ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש בראשית
- וירא
ציפיתי לקרוא פיוט שמוכר רק למתי מעט, אך לתדהמתי הגדולה הפיוט היה – "אשורר שירה לכבוד התורה, מפז יקרה..., פיוט שדומה שאין קהילה ספרדית שלא שרה אותו בשמחת תורה, ואף חלק גדול מהאשכנזים מפייטים אותו במהלך ההקפות. ובכן, הפיוט הכל כך נפוץ הזה, שהפך ממש לחלק יסודי מההקפות, חובר על יד גדול בן דורנו, שרבים מזקני ימינו עוד זוכרים אותו מצעירותם.
הרב טולדנו אמר כמה אמירות נוקבות, שחשוב מאוד שנפנים אותם. וכך אמר (מובא בחכמה מקדם עמ' 26): חז"ל אמרו שבתחילת דינו של אדם בעולם הבא ישאלו אותו 'נשאת ונתת באמונה'? ומסתבר שהתכוונו לשאלה כזו: האם נשאת ונתת בדברי תורה באמונה באמת, היינו מתוך רצון לקלוע לאמיתה של תורה?
ועוד אמר: נאמר בתורה על השוחד, "ויסלף דברי צדיקים", ופירש רש"י – "דברים המצודקים". ולדעתי שני הדברים הם היינו הך. כשהלומד משוחד בפירושו, הוא ינסה להלביש כוונות מסולפות בדברי הצדיקים אותם הוא לומד.
ובמילים פשוטות, כוונת הרב טולדנו לבוא ולומר לכל אחד מאיתנו, תלמד תורה מתוך התבטלות לדבר ה' ולחכמי התורה. תהיה אמיתי, ותקשיב למה שהם אומרים, ואל תכניס בתורה את מחשבותיך והגיגך ותסלף ותעקם את התורה.
אמת, כשם שפרצופיהם שונים כך דעותיהם שונות, ולכל אדם יש את זווית הסתכלות משלו, כך שכל אדם לומד תורה מזווית מעט שונה, וברור שמשהו מאישיות הלומד מתערב בהבנתו את התורה. ובכל זאת, יש מצבים שאדם ממש מעקם ומסלף את הדברים, כדי שיתאימו למה שהוא רוצה, ועל כך חשוב לבוא ולומר שעלינו להתבטל לנותן התורה, ולנסות להבין את מה שהוא בא ללמד אותנו.
ועניין זה מתחבר ליסוד גדול בפרשתנו. אברהם הצטווה לעקוד את יצחק, וכידוע, בסוף לא הצטווה להרוג את יצחק, ויצחק ירד מעל המזבח ותמורתו העלה אברהם לעולה את האייל. אך דומה, שאם האייל עקד אברהם משהו נוסף על המזבח, את המוסר האנושי במקרה שהוא סותר את הציווי האלוקי.
לפני שנים רבות, פגשתי קבוצת אנשים שהאמינה בתנ"ך כספר מוסר יסודי וחשוב, אך לצערנו לא האמינה באלוקים. אותה קבוצה ניסתה לעמוד על פשרה של עקידת יצחק, אך העקידה ממש סתרה את אמונתם הבסיסית ביותר, והם לא הצליחו לתרצה.
הרי בעיני איש המוסר האנושי, עקידת יצחק היא קרבנות אדם, (חלילה). לתפיסה זו, אברהם לא שונה מכל אדם אחר שבשם הזייה כלשהיא, החליט להקריב את בנו.
אולם, בעיני איש המוסר האלוקי, זוהי מעלתו של אברהם, שלא רק את בנו האהוב הוא הסכים לעקוד, אלא אף את הדרך הרוחנית בה צעד עד כה, דרך החסד והרחמים. כשאברהם כבש רחמיו, בפני הציווי אלוקי, הוא כבש גם את כל הבנותיו באלוקות, וביטל עצמו בפני ה'.
עקידת יצחק היא הרגע שבו הוטבע בעם ישראל הביטול המוחלט בפני ה', ובו ברגע נאמר לאברהם "עתה ידעתי כי ירא אלוקים אתה", אינך רק אוהב ה' או מבין גדול באלוקות, כי אם ירא ה', המתבטל בפניו.
ויהי רצון, שנזכה להיות צינורות נקיים לדבר ה', ונזכה לכוון לאמיתה של תורת אמת!
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה וזאת הברכה שמיני עצרת ושמחת תורה תשפז
מה הטעם שמסיימים ומתחילים את התורה ביום אחרון של חג הסוכות ולא בראש השנה שהוא היום הראשון של השנה. מה הטעם שברכת יוסף היא הארוכה ביותר ונתברך שתתרבה נחלתו יותר משאר השבטים. אַף חֹבֵב עַמִּים כׇּל קְדֹשָׁיו בְּיָדֶךָ - קשה במה שהזכיר לשון אַף, שהרי במקום חִבָּה היינו חֹבֵב לא שייך אַף שהוא לשון קֶצֶף. חמשה זוגות נקברו במערת המכפלה, ג' נגלות וב' נסתרות. מנין התיבות שבסוף חמשה חומשי תורה כמנין אֲנִי בִינָה.
רביבים תנו כבוד לתורה
מצוות תלמוד תורה שקולה כנגד כל שאר המצוות | שכרה של מצוות תלמוד תורה שקול כנגד שכרן של כל המצוות | כל אדם מישראל שעוסק בתורה מקיים את העולם | גם הדעות החולקות שלא נפסקו להלכה מבטאות צד אמיתי בתורה | ריבוי הדעות מביא לשלום, שכן ישנן בתורה ובעולם פנים שונות וממילא דעות שונות | חידושי תורה, שנולדים מתוך התעמקות בתורה או מתוך שאלות שעולות מהחיים בארץ, מפתחים ומקדמים את העולם
סוכות סוכות – ובגוים לא יתחשב
החשבון הנוגע למעשי ישראל אינו פשטני שטחי וחיצוני כמו באשר לאומות העולם וזהו העומק העצום שמסתתר בסיפורו של יונה הנביא
מאמרים אקטואליים מינוי נוכרים במדינת היהודים
מה עמדת התורה באשר למינוי גר תושב לתפקיד של שררה שלטונית במדינה היהודית? כיצד מתמודדים עם זה במדינה שעדיין לא אימצה את חוקי התורה?
מידות הראי"ה מקומה של הביקורת בעולם האמונה
אמונה כ"ו -כ"ח
השיעור עוסק בתפקידה של הביקורת ושל הכפירה כמנגנון שנועד לזקק את עולם האמונה משיבושים ומהגשמה שגויה. מתוך כך מוסבר כיצד הבירור הביקורתי עשוי לחשוף את הפנימיות והאמת העמוקה של האמונה, במקום להישאר רק בביטויים החיצוניים שלה.
הלכות יום הכיפורים עבודת יום הכיפורים וכוח הכפרה
דרשת שובה ושיחת מוצ"ש פרשת האזינו
השיעור עוסק במהותו של יום הכיפורים כיום כפרה וסליחה, תוך בירור מחלוקות חז"ל והרמב"ם לגבי התנאים הנדרשים לכפרת היום ושעיר המשתלח – עם תשובה או בלעדיה. בנוסף, מודגשת החשיבות של עבודת השם מתוך שמחה ואהבה, לצד הדרכים הנכונות לביצוע וידוי כנה, מחילה ופיוס בין אדם לחברו.
