ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- פרשת שבוע
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש בראשית
- וישלח
נביא עוד הופעה נסתרת של הביטוי ונסביר את הקשר שבין המשמעות הפנימית של נִצָּב ובין המשמעות של קָרְבָּן.
עבודת השם בתקופת האבות התנהלה בשלוש דרכים:
א. הקרבה על גבי מזבח. ב. ניסוך על גבי מצבה. ג. תפילה ולימוד תחת עץ.
לעתים מופיע גם שילוב של שתים או שלוש מהדרכים, ניתן לכך דוגמא. במעמד קבלת עול מלכות השמים של מחנה יעקב, עם חזרתו ארצה (בראשית ל"ה א-ח) מופיעים גם הפסוקים הבאים: "וַיִּתְּנוּ אֶל יַעֲקֹב אֵת כָּל אֱלֹהֵי הַנֵּכָר אֲשֶׁר בְּיָדָם וְאֶת הַנְּזָמִים אֲשֶׁר בְּאָזְנֵיהֶם וַיִּטְמֹן אֹתָם יַעֲקֹב תַּחַת הָאֵלָה אֲשֶׁר עִם שְׁכֶם:... וַיִּבֶן שָׁם מִזְבֵּחַ". במפורש נזכרים העץ – הָאֵלָה והמִזְבֵּחַ.
לפרשיה זו מקבילה בפרק האחרון של ספר יהושע, מעמד דומה מאוד מתואר גם שם באותו מקום: "וַיֶּאֱסֹף יְהוֹשֻׁעַ אֶת כָּל שִׁבְטֵי יִשְׂרָאֵל שְׁכֶמָה ... וְעַתָּה הָסִירוּ אֶת אֱלֹהֵי הַנֵּכָר אֲשֶׁר בְּקִרְבְּכֶם וְהַטּוּ אֶת לְבַבְכֶם אֶל יְקֹוָק אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל: ...וַיִּקַּח אֶבֶן גְּדוֹלָה וַיְקִימֶהָ שָּׁם תַּחַת הָאַלָּה אֲשֶׁר בְּמִקְדַּשׁ יְקֹוָק" (יהושע פרק כד פסוק א – כו). יהושע הקים מצבה מתחת לעץ המקודש (עיינו ברד"ק שם). לכן בספר שופטים המקום המקודש הזה נקרא: "וַיַּמְלִיכוּ אֶת אֲבִימֶלֶךְ לְמֶלֶךְ עִם אֵלוֹן מֻצָּב אֲשֶׁר בִּשְׁכֶם" (ט' ו). מקור זה מוסיף לנו מידע נוסף, במקדש ד' מתקופת האבות שהיה בשכם נצבו מזבח, שני עצים אֵלָה ואֵלוֹן וגם מצבה.
כבר הסברנו בעבר כי השורש י.צ.ב רומז לנוכחות שכינה - התקרבות.
על המזבח הקריבו, מה פירוש?
נציע כי המטרה היא לא להקריב אלא להתקרב, גם כדי להיות במצב של קירבת השכינה.
מתחת לעצים המקודשים התפללו (לשוח בשדה) ולמדו (אברהם מגייר את הגברים ושרה מגיירת את הנשים) גם זו דרך חשובה להרגיש נוכחות שכינה.
השכל מאפשר ללומד לעסוק במופשט ולא להיות שקוע במוחשי. ככל שהאדם חושב יותר עמוק, הוא יכול להבין יותר רעיונות מופשטים. ככל שהאדם חושב עמוק יותר בדברי תורה, כך הוא יכול להתחבר יותר אל הדבר הכי רחוק מהעולם המוחשי, הוא יכול להתחבר אל השכל האלוקי.
בעולמם של עובדי האלילים, שהיה עולם כל כך מגושם וחומרי, העיקר היה התשלום, ההקרבה, הניסיון לרצות את כוחות הטבע. זו הייתה המשמעות של הזבח - הבשר שנשרף ואכילת החלקים האחרים של הקורבן.
האבות, למרות כל מה שסבב אותם, הצליחו לקחת את האנשים שאיתם לחיות חיים רוחניים, חיים שמשמעותם ניסיון להיות מחוברים לשכינה ולהבין מה משמעותה של המציאות האמיתית.
אברהם ויצחק בדורות הקודמים ויעקב ישראל עתה, מנסים להקים בסיס לעם שישאף בכל מאודו להיות במצב של "וַאֲנִי קִרֲבַת אֱלֹהִים לִי טוֹב" (תהלים ע"ג כח).
הבה נתפלל כי נוסיף יותר אחדות ונוסיף יותר ישרות. כך נבטיח נוכחות של שכינה, וממילא עם השכנת השכינה נחיה חיים רוחניים יותר, שעיקרם העדפת הרוחני על הגשמי ושימוש בשכל להתחברות אל האלוקות, שהיא הדבר המופשט ביותר.
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וחיבורו לאלוקות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק בהגדרת דמות ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, כמי שחי את הנוכחות האלוקית בכל תנועה ואיבר בגופו. בהמשך לכך, נבחנים האופנים שבהם האדם מבטא קרבה זו הלכה למעשה – החל מכבוד השכינה, דרך מצוות כציצית ותפילין, ועד להרבות בברכות ובשבחים.

לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.

מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.

וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.

שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.

שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עלייה רוחנית וסדר תיקון המידות
טהרת הנפש והמידות ח - י
השיעור עוסק בהדרכתו של הרב קוק לגבי המדרג הראוי בעבודת האדם, שבו לעיתים התעלות הדעת והשאיפה הרוחנית קודמות לתיקון המעשים והמידות בפועל. מודגש כי כאשר אדם נתקל במחסומים מעשיים או פסיכולוגיים, עליו להמשיך ולהתעלות בתחומים הרוחניים שבהם כוחו יפה, ומתוך כך יושפע ויתוקן גם עולמו המעשי והמוסרי.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.

מאמר שלישי השראת השכינה והחיבור למלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במושג השכינה ובגילויה לעם ישראל גם בזמן הגלות, תוך עיון במקורות חז"ל ובספר הכוזרי. בהמשך נידונה מדרגתו של החסיד המתבונן בהנהגה האלוקית, ומובאת המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן סביב מציאותם וראייתם של מלאכים.

יסודות הש"ס מבוא עיוני לסוגיות השבת אבידה
השיעור עוסק בהבחנה היסודית בין חיובי מצוות (כגון מצוות עשה של השבת אבידה) לבין הגדרות משפטיות-ממוניות של דינים, בעלות ושמירה בדיני ממונות. עקרונות אלו משמשים כמבוא עיוני לפרק "אלו מציאות", תוך הדגמת יישומם בסוגיות מפתח כגון חיוב שומר אבידה, מכירת אבידה, ייאוש ושכר שכיר.













