיע זמן גאולתכם
הרב שמואל אליהו | תמוז תשפ"ו
23 דק'
אורות ישראל ותחייתו
בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
הרב משה גנץ | ג' תמוז תשפ"ו
35 דק'
תפילה ובית כנסת
נפילת אפיים - הלכות ומנהגים
הרב יצחק בן יוסף | תמוז תשפ"ו
7 דק'
כהנים
קדושת הכוהנים והיחס אליהם
הרב יצחק בן יוסף | תמוז תשפ"ו
34 דק'
חקת
סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
הרב חיים בן שושן | ג' תמוז תשפ"ו
39 דק'
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן
מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
הרב ש. יוסף וייצן | ל' סיון תשפ"ו