ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש שמות
- יתרו
והנה, למרבה הפתעתו, על אחד המדפים היה מונח מוצר משונה מאוד, פסלון קטן של אדם זקן. הוא פנה למוכר ושאלו – מה פשר הפסלון הזה?
למרבה הפלצות, ענה לו המוכר: זהו ה'עתיק' (מושג עמוק מאוד בתורת הנסתר, הרומז לפסוק בדניאל (ז, ט) עַתִּ֥יק יוֹמִ֖ין יְתִ֑ב...". כביכול, אחת ההתגלויות של השכינה, עליה אומר רש"י בפרשתנו, שבהר סיני נגלה הקב"ה לעם ישראל, "כזקן מלא רחמים").
המבקר הנדהם, הבין מיד שיצרני הפסלון הגשימו לא עלינו את ה', ועברו על הדברה השנייה- "לא תעשה לך פסל וכל תמונה".
זהו מקרה קיצוני ונדיר של הגשמת מושג רוחני עמוק, ועבירה על הדברה השנייה. אך באמת עלינו לדעת, שעל אף שכבר דורות רבים, עבודת האלילים נעלמה מעם ישראל, וכביכול הדברה השנייה פחות רלוונטית לימינו, עדיין סיגים רוחניים דקים ועדינים מספיחי אותה עבודה האלילים מצויים בינינו, ועלינו לשקוד על נפשנו ולזקקם.
בסיגים אלו, כוונתי, לנטייה הטבעית של האדם לפגוש בצורה גשמית את ה'. האדם הוא יצור גשמי, ולכן קל לו יותר לפגוש משהו גשמי שימחיש לו את ה'. אין הוא מדמה, חלילה, שהפסל ברא את העולם, שהרי זו מחשבה טבעית מאוד. אך הוא נוטה לחפש משהו גשמי שימחיש לו את ה' או את אחת מהתגלויותיו.
בימי התנ"ך, מצאנו שגדעון עשה אפוד משלל מדיין, כסמל להודאה לה' על הניצחון הגדול ותשועת ישראל, אך העם הפך אותו לעבודה זרה. כך גם נחש הנחושת שעשה משה, שבא לגרום לעם להרים עיניו השמיימה ולהאמין בה', הפך בדור מסויים לעבודה זרה. ואף בימינו, עלינו להשתדל, שלא לחפש כל העת לתת ביטוי לה' דרך חפצים גשמיים. תשמישי הקדושה והמצווה הם מצוות לעבוד בהם את ה', ושם ה' נקרא עליהם, אך אל לאדם לייחס כוחות של קדושה והתגלות ה' לחפצים שונים ומשונים.
בדברה הראשונה, ה' מצווה אותנו על האמונה בא-ל אחד, אין סופי, ואחדותי. בדברה השנייה, ה' מלמד אותנו לבער את הפסלים המנסים להגשים אותו, כדי שנשאר מחוברים אליו באופן רוחני ואין סופי, ולא נייחס לו גוף ודמות הגוף.
וכאן חשוב לדייק, (מובא בספר 'כלים ביד כלינו'), לכאורה יכול היה ה' לצוות עלינו להאמין באחדותו ואין סופיותו, אך להתיר לנו ליצור אמצעים גשמיים שימחישו את המפגש איתו. כמובן, לא נאמין חלילה בכוחם של אותם פסלים, אך זה יסייע לנו לפגוש אותו מקרוב.
אלא, שמהדברה השנייה, האוסרת על כל אותם פסלים, אנו למדים שגם לכלי המעשי יש חשיבות גדולה. אם האדם היה יוצר פסלים, סופו שגם מחשבתו הייתה מושפעת מכך, וכך הוא היה מדמיין חלילה את ה'.
עניין זה מלמדנו, עד כמה חשוב שיהודי יזכך גם את כליו, ולא יגיד העיקר זה מחשבותי הרוחניות, אך אני יכול להשתמש בכלים שאינם שלמים. כלומר, אל יאמר האדם – אשמע מוזיקה פראית וכדומה, ובלבד שהמילים שלה הם מילים נקיות, והרי המוזיקה היא רק כלי. לא כך, כלי זה ישפיע בסוף גם על התוכן, ויסחוף חלילה את האדם למחוזות רחוקים.
וכן, אל יאמר האדם, העובדה שכל היום אני משתמש באמצעי המדיה החדשים, לא משפיעה עלי מבחינה רוחנית, אם אני מקפיד לראות רק תכנים רוחניים. זה לא כך. לכלים יש השפעה בסוף גם על האופן בו אנו תופסים את העולם, וממילא יש להם גם השפעה רוחנית, (טובה או רעה), ועל האדם להיות מודע לכך, ולפעול באופן מחושב וזהיר.
ויהי רצון שנפגוש תמיד את ה' באופן בהיר נקי ומדוייק!
לא בדיבורים אלא במעשים: הדרך היחידה לחיבור בעם ישראל
איך מותר להכין קפה בשבת?
זמן הדלקת נרות חנוכה
למה משווים את העצים לצדיקים?
ארבע כוסות ושלוש מצות
איך הסדר המוכתב מהווה חירות?
אנחנו קודש למענך
מה עושים בעשרה בטבת שחל בשישי?
האם מותר לפנות למקובלים?
איך המזוזה שומרת עלינו?
הלכות שטיפת כלים בשבת
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
מסכת נדרים מצוות לאו ליהנות נתנו
שיעור כללי
השיעור בוחן את שיטתו הייחודית של הרשב"א בסוגיית "מצוות לאו ליהנות ניתנו" והחלתה על נדרי הנאה בין בני זוג, תוך השוואתה לגישתו של הר"ן. דרך קושיותיהם של ה"שער המלך" וה"אבני מילואים", הדיון מעמיק במקרים של ייבום, ציצית ואונס נערה, ומברר את גדרי הכלל "עשה דוחה לא תעשה" כאשר האדם אינו מעוניין או אינו יכול לקיים את המצווה.
חקת פרשת חוקת – פיתולים אלוקיים
מה ראה הקב"ה לתת לנו את מצוות פרה אדומה הבלתי מובנת? מה הקשר בין החוקה לבין הכפרה? ואיך זה קשור לעגל?
נדרים מי מתחייב ב"בל יחל" הנודר או המודר ?
נדרים דף ט"ו.
השיעור מנתח את מחלוקת הרמב"ם והר"ן (במסכת נדרים דף ט"ו) בשאלה על מי חל איסור "בל יחל" כאשר אדם מדיר את אשתו והיא בכל זאת נהנית מנכסיו. דרך בירור קושיות הראשונים ותירוצי האחרונים (כדוגמת הסטייפלר), השיעור מעמיק בגדרי מהות איסור הנדר ובוחן האם מדובר בחובה המוטלת על הנהנה עצמו, או בחובה גבראית המוטלת על הנודר לשמור שדברו לא יתחלל.
קרח קורח - מחלוקת, קדושה והיררכיה
הרב מדבר על שורש המחלוקת בפרשת קורח, ומסביר כי דרישתו לשוויון רוחני מוחלט נבעה מהבנה שגויה של ההיררכיה האלוקית ותפקידם הייחודי של הכוהנים. דרך בחינת גישות שונות לקדושה ולמצוות, מודגש כי בניין רוחני שלם דורש הכרה בהבדלי המדרגות בעם ישראל והתחברות נכונה למערכת הקודש על פי ההדרכה האלוקית.
אורות ישראל ותחייתו הקריאה להופעת רוחות האומה
פסקה ל' - ל"א
האומה צריכה להופיע בשלמות בכל כוחותיה | השמירה על היהדות | שימוש בכל הכוחות בשאיפה לקודש | דמותו של מרן הרב זצ"ל | היהדות היא דת לאומית בניגוד שלאר הדתות |אין אפשרות להפריד בין דת ללאום.
יסודות התורה והאמונה שני מהלכי הגמול בתחילת המתים והעוה''ב
הרחבנו לבאר את דעות הרמב''ם והרמב''ן בעניין השארות הנפש, תחיית המתים והעוה''ב. הראינו שלשניהם שני מהלכים שלמים ויסודיים בכלל מהלך המציאות והגמול, ודנו בחשיבות הכרת הדברים ובהשלכותיהם.
תורה והלכות ציבור אל תעש עצמך כערכי הדיינים
ציון במשפט תפדה - הלכות שופטים בזמן הזה
משנה אבות | עיוות הדין | מתעבר על ריב לו לא | מטה משפט | השבת אבידה | מציל עשוק מיד עשקו | פתח פיך לאילם
מלכים - הרב עידו יעקובי סיום הספרים מלכים ודברי הימים
מלכים ב' פרק כ"ה פסוקים כ"ב - ל'
למה ספר מלכים מסתיים בסיפור פרטי של יהויכין? ומהו עניין סיפורו של גדליה בן אחיקם? ספר דברי הימים לא מזכיר סיפורים אלו, והוא מסתיים בהצהרת כורש לבניין המקדש - דבר שהרבה יותר מאפיין סיום תקופה של חורבן הבית. אם כן - מהו המבט בו מתמקד ספר מלכים? ומהו המבט של ספר דברי הימים?
לנתיבות ישראל תורה שבעל פה וירושלים
לנתיבות ישראל א' , ל"ח - ל"ט
השיעור עוסק בקדושת ארץ ישראל ובביטויה הייחודי בירושלים, העיר המגלמת את מהותה של הארץ וקדושתה. השגת נחמה ייחודית זו מושגת דרך חיבור עמוק לתורה, אשר משפיע על עם ישראל ועל הארץ כולה.
אורות התשובה - הרב הראל כהן פלא התשובה, תשובת ישראל והעולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
התשובה היא פלא. תשובת העולם כולו תתגלה ע"י תשובת ישראל- הלב באומות- שהיא התחיה הרוחנית, וכשיתגלה פלא תשובה בעולם הוא יהיה מעניין יותר מהכל.
