ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- ספריה
- עבודת הקודש להחיד"א
- ציפורן שמיר
- הלכה מחשבה ומוסר
- תפילה ובית כנסת
- מצוות התפילה וערכה
קט"ו יִזָּהֵר לַעֲסוֹק בַּתּוֹרָה סָמוּךְ לִשְׁכִיבָה אֵיזֶה שִׁיעוּר גִּרְסָא בְּמִשְׁנָיוֹת אוֹ בְּסֵפֶר הַזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ אֲשֶׁר קְדוּשַּׁת הַתּוֹרָה אֲשֶׁר לָמֵד בְּשִׁכְבּוֹ תִּשְׁמוֹר עָלָיו.
קט"ז יִקְרָא קְרִיאַת שְׁמַע כַּהוֹגֶן תֵּיבָה בְּתֵיבָה וְסֵדֶר הַמְּתוּקָּן מֵהָאֲרִ"י זצ"ל.
קי"ז בְּשִׁכְבּוֹ יְהַרְהֵר בְּדִבְרֵי תוֹרָה בְּמָה שֶׁלָּמַד בַּיּוֹם אוֹ בַּלַּיְלָה וַאֲפִילּוּ הוּא בַּעַל מִקְרָא לְבַד יְהַרְהֵר בַּפְּסוּקִים הָרָגִיל בָּהֶם וּמִתּוֹךְ זֶה יִישָׁן וְעָרְבָה שְׁנָתוֹ 4 .
קי"ח יְצַיֵּיר דְּיוֹקָנוֹ שֶׁל אָבִיו נֶגֶד עֵינָיו וְיוֹעִיל לוֹ וְאַתְנַח סִימָנָא דֶשֶׁ"א מַזְרִיעַ זֶרַע לְמִינֵהוּ 5 דש"א רָאשֵׁי תֵּיבוֹת דְּיוֹקָנוֹ שֶׁל אָבִיו דִּין גְּרָמָא 6 שֶׁיְּהֵא מַזְרִיעַ זֶרַע לְמִינֵהוּ בְּבַת זוּגוֹ כְּמִצְוָתוֹ וְיוֹסֵף הַצַּדִּיק נִיצּוֹל בְּמָּה שֶׁנִּרְאֵית לוֹ דְּיוֹקָנוֹ שֶׁל אָבִיו כְּמוֹ שֶׁכָּתְבוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה 7 וְאֶפְשָׁר שֶׁזֶּהוּ רָמַז הַפָּסוּק וַיָּבֹא הַבַּיְתָה לַעֲשׂוֹת מְלַאכְתּוֹ וְאֵין אִישׁ מֵאַנְשֵׁי הַבַּיִת שָׁם בַּבָּיִת רָאשֵׁי תֵּיבוֹת וְאֵין אִישׁ וּדְמוּת אָבִיו יַעֲקֹב נִרְאֶה אֶל יוֹסֵף שָׁם.
קי"ט יִשְׁכַּב עַל צִדּוֹ הַשְּׂמָאלִית וְזֶה יוֹעִיל לְהַכְנִיעַ צַד שְׂמֹאל וְגַם עַל פִּי הָרְפוּאָה הוּא טוֹב בִּתְחִילַּת שְׁכִיבָתוֹ. וְכֹל קְבַל דְּנָא אִם יִשְׁכַּב עַל צַד יְמִין הַסִּטְרָא אַחִרָא שְׂמֹאל בַּעֲשׂוֹתוֹ וְלוֹ אח"ז 8 לקרו"א לוֹ 9 .
ק"כ יִשְׁכַּב עִם אַרְבַּע כְּנָפוֹת וְהַצִּיצִיּוֹת הָנֵי מִיגַּנּוּ לְשׁוֹמְרוֹ מֵחֵטְא וּכְבָר נוֹדַע שֶׁרַבֵּינוּ הָאֲרִ"י זצ"ל לֹא הָיָה מֵסִיר טַלִּית קָטָן אַף בְּעֵת זִיוּוּגוֹ.
קכ"א כְּשֶׁהוֹלֵךְ לִישֹׁן יְצַיֵּיר שֵׁם הַמְּיוּחָד הוי"ה בָּרוּךְ הוּא כְּאִלּוּ כָּתוּב לְפָנָיו בִּכְתָב אַשּׁוּרִית גְּדוֹלָה וּכְתִיב עֵינַי תָּמִיד אֶל ה' כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי 10 .
קכ"ב כְּשֶׁהוֹלֵךְ בְּדֶרֶךְ טוֹב לַעֲשׂוֹת טַבַּעַת כֶּסֶף וְחָקוּק עָלָיו שְׁמוֹת הַקֹּדֶשׁ כַּכָּתוּב בְּסֵפֶר קַב הַיָּשָׁר פֶּרֶק ע' וְהַטּוֹב שֶׁיַּעֲשֶׂה כְּמִין טַס קָטָן שֶׁל כֶּסֶף דַּק וְיַחֲקוֹק הַשֵּׁמוֹת לְאוֹרְכוֹ וְשׁוּב יְכַסֵּהוּ בְּטַס דַּק כֶּסֶף כְּמוֹתוֹ וְיַדְבִּיק שְׂפָתָיו וְעוֹשֵׂהוּ כְּמִין טַבַּעַת וְלֹא יֵרָאוּ הַשֵּׁמוֹת הַחוּצָה וְגַם יַעֲשֶׂנּוּ צוֹרֵף יְהוּדִי וְהוּא טָבוּל.
קכ"ג לוֹמַר פְּסוּקִים וּלְכַוֵּין שְׁמוֹת הַקֹּדֶשׁ לִשְׁמִירָה נִרְאֶה שֶׁיִּמָּנַע מִזֶּה שֶׁלֹּא יִתְגָּרוּ בּוֹ וּבִפְרָט כְּשֶׁיִּשְׁכַּח מִלְּאוֹמְרָם.
קכ"ד רַבֵּינוּ הָאֲרִ"י זצ"ל בְּלֵיל טְבִילָה עָסַק בַּתּוֹרָה עַד חֲצוֹת וְלֹא סָמַךְ לִישֹׁן וּלְהִתְעוֹרֵר בַּחֲצוֹת פֶּן יָבֹא חַס וְשָׁלוֹם לִידֵי אֵיזֶה דָּבָר.
^ 1.מילי דמטמרן (גיטין נו:) וכאן במשמעות של שמירה
^ 2.לֹא אֶטּוֹר לְעוֹלָם (ירמיהו ג יב)
^ 3.אמר לו הילך איני כמותך שלא השאלתני זו היא נטירה (יומא כג.)
^ 4.וּשְׁנָתִי עָרְבָה לִּי (ירמיהו לא, כה)
^ 5.דֶּשֶׁא עֵשֶׂב מַזְרִיעַ זֶרַע (בראשית א יא)
^ 6.והא אמר רבי יוחנן דין גרמא דעשיראה ביר (ברכות ה:) וכאן במשמעות 'זה יגרום'
^ 7.סוטה לו:
^ 8.שְׂמֹאול בַּעֲשֹׂתוֹ וְלֹא אָחַז (איוב ג ט)
^ 9.לִקְרֹא לוֹ (במדבר כב ה) וכאן במשמעות של קרי
^ 10.תהלים כה טו
הלכות יום טוב שחל במוצאי שבת
השיבה שופטיך כבראשונה - על מערכת המשפט בישראל
מה עיקר הגאולה ביום העצמאות?
מהי המצווה "והלכת בדרכיו"?
תשועת ה' בדרך לניצחון במלחמה
שלושה שותפים בזוגיות: מה למדנו מהאבות והאימהות?
הלכות קבלת שבת מוקדמת
איך מותר להכין קפה בשבת?
למה ללמוד גמרא?
שבירת 7 המיתוסים של ליל הסדר
פריחת הגאולה!
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
