ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- שבת ומועדים
- חגים וזמנים
- חודשי השנה
מקור הראשון שנזכר החג בשם זה בשו"ת תרומות הדשן לענין הלכות שונות ולא לענין אסור הלימוד בלילה זה (ח"א סימן קצה וז"ל שאלה בכמה עיירות נוהגים היהודים לשלוח דורונות לכומרים ביום שמיני לניתל כשמתחדשין להם השנה יש חשש זהירות בדבר או לאו), וכן הובא ברמ"א יור"ד לענין הסכנה בשתיית מים מגולים בתקופה שחל בלילה זה (סו"ס קמח), וכן במחזור ויטרי (הלכות שחיטה מספר התרומה סימן פ).
וכן מובא בהגהות מנהגים לר"א טירנא (הגהות המנהגים טירנא מנהג של יום חול אות יד) שנהגו לומר "עלינו" בקול רם בליל ניט"ל [הכוונה למילים "שהם משתחווים להבל וריק"] אף שלא נהגו כן כל השנה מפני הסכנה.
ביאור לשון ניט"ל
ניט"ל מרמז על נטילתו ועקירתו מן העולם של אותו האיש (רגל ישרה לבעל הבני יששכר).
נית"ל מלשון נתלה, על שם שהנוצרי הנתלה נולד בכ"ה בדצמבר [לפי הלוח היוליאני] (מוריה שנת ארבע עשרה קסא - קסד תשרי תשמו).
נאטאל יש אומרים שנשתבש מן המילה הלטינית "נטליס" אשר משמועתה יום הולדת.
רמז ליום זה ממגילת תענית (במאמר אחרון) כתוב שיום ט' בטבת מהימים שגזרו בהם תענית וכתבו שם תשעה בו לא כתבו רבותינו ז"ל על מה הוא ובפירוש תוס' החדשים (למגילת תענית שם) כתב ששמע מגדול אחד שיום הולדתו של אותו האיש היה בתקופת טבת שחלה באותה שנה בט' בטבת ולכן גזרו תענית באותו היום על הצרות שנגרמו על דיו.
במנהג שלא ללמוד בליל ניט"ל
מנהג זה לא נמצא לא בש"ס הבבלי ולא בירושלמי וכן לא בראשונים ולא בכתבי האר"י, מקורו מארצות אירופה מאבותינו שגרו בין הנוצרים וכמעט שלא נזכר בספרים מפני הסכנה ומפחד הצנזורה הנוצרית שמחקה כל מילה שנרמזה על אותו האיש והכת הנוצרית. [עיין במקור חיים לבעל חוות יאיר (או"ח סימן צז אות ב) שמתאונן על שהדפיסו בפסקי הרא"ש את כינוי הגנאי של ניט"ל שצריך זהירות מאימת המלכות].
קיום מנהג זה מצאנו: הראשון שהזכיר דבר זה, בעל החוות יאיר בספרו מקור חיים (סימן קנה) בענין מנהג הלימוד בליל חגא פלונית, וכן ביעב"ץ בספר התאבקות, וכן מובא שכך נהג הגאון המהר"ם שי"ף שלא ללמוד עם תלמידיו בליל חגם (הובא בשו"ת דברי ישראל וועלץ ח"ב סימן כא), וכן מנהג זה הובא בתרומת הדשן (סימן קצה), וכן כתוב במנהגי מאטערסדארף (אות קעב).
הטעם שנהגו כן: לפי שבימים הראשונים היו צוררי היהודים אורבים ליהודים ומכים בלילה ההוא את מי שנמצא ברחובות מכות אכזריות עד שמתו תחת ידם לפי שההמון חשבו זאת למצווה לנקום דם ישו הנוצרי לכן גזרו חכמי הדורות שישבו בבתים בלילה ההוא ולא ישוטטו בחוץ.
והטעם שלא למדו לפי שאם ראו הגוים אור אצל יהודים היו עושים פוגרומים, לכן אמרו שלא להאיר בלילה זה ולכן לא למדו בלילה ומכיון שאנו מבני אשכנז לכן נמשך המנהג שלא ללמוד (טעמי המנהגים ליקוטים אות יט בשם ליקוטי הפרדס).
טעם אחר: לפי שלא רצו שיהיה לשטן מה לקטרג שכל הגוים הולכים לבית תפילתם מחצות ואילך, ועם ה' ישראל ישנים על מטותיהם, הטעם שלא רצו לגזור שיהיו כל ישראל עומדים השכם מחצות ואילך באותו הלילה כדי שלא יראה כאילו אנו נגררים אחר חוקותיהם, לכן מנעו את הלימוד עד חצות וממילא כל תמיד חכם ישן תחילת הלילה ויקום אחר חצות וגם הבעלי בתים שקובעים את לימודם בכל יום בתחילת הלילה אותו הלילה נמנעים מללמוד מחמת המנהג, ויקומו אחר חצות להשלים חובתם דבר יום ביומו וממלא יהיו כמה וכמה שעוסקים בעבודות ה' "וחמת המלך שככה" (חת"ס באגרות סופרים ב, ב ליקוטי תשובות שו"ת כ כתב אפשר שנהגו קדמונינו כן ..).
טעם אחר: על פי סוד מחמת התגברות השטן בלילה הזה מפני שבלילה הזה נהרג אותו האיש מיסד דתם, ונרמז שמו בתורה בר"ת בפסוק (ויקרא כד כז) "ונוקב שם י"י" ר"ת יש"ו ושורשו מקליפות עורב וכלב
ושמענו ממגידי אמת שאירע מעשיות כמה פעמים בליל נטילתו ועקירתו מן העולם שבא כלב לבתיהם של אלה שלמדו תורה בניגוד למנהג ומנהג ישראל תורה (בני יששכר בספר רגל ישרה אות י).
טעם אחר: לפי שיש אומרים שלילה זה [שבו נולד אותו האיש] דומה ליום שחרב בית המקדש ומטעם זה אסור ללמוד כמו בתשעה באב שהוא יום אבלות (הגאון בעל קרבן נתנאל בכ"י שתח"י, אגרותיו של החת"ס בשם רבו רבי נתן אדלר).
ויש שלא נהגו כן
(תשובות והנהגות סימן תקנא שכך מנהגי אנשי ליטא, ובספר וכל עדות המזרח הביא שבני ספרד גם אינם נוהגים כן). והטעם:
בארץ ישראל על פי המסורת מחכמי צפת שבארץ ישראל אין צורך לחוש לניטל (מובא בשם רבי שמואל הלר אב"ד צפת שחי לפני מאה חמישים שנה).
סמך לדבר: מדברי הרמב"ן (פרשת אחרי יח כה) שבכל העולם הקב"ה נתן כוכבים ומזלות וגבוהים מעליהם מלאכי עליון להיות שרים עליהם, אבל ארץ ישראל היא נחלתו של ה' יתברך, ולא ניתן לשום מלאך או קצין רק הקב"ה שומר עליהם, ולכן לא חוששים לניט"ל.
ויש שחששו לזה אף בארץ ישראל: לפי שרק בעיר הקודש צפת אין נוהג ניט"ל משום שאין בכל א"י מקום שאין בית תפילות או טומאות מן הנוצרים זולת עיר הקודש צפת (גירסא בדבריו בשם הגאון רבי שמואל העליר אב"ד צפת).
טעם אחר להקל בארץ ישראל: שכאן בארץ ישראל חכמי הספרדים ותלמידי הגר"א שנמצאו בה לא חששו לניט"ל ומתחילה לא קיבלו על עצמם לנוהג כן וא"כ גם החסידים שבאו אחריהם נגררים אחריהם וכאן בא"י שלטו הישמעאלים ולא היה ענין של חגא הניט"ל כלל והנוצרים היו במיעוט שנתבטלו ברוב הישמעאלים (ספר משנת יוסף או"ח ח"ב סוגיות סימן טל אות ח).
וכן מובא שמרן החזו"א לא חשש לזה ואמר שאסור לבטל מהלימוד בלילה זה והקפיד על הנוהגים שלא ללמוד (ארחות רבינו חלק א או"ח א תורה ומוסר כג), ואמר שעיקר הטעם מפחד הגוים והיום לא שייך את הסיבה הזאת.
ב' ימי ניטל - ניטל הקטן ניטל הגדול
יש קהילות שנוהגות שני ניטלים (ספר חיי יצחק), הניטל אור ל – 25 בדצמבר למניינם נקרא בשם הניטל הקטן בעוד שהניטל החל בתקופת טבת מכונה הניטל הגדול – הארוך.
הטעם בחילוק שמותם ניטל הארוך, לפי שברוב המקומות נהגו בו החל מחצות יום ה-6 בינואר לעומת הניטל הקטן - הקצר שנהגו בו רק מתחילת הלילה או משקיעת החמה.
ויש הנוהגים: לעשות רק ניטל אחד, והטעם: כיון שלענין ביטול תורה חידוש גדול הוא ולכן אין בו אלא חידושו ולכן אין לבטל לילה אחד (תשובות וביאורים סימן קמו).
יש הנוהגים: להחזיקו בליל 25 דצמבר, ויש נוהגים בליל 6 לינואר. ויש הנוהגים: שבזמן הראשון מחזיקים רק מתחילת הלילה עד חצות ובזמן השני מחצות היום ועד חצות הלילה (שו"ת קנין תורה ח"ה סימן צב).
הטעם לב' ניטלים: הנוצרים חוגגים את יום לידת מושיעם ב- 25 לדצמבר שהוא היום שחל בו תקופת טבת ואולם בשנת ה' שמ"ג [1582] הלוח הנוצרי הוזז בעשרה ימים [במקום 5 לחודש אוקטובר הכריזו המלמדים הנוצרים כי יום זה יוכרז כ- 15 לאוקטובר] כדי להתאים הלוח עם מציאות הילוך החמה ובמשך השנים ניתוספו לפי חשבונם החדש ג' ימים.
נמצא שלפי הלוח החדש יום התקופה הוא ביום ו' ינואר ולעניין קביעת יום חגם היה שינוי מנהגים ולכן יש החוגגים את לידת אותו האיש ב6 בינואר שהוא יום התקופה ויש שחוגגים ב- 25 בדצמבר כמו הלוח הישן.
התחלת וסיום זמן הניטל
התחלת הזמן - יש הנהוגים: מהשקיעה, רובם הנוהגים מצאת הכוכבים אחר תפילת מעריב, ויש הנוהגים: מחצות היום (ספר חיי יצחק).
סיום הזמן - יש אומרים: שנמנעים מלימוד רק עד חצות לפי שהסיבה היא כדי שלא יהיה קטרוג שהגוים הולכים לבית תפילתם וישראל ישנים לכן אסרו עד חצות כדי שבחצות יקמו וישלימו לימודם (חת"ס באגרות סופרים ב, ב ליקוטי תשובות שו"ת כ). ויש הנהוגים: על עלות השחר.
מנהג גדולי ישראל בליל ניט"ל
המהרש"א היה נוהג לחשב בו חשבונות של הכנסותיו כדי לדעת כמה להפריש למעשר לעניים (אוצר יד החיים אות פח).
מנהגו של הבעל הקהילות יעקב לא למד באותו לילה מתוך הספר והטעם בגלל חילול השם כיון שיש חסידים שלא לומדים ומסתכלים על מי שלומד כעוברי עבירה וציבור גדול נוהג כן ולכן ללמוד בעל פה אפשר (ארחות רבינו ח"א או"ח א תורה ומוסר כג).
מנהגו של בעל החידושי הרי"ם לשוחח שיחות חולין של ת"ח והיה מספר על דו שיח בין ר' יונתן איבשיץ לכומר שאלו אם אין לומדים בלילה על מה העולם עומד (עיין אבות א ב שהעולם עומד על התורה), והשיב לו מכיון שמנהג ישראל תורה הוא הרי שעליו עצמו קיים העולם (ספר שיח שרפי קודש ח"א אות תקכב).
משחק הש"ח: יש ששחקו בלילה הזה שח מט (בספר כנסת הגדולה מובא שראה למורו הרב ולכל גדוליו שלא היו מוחים במי שהיה שוחק [באיסקאקי] משחק השח מט עיין שם).
בעל ערוגות הבושם זצ"ל היה קורא לראשי הקהל לאספה או שקרא בספר שם הגדולים לחיד"א (לוח דבר בעתו שם).
ניטל שחל בליל שבת
יש שנהגו: שלא לבטל את אמירת התורה בליל שבת (שם שמואל פרשת ויחי עמוד שלה, משמרת שלום סימן כז), והטעם: לפי שבשבת לא שולטים המזיקים. ויש שנהגו: שלא ללמוד אף כשחל בליל שבת (שו"ת דברי ישראל מהגר"י וועלץ סימ ואף לא לומר שנים מקרא ואחד תרגום (ספר דרכי הישר והטוב החדש עמוד שלב).
איך עושים קידוש?
הצוואה של חללי צה''ל לעם ישראל
הסוד שמאחורי חגיגות פורים בעיר ירושלים
מה יש לנו ללמוד משנתיים של מלחמה?
הלכות שטיפת כלים בשבת
החשיבות של לימוד אמונה
מהדורות החדשות במצרים שדיברו על ישראל
איך ללמוד גמרא?
סוד המנורה וסוד החנוכיה
שלושה שותפים בזוגיות: מה למדנו מהאבות והאימהות?
איך ללמוד אמונה?
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
