ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש בראשית
- לך לך
- מדורים
- חמדת ימים
- פרשת שבוע
הכתוב איננו מסביר איך אברהם (אז אברם) ידע להיכן ללכת, להיכן לפנות? צפונה? דרומה? מזרחה? מערבה?
המדרש אכן מסביר שהמבוכה וחוסר הידיעה, הגבירו עוד יותר את עוצמת הניסיון. וז"ל: "אל הארץ אשר אראך, לא אמר ליה למקום פלוני זו נסיון בתוך נסיון יש אדם שהולך ואינו יודע לאיזו מקום הוא הולך, מה עשה נטל את כליו ואת אשתו וילך אברם כאשר דבר אליו" (מדרש תנחומא פרשת לך לך סימן ג).
ועדיין כיצד מצא אברהם את דרכו!
מדרש הגדול (שם) הציע: "אל תהי קורא אראך אלא אראיך, לארץ שעיני בה כל השנה, דכתיב עיני ה' אלהיך בה (דברים י"א, יב). מיד אמר אברהם לפני הקדוש ברוך הוא הריני לפניך, אל המקום שאתה רוצה בו אני הולך".
הסבר זה של המדרש עונה על השאלה למה דווקא לארץ ישראל? אבל לא עונה על השאלה, היכן היא הארץ הזו?!
הרמב"ן (תלמידו של אברהם, שקיים גם הוא בגופו ציווי זה, לפני כשבע מאות וחמישים שנים), מסביר: "היה נודד והולך מגוי אל גוי ומממלכה אל עם אחר, עד שבא אל ארץ כנען ואמר לו לזרעך אתן את הארץ הזאת, אז נתקיים "אל הארץ אשר אראך"...ומפני זה אמר "ויהי כאשר התעו אותי אלהים מבית אבי" (להלן כ' יג), כי היה תועה כשה אובד (ע"פ תהילים קי"ט קעו)".
לדברי הרמב"ן, אברהם נדד ותעה בדרכים, בלי שידע את הכיוון הנכון, רק כשהגיע לארץ כנען, בישרו הקב"ה כי זו ארצו של עם ישראל.
זו גם דעתו של רבנו מיוחס (פרשן קדמון למקרא, מתקופת הראשונים). וז"ל: "אשר אראך. שאני מראה לך ומודיעך, והוא הוה המדבר לעתיד".
רבי יעקב בעל הטורים (בנו של הרא"ש) מצא רמז מעניין הפותח לנו דרך לתשובה חדשה: "אראך. בגימטריא בעננים (222). מלמד שהיו העננים הולכים לפניו ומראים לו הדרך".
נציע עתה בדרכו רמז נוסף, המופיע בכתוב ובדברי חז"ל, שהופך את התופעה לסימן קבוע.
חז"ל והראשונים כבר הפנו את תשומת לבנו כי הפתיחה של פרשתנו מופיעה שוב בפתיחה לפרשת העקידה: "וְלֶךְ לְךָ אֶל אֶרֶץ הַמֹּרִיָּה וְהַעֲלֵהוּ שָׁם לְעֹלָה עַל אַחַד הֶהָרִים אֲשֶׁר אֹמַר אֵלֶיךָ" (בראשית כ"ב ב). כאן יש כיוון "אֶרֶץ הַמֹּרִיָּה", אבל התשובה לשאלה על איזה הר, עדיין לא ניתנה. חז"ל מגלים לנו כיצד גילה אברהם את המקום. על הפסוק: "וַיַּרְא אֶת הַמָּקוֹם מֵרָחֹק" (בראשית (שם פסוק ד), מביא המדרש (ורש"י בעקבותיו): "מה ראה? ראה ענן קשור בהר" (בראשית רבה (פרשת וירא) פרשה נו סימן א).
אם כך, נסביר כי כשם שהענן סימן לאברהם אבינו את מקום העקידה, וממילא את מקום המקדש, ומקום יצירתו של אדם הראשון, כך העננים סימנו לאברהם אבינו את הדרך מחרן לארץ ישראל.
זהו הענן שהיה קשור מעל אוהלה של שרה, זה הענן שליווה את עם ישראל והנחה אותם ביציאת מצרים, זה הענן שירד על הר סיני, זה הענן שכיסה את המשכן וזה הענן שירד על המקדש בזמן חנוכתו, בימי שלמה המלך (רמב"ן).
זה הענן שאותו מסמלת הסוכה עבורנו כל שנה, זה הענן שאנו מתפללים כי נראה אותו בקרוב שוב קשור על ההר, ומתוך כך על כל ארץ ישראל, הארץ שעיני ד' בה כל השנה.
תשועת ה' בדרך לניצחון במלחמה
"בזאת התורה" - איזו תורה?
מה עושים בעשרה בטבת שחל בשישי?
מה עיקר הגאולה ביום העצמאות?
לא בדיבורים אלא במעשים: הדרך היחידה לחיבור בעם ישראל
שורש הזוגיות בדורנו - מהקודש פנימה אל הבית
איך מותר להכין קפה בשבת?
כשהתמיד בוטל - החומות קרסו
האם מותר להתקלח ביום טוב?
השיבה שופטיך כבראשונה - על מערכת המשפט בישראל
יום כיפור - איך נדע מי פטור מהצום?
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
