ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש בראשית
- לך לך
רוצה לומר, שעיקר סגולת שבת היא 'ראו כי ה''- להסתכל על הקב"ה.
מובא בספר 'הלקח והלבוב': "ובימי המעשה צריך האדם לשמור את 'האות ברית קודש' שלא יהיה פגום חס ושלום על ידי כל הניסיונות של עולם השקר. ובשבת קודש זוכה למתנה טובה, שבשבת האדם שובת בעיניו ובאוזניו, בשבת קודש כל הראיות והשמיעות של תאוות העולם שובתים, וזוכים למתנת אלוקים, לשמור את העיניים, ועל ידי זה מטהרים את הנפש".
במשך ימי השבוע האדם מסתובב בעולם הגשמי לעסקיו ולצרכיו, האדם רואה כל מיני חפצים ופריטים כשמתעסק עם חומריות עולם הזה, ולבו נמשך אחריהם. עלול הוא להגיע לשכחה- לשכוח מקדושת ישראל.
משום כך באה השבת, מפני שבשבת קודש יש שביתה ממלאכה ויכול האדם לשעבד עיניו לאביו שבשמים, ולהגיע לזיכרון האמתי- "כי בנו בחרת ואותנו קידשת".
עבודת שבת היא 'והחי יתן אל ליבו', להסתכל על עצמו איך מבלה את ימי חייו, להסתכל ולראות בעצמו נקודות טובות, להיזכר במעלת נשמתו הקדושה 'חלק אלוק ממעל'.
בספר 'אור יצחק' מביא דוגמא נפלאה על מעלת חוש הראיה- נשים לב, כשיש רוח סערה, האדם מכסה את עיניו ושומר עליהן תחילה, הסיבה היא, מפני שעיקר משכן הנשמה היא בעיניים, שאינה יכולה לסבול אפילו מעט גשמיות. ושם צריך שמירה יתרה שלא ייתן לתעתועי הבלי עולם הזה למשוך עיניו, אלא תמיד ייתן עיניו להיות צופיות אל הקב"ה- 'וכל עין לך תצפה'.
לא לחינם הבטיח הצדיק הקדוש בעל ה'שומרי אמונים' זי"ע, שכאשר אדם עומד בניסיון של שמירת עיניים, באותו רגע מה שמבקש מתקבל בשמים, מפני שיסוד הקדושה תלוי בעיניים.
האדם צריך להרגיל את עצמו בימי השבוע לזכור בשבת קודש, לחטוף רגעים שמביט למעלה מתוך כיסופים וגעגועים לאבא בשמים, להסתכל על התכלית הנצחית שתהיה מול עיניו ונר לרגליו. וכפי ששאל רבי נחמן מברסלב זי"ע את אחד מתלמידיו רבי חייקל שרץ בשוק והיה כולו שקוע במסחר: 'הסתכלת על השמים היום'?
כותב הראי"ה קוק זצ"ל בספרו' אורות הקודש' (חלק ג') ש'יראת שמים' היא מלשון 'ראיה'.
יראת שמים אמתית איננה יראה שמכווצת את כוחות הנפש, יראת שמים איננה פחד שמשתק את שאיפות היהודי לחיים שלמים ומלאים.
אלא להפך, ברגע שהאדם מחדיר בדעתו ש'מלא כל הארץ כבודו', והוא יתברך נמצא איתו עימו ואצלו בכל זמן ומקום. ממילא, גם כשמתעסק בענייניו הגשמיים, תמיד עיני שכלו מביטות בו יתברך, כי אין שום מציאות מבלעדי הקב"ה כלל. נמצא, שמרומם ומקדש את הארציות, מכיוון שמקשר אותה לרוחניות חיות אלוקות.
מובא בחז"ל (שבת י ע"ב) שהקב"ה העלה את משה רבינו והכניסו לבית גנזיו ונתן לו את השבת. ובית גנזיו הכוונה היא יראת שמים- "אין לו להקב"ה בבית גנזיו אלא אוצר של יראת שמים"(ברכות לג ע"ב).
בשבת קודש מתגלה היראה העליונה על כל הברואים ואפילו "עם הארץ אימת שבת עליו" (ירושלמי דמאי פרק ד). ועם זאת, בשבת יש אחדות כוללת, יש הרמוניה והתרחבות- 'נחלה בלי מיצרים', מעלים ומרוממים אכילה ושתיה, רואים את הקב"ה בכל תנועה ומעשה.
יהודי שחי בגדלות המוחין מבין שנשלח לזה העולם לא להתחבא ממנו אלא כדי להיות נוכח בו, לעלות ולהרים את עולם המעשה לשורשו העליון. וזה על ידי העיניים- לא להסתכל בחיצוניות אלא בפנימיות, בעומק החיים.
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

גירושין חובת מזונות ילדים בהלכה ובפסיקה
השיעור בוחן את גדרי החיוב ההלכתי של אב במזונות ילדיו, תוך עיון במקורות התלמודיים, במחלוקות הראשונים ובהתפתחות תקנות חכמים לאורך הדורות. בהמשך לכך, מנותחות ההשלכות המעשיות של פסיקות בתי הדין ובתי המשפט כיום, תוך התייחסות לשינויים הכלכליים והחברתיים בימינו.

מידות הראי"ה תיקון הברית: עבודה מתוך שכל
ברית א' - ב'
השיעור עוסק בתיקון מידת הברית ובמעבר מפעולה מתוך טבע או חשק רגעי, לעבודה מושכלת ותבונית שבה האדם בוחר בטוב מפני שהוא אמת. מודגש כי אף שהתיקון דורש מאמץ ואיפוק מול החומריות, הוא מהווה דרגה עליונה של עבודה מאהבה המשפיעה שפע וברכה על העולם כולו.

אור התנ"ך ממשה ליהושע: שותפות בארץ החדשה
יהושע פרק ג'
השיעור עוסק במעבר ההנהגה ממשה ליהושע בכניסה לארץ ישראל, תהליך המתואר כמעבר מהנהגה ניסית ופסיבית להנהגה של שותפות, יוזמה ועשייה מצד העם. מתוך ניתוח הפסוקים ומדרשי חז"ל, מוסבר הצורך בקריאה המשולשת "חזק ואמץ" כבסיס ליצירת מדרגה רוחנית חדשה המשלבת בין מחשבה, דיבור ומעשה.

חיי שרה מידת האבות וגאולת הבנים
שיחת מוצ"ש פרשת חיי - שרה
השיעור עוסק במדרגותיהם הרוחניות של האבות – מקניין מערת המכפלה, דרך לימוד הזכות המיוחד של יצחק על ישראל ועד לגדולת שיחתם של עבדי האבות. מתוך דברי הראי"ה קוק מוסבר כי הדבקות הטבעית והפנימית של האבות בה' היא השורש והמגמה שאליה עם ישראל שב ומתעלה בדור הגאולה.

שם משמואל על הפרשה השידוך של יצחק ורבקה
שם משמואל על הפרשה - חיי שרה (תרע"ח)
השיעור עוסק בשידוך יצחק ומסביר כיצד אליעזר זכה למידות חסד ואמת דווקא בזכות מאבקו העיקש להתנתק מנגיעותיו ואינטרסיו האישיים להשיא את בתו. התגברות פנימית זו היא שאיפשרה לו לנצח את רמאותם של בתואל ולבן ולהוציא מהם את רבקה.

לנתיבות ישראל התורה, ההתיישבות והופעת השם
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (ב), מ"ח, נ"ג
השיעור עוסק בחשיבותה של ההתיישבות הדתית בבניין הארץ, בצורך להרבות באור התורה ובהעמקת לימוד משנתו של מרן הרב קוק. בהמשך לכך, מוסברת מהות קריאת שם ה' על עם ישראל כביטוי לקדושה פנימית המתגלה במצוות, בתפילין ובחיבור לכלל המציאות.

תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א זיכוך המידות בדרך לדבקות
טהרת הנפש והמידות י"א - י"ג
השיעור עוסק באתגר המוסרי והרוחני של האדם בעת עלייתו במעלות הדבקות, שבה מתעצמות גם המידות והחיסרונות הדורשים זיכוך מתמיד. מתוך כך מודגש כי ההכרה בליקויים וההתמודדות עמם אינן עילה לנפילה או לעצבות, אלא מנוף פנימי להמשך צמיחה, התעלות ותיקון.

יסודות הש"ס יסודות וטעמי שבועות בדיני ממונות
פתיחה לענייני שבועות
השיעור עוסק בסוגי השבועות השונים בדיני ממונות מדאורייתא ומדרבנן, ומנתח את הופעתם בסוגיות המרכזיות במסכת בבא מציעא. בהמשך לכך, נבחנים טעמיהן של השבועות והשאלה העקרונית האם שבועה נתפסת ככלי ראייתי מברר או שנועדה לפייס את דעתו של בעל הדין.

עבודת הקודש להחיד"א סודות כתבי החיד"א בספר עבודת הקודש
השיעור עוסק בתהליך הההדרה והמחקר של ספרי החיד"א, וחושף כיצד ביטויים שנראו כטעויות דפוס או שגיאות כתיב התגלו למעשה כמליצות, רמזים וסודות עמוקים. המרצה מדגים באמצעות דוגמאות מכתבי יד כיצד גישתו הייחודית של החיד"א מדויקת ומכוונת בכל אות וסימן.

רביבים איסור כתובת קעקע
אסור מהתורה לחקוק בעור אותיות או צורות שיישארו בו לתמיד | האיסור חל על איש ואישה כאחד, ועל כל מקום בגוף | איסור עשיית קעקוע הוא חוק שטעמו לא נתפרש בתורה | עם זאת, ביארו כמה ראשונים שכך היה מנהגם של עובדי עבודה זרה | המקעקע על עורו צורה קבועה, משתעבד לצורה זו ומונע מעצמו להמשיך ולהתחדש | אחר שהקעקוע כבר קיים אין איסור בקיום התוצאה, ולכן אין חובה מהתורה להסירו | כיום ניתן להסיר את הקעקוע באמצעות לייזר, ולכן נכון להתאמץ להסירו, כדי לבטא בכך את ההתנערות מהחטא

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

עין אי"ה - הרב משה גנץ חיבור השכל אל הרגש והיראה
שבת א, קס"ט - ק"ע
השיעור עוסק בצורך לחבר את ההבנה השכלית והלימוד אל רגש טהור של יראת שמיים כדי שהדברים יופנמו באדם ולא יישארו ידיעה חיצונית בלבד. בעזרת משלים ומאמרי חז"ל, מודגשת החשיבות של הקדמת הכללים, המידות והקדושה לעיסוק בפרטים כדי להגיע לחיים שלמים ומתוקנים.












