ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש בראשית
- לך לך
רוצה לומר, שעיקר סגולת שבת היא 'ראו כי ה''- להסתכל על הקב"ה.
מובא בספר 'הלקח והלבוב': "ובימי המעשה צריך האדם לשמור את 'האות ברית קודש' שלא יהיה פגום חס ושלום על ידי כל הניסיונות של עולם השקר. ובשבת קודש זוכה למתנה טובה, שבשבת האדם שובת בעיניו ובאוזניו, בשבת קודש כל הראיות והשמיעות של תאוות העולם שובתים, וזוכים למתנת אלוקים, לשמור את העיניים, ועל ידי זה מטהרים את הנפש".
במשך ימי השבוע האדם מסתובב בעולם הגשמי לעסקיו ולצרכיו, האדם רואה כל מיני חפצים ופריטים כשמתעסק עם חומריות עולם הזה, ולבו נמשך אחריהם. עלול הוא להגיע לשכחה- לשכוח מקדושת ישראל.
משום כך באה השבת, מפני שבשבת קודש יש שביתה ממלאכה ויכול האדם לשעבד עיניו לאביו שבשמים, ולהגיע לזיכרון האמתי- "כי בנו בחרת ואותנו קידשת".
עבודת שבת היא 'והחי יתן אל ליבו', להסתכל על עצמו איך מבלה את ימי חייו, להסתכל ולראות בעצמו נקודות טובות, להיזכר במעלת נשמתו הקדושה 'חלק אלוק ממעל'.
בספר 'אור יצחק' מביא דוגמא נפלאה על מעלת חוש הראיה- נשים לב, כשיש רוח סערה, האדם מכסה את עיניו ושומר עליהן תחילה, הסיבה היא, מפני שעיקר משכן הנשמה היא בעיניים, שאינה יכולה לסבול אפילו מעט גשמיות. ושם צריך שמירה יתרה שלא ייתן לתעתועי הבלי עולם הזה למשוך עיניו, אלא תמיד ייתן עיניו להיות צופיות אל הקב"ה- 'וכל עין לך תצפה'.
לא לחינם הבטיח הצדיק הקדוש בעל ה'שומרי אמונים' זי"ע, שכאשר אדם עומד בניסיון של שמירת עיניים, באותו רגע מה שמבקש מתקבל בשמים, מפני שיסוד הקדושה תלוי בעיניים.
האדם צריך להרגיל את עצמו בימי השבוע לזכור בשבת קודש, לחטוף רגעים שמביט למעלה מתוך כיסופים וגעגועים לאבא בשמים, להסתכל על התכלית הנצחית שתהיה מול עיניו ונר לרגליו. וכפי ששאל רבי נחמן מברסלב זי"ע את אחד מתלמידיו רבי חייקל שרץ בשוק והיה כולו שקוע במסחר: 'הסתכלת על השמים היום'?
כותב הראי"ה קוק זצ"ל בספרו' אורות הקודש' (חלק ג') ש'יראת שמים' היא מלשון 'ראיה'.
יראת שמים אמתית איננה יראה שמכווצת את כוחות הנפש, יראת שמים איננה פחד שמשתק את שאיפות היהודי לחיים שלמים ומלאים.
אלא להפך, ברגע שהאדם מחדיר בדעתו ש'מלא כל הארץ כבודו', והוא יתברך נמצא איתו עימו ואצלו בכל זמן ומקום. ממילא, גם כשמתעסק בענייניו הגשמיים, תמיד עיני שכלו מביטות בו יתברך, כי אין שום מציאות מבלעדי הקב"ה כלל. נמצא, שמרומם ומקדש את הארציות, מכיוון שמקשר אותה לרוחניות חיות אלוקות.
מובא בחז"ל (שבת י ע"ב) שהקב"ה העלה את משה רבינו והכניסו לבית גנזיו ונתן לו את השבת. ובית גנזיו הכוונה היא יראת שמים- "אין לו להקב"ה בבית גנזיו אלא אוצר של יראת שמים"(ברכות לג ע"ב).
בשבת קודש מתגלה היראה העליונה על כל הברואים ואפילו "עם הארץ אימת שבת עליו" (ירושלמי דמאי פרק ד). ועם זאת, בשבת יש אחדות כוללת, יש הרמוניה והתרחבות- 'נחלה בלי מיצרים', מעלים ומרוממים אכילה ושתיה, רואים את הקב"ה בכל תנועה ומעשה.
יהודי שחי בגדלות המוחין מבין שנשלח לזה העולם לא להתחבא ממנו אלא כדי להיות נוכח בו, לעלות ולהרים את עולם המעשה לשורשו העליון. וזה על ידי העיניים- לא להסתכל בחיצוניות אלא בפנימיות, בעומק החיים.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
רביבים בין סדר חברתי לתיקון עולם
אסור לפגוע בערבים או ברכושם כדי להרתיעם מלפגוע ביהודים או כדי לגרשם | אסור לשום אדם לעבור על החוק ולעשות דין לעצמו | כשהוא עושה זאת במסגרת מלחמה, חומרת מעשיו גדולה יותר | כתחליף לתרומות ולמעשרות ולמתנות העניים הורו חכמים להפריש מעשר מרווחי כל הפרנסות - כדי להחזיק את מלמדי התורה ולסייע בפרנסת העניים | הרוצה לקיים את המצווה במידה טובה, צריך להפריש חומש מרווחיו | העיסוק בחוכמות העולם אינו נחשב ביטול תורה, מפני שחוכמת הבורא מתגלה בבריאה על כל מרכיביה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת ראה
מה הטעם שהכהן הגדול היה צריך לגור בירושלים גם בלילה , ואינו יכול לגור מחוץ לירושלים. מה מיוחד במצוות הצדקה אחת מתרי"ג מצוות שהיא שקולה כנגד כל המצוות. עַשֵּׂר בִּשְׁבִיל שֶׁתִּתְעַשֵּׁר - הלא באמת בתורה כתיב תְּעַשֵּׂר בשין שמאלית, ואם כן איך למדו חז"ל מזה 'בִּשְׁבִיל שֶׁתִּתְעַשֵּׁר', שהוא בשין ימנית. מה הטעם שהציפורים של המצורע שנטהר - כשהיא שחוטה נאסרה והמשולחת שהיא חיה מותרת.
ראה פרשת ראה – תזיז את עצמך
העליה לרגל לחגוג בירושלים מלמדת אותנו שעם כל אי הנוחות המטלטלת אנו צריכים לשמוח בהזדמנות שניתנה לנו לתקן
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן רשאי בן לרחוץ עם אביו וחמיו בבריכה ובים ,אולם אין להתרחץ בבית המרחץ באותו הזמן
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן הנמצא בים או בבריכה רשאי לברך ברכות בבגד ים אבל נכון ללבוש חולצה או לכסות עצמו
