ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש שמות
- יתרו
והנה, למרבה הפתעתו, על אחד המדפים היה מונח מוצר משונה מאוד, פסלון קטן של אדם זקן. הוא פנה למוכר ושאלו – מה פשר הפסלון הזה?
למרבה הפלצות, ענה לו המוכר: זהו ה'עתיק' (מושג עמוק מאוד בתורת הנסתר, הרומז לפסוק בדניאל (ז, ט) עַתִּ֥יק יוֹמִ֖ין יְתִ֑ב...". כביכול, אחת ההתגלויות של השכינה, עליה אומר רש"י בפרשתנו, שבהר סיני נגלה הקב"ה לעם ישראל, "כזקן מלא רחמים").
המבקר הנדהם, הבין מיד שיצרני הפסלון הגשימו לא עלינו את ה', ועברו על הדברה השנייה- "לא תעשה לך פסל וכל תמונה".
זהו מקרה קיצוני ונדיר של הגשמת מושג רוחני עמוק, ועבירה על הדברה השנייה. אך באמת עלינו לדעת, שעל אף שכבר דורות רבים, עבודת האלילים נעלמה מעם ישראל, וכביכול הדברה השנייה פחות רלוונטית לימינו, עדיין סיגים רוחניים דקים ועדינים מספיחי אותה עבודה האלילים מצויים בינינו, ועלינו לשקוד על נפשנו ולזקקם.
בסיגים אלו, כוונתי, לנטייה הטבעית של האדם לפגוש בצורה גשמית את ה'. האדם הוא יצור גשמי, ולכן קל לו יותר לפגוש משהו גשמי שימחיש לו את ה'. אין הוא מדמה, חלילה, שהפסל ברא את העולם, שהרי זו מחשבה טבעית מאוד. אך הוא נוטה לחפש משהו גשמי שימחיש לו את ה' או את אחת מהתגלויותיו.
בימי התנ"ך, מצאנו שגדעון עשה אפוד משלל מדיין, כסמל להודאה לה' על הניצחון הגדול ותשועת ישראל, אך העם הפך אותו לעבודה זרה. כך גם נחש הנחושת שעשה משה, שבא לגרום לעם להרים עיניו השמיימה ולהאמין בה', הפך בדור מסויים לעבודה זרה. ואף בימינו, עלינו להשתדל, שלא לחפש כל העת לתת ביטוי לה' דרך חפצים גשמיים. תשמישי הקדושה והמצווה הם מצוות לעבוד בהם את ה', ושם ה' נקרא עליהם, אך אל לאדם לייחס כוחות של קדושה והתגלות ה' לחפצים שונים ומשונים.
בדברה הראשונה, ה' מצווה אותנו על האמונה בא-ל אחד, אין סופי, ואחדותי. בדברה השנייה, ה' מלמד אותנו לבער את הפסלים המנסים להגשים אותו, כדי שנשאר מחוברים אליו באופן רוחני ואין סופי, ולא נייחס לו גוף ודמות הגוף.
וכאן חשוב לדייק, (מובא בספר 'כלים ביד כלינו'), לכאורה יכול היה ה' לצוות עלינו להאמין באחדותו ואין סופיותו, אך להתיר לנו ליצור אמצעים גשמיים שימחישו את המפגש איתו. כמובן, לא נאמין חלילה בכוחם של אותם פסלים, אך זה יסייע לנו לפגוש אותו מקרוב.
אלא, שמהדברה השנייה, האוסרת על כל אותם פסלים, אנו למדים שגם לכלי המעשי יש חשיבות גדולה. אם האדם היה יוצר פסלים, סופו שגם מחשבתו הייתה מושפעת מכך, וכך הוא היה מדמיין חלילה את ה'.
עניין זה מלמדנו, עד כמה חשוב שיהודי יזכך גם את כליו, ולא יגיד העיקר זה מחשבותי הרוחניות, אך אני יכול להשתמש בכלים שאינם שלמים. כלומר, אל יאמר האדם – אשמע מוזיקה פראית וכדומה, ובלבד שהמילים שלה הם מילים נקיות, והרי המוזיקה היא רק כלי. לא כך, כלי זה ישפיע בסוף גם על התוכן, ויסחוף חלילה את האדם למחוזות רחוקים.
וכן, אל יאמר האדם, העובדה שכל היום אני משתמש באמצעי המדיה החדשים, לא משפיעה עלי מבחינה רוחנית, אם אני מקפיד לראות רק תכנים רוחניים. זה לא כך. לכלים יש השפעה בסוף גם על האופן בו אנו תופסים את העולם, וממילא יש להם גם השפעה רוחנית, (טובה או רעה), ועל האדם להיות מודע לכך, ולפעול באופן מחושב וזהיר.
ויהי רצון שנפגוש תמיד את ה' באופן בהיר נקי ומדוייק!
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וחיבורו לאלוקות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק בהגדרת דמות ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, כמי שחי את הנוכחות האלוקית בכל תנועה ואיבר בגופו. בהמשך לכך, נבחנים האופנים שבהם האדם מבטא קרבה זו הלכה למעשה – החל מכבוד השכינה, דרך מצוות כציצית ותפילין, ועד להרבות בברכות ובשבחים.

לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.

מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.

וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.

שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.

שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עלייה רוחנית וסדר תיקון המידות
טהרת הנפש והמידות ח - י
השיעור עוסק בהדרכתו של הרב קוק לגבי המדרג הראוי בעבודת האדם, שבו לעיתים התעלות הדעת והשאיפה הרוחנית קודמות לתיקון המעשים והמידות בפועל. מודגש כי כאשר אדם נתקל במחסומים מעשיים או פסיכולוגיים, עליו להמשיך ולהתעלות בתחומים הרוחניים שבהם כוחו יפה, ומתוך כך יושפע ויתוקן גם עולמו המעשי והמוסרי.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.

מאמר שלישי השראת השכינה והחיבור למלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במושג השכינה ובגילויה לעם ישראל גם בזמן הגלות, תוך עיון במקורות חז"ל ובספר הכוזרי. בהמשך נידונה מדרגתו של החסיד המתבונן בהנהגה האלוקית, ומובאת המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן סביב מציאותם וראייתם של מלאכים.

יסודות הש"ס מבוא עיוני לסוגיות השבת אבידה
השיעור עוסק בהבחנה היסודית בין חיובי מצוות (כגון מצוות עשה של השבת אבידה) לבין הגדרות משפטיות-ממוניות של דינים, בעלות ושמירה בדיני ממונות. עקרונות אלו משמשים כמבוא עיוני לפרק "אלו מציאות", תוך הדגמת יישומם בסוגיות מפתח כגון חיוב שומר אבידה, מכירת אבידה, ייאוש ושכר שכיר.
















