ספר 'וזה דבר השמיטה' של הרב יצחק ריינס זצ"ל | הרב אליעזר מלמד | בית המדרש

ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש

בית המדרש

מדורים
רביבים

קטגוריה משנית

שיעורים לנשים פרשת השבוע סדרות ספריה פסקי דין בחן את עצמך

בשבוע שעבר זכינו לחגוג בישיבת הר ברכה את הוצאת ספרו של הרב יצחק יעקב ריינס זצ"ל על השמיטה – 'וזה דבר השמיטה'. לפני כ־134 שנה כתב הרב יצחק יעקב ריינס זצ"ל ספר הלכתי מפורט על התנהלות המושבות בשנת השמיטה. אולם כתב היד המלא נשרף, ונותר רק קונטרס שמהווה קיצור של הספר. הקונטרס, כמו עוד כתבים חשובים של גדולי רבני המזרחי, שכבו עזובים ומוזנחים במרתפי מוסד הרב קוק. לפני כשנתיים, בלחץ נינתו של הרב ריינס גב' נחמה גורדון, עורכת דין מארצות הברית, הועברו כתבי הרב ריינס לספרייה הלאומית, שסרקה אותם והעמידה אותם לרשות הציבור.

הרב ד"ר בועז הוטרר
מי שפענח את כתב היד וערך את הכתבים וכתב להם מבוא יפה וחשוב הוא הרב ד"ר בועז הוטרר, ר"מ בישיבת הר ברכה וגם מרצה בתחומי התורה שבעל פה וההיסטוריה. בשנים האחרונות, במסגרת מכון הר ברכה, הרב בועז מקדיש את עיקר זמנו ללימוד ולמחקר נושא השמיטה והיתר המכירה, הן מהצד ההלכתי והן מהצד ההיסטורי על כל צדדיהם. עד כה הוציא דרך המכון שני כרכים אודות שלוש השמיטות הראשונות בימי העלייה הראשונה (תרמ"ט-תרס"ג). הכרך השלישי יעסוק בשמיטות שעליהן היה אחראי מרן הרב קוק בימי העלייה השנייה, כרבה של יפו והמושבות ולאחר מכן כרב הראשי. ספריו של הרב בועז הם המקיפים ביותר בתחום זה מבחינה תורנית ומדעית כאחד.

ערב ההשקה

רביבים (807)

הרב אליעזר מלמד

687 - הרב צבי יהודה - מחנכו של הדור

688 - ספר 'וזה דבר השמיטה' של הרב יצחק ריינס זצ"ל

689 - חשיבות לימוד התורה בשבת ובמועד

טען עוד

בשמחה לכבוד הספר השתתפו הרב יהושע בן מאיר שליט"א, שהוא מהבקיאים והחריפים ביותר בתחום זה ובעוד תחומים. וכן הרב דורון פרץ, יושב ראש תנועת המזרחי העולמי, שאותה ייסד הרב ריינס לפני כמאה ועשרים שנה. מעניין שבתוך דבריו סיפר הרב בועז שכאשר הגיע לישיבת בית אל כשמיניסט, בעודו צועד בשביל המוביל לפנימייה, הרב דורון פרץ, שהיה בשנה הראשונה בארץ ובישיבה והיה בדרכו לבית המדרש, פגש אותו, פנה אליו במאור פנים וחזר איתו לפנימייה, אירח אותו ומצא לו חדר. קבלת הפנים היפה שלו, סיפר הרב בועז, הייתה סיבה מכרעת להחלטתו ללמוד בישיבת בית אל. המיוחד בסיפור, לדעתי, הוא שהרב דורון היה עולה חדש, עוד לא ידע טוב עברית, וכבר הרגיש אחריות לארח כבן המקום.
כמו כן באמצעות הווידאו נשאו דברים ראש ישיבות בני עקיבא הרב חיים דרוקמן שליט"א ורבה של ירושלים הרב אריה שטרן שליט"א. את עיקר הדברים שאמרתי אביא כאן לפניכם.

הרב ריינס
הרב ריינס נולד בשנת ת"ר. כבר מנעוריו הצטיין כעילוי ושקדן, ועוד לפני הגיעו לגיל עשרים היה בקיא בשני התלמודים. בגיל עשרים ושלוש התמנה לרבנותו הראשונה, ובגיל ארבעים וארבע התמנה לרב בלידא, שם כיהן עד סוף ימיו. גאונותו הייתה עצומה והוא היה בעל זיכרון עצום ושקדן גדול. בשיטת לימודו נטה להגדיר בכל סוגיה את היסודות ההגיוניים ולנתחם.

תמצית דבריו על השמיטה
גם בסוגיית השמיטה, שבה עסק שנים רבות לפני הקמת המזרחי, עוד לפני הגיעו לגיל חמישים, ניכרת גאונותו. סוגיה זו עדיין לא הייתה מוכרת, שכן למעלה מאלף שנים היו בארץ חקלאים יהודים ספורים. מתוך הספר שעכשיו יצא לאור מתברר שהרב ריינס היה אחד מהגאונים היחידים שהיה בקיא בכל הסוגיות הקשורות לעניין, לעומת שאר הרבנים שעסקו בצד אחד של הסוגיה בלבד.
תמצית דבריו: ראשית ביאר שלדעת רוב הפוסקים השמיטה בזמן הזה דרבנן ואין ראשון שסובר שהיא מהתורה. שנית, יש סוברים שהיא מנהג חסידות שאין חייבים לקיימו בזמן הזה. שלישית, יש מחלוקת בראשונים אימתי חלה השמיטה, כך שכל חיובה בספק. לפיכך, הפתרון הנכון ביותר לקיום החקלאות בארץ הוא במכירת הקרקע בשביעית לידי נוכרים, ובכך להפקיעה מחיובי שביעית דרבנן שאף הם שנויים במחלוקת.
עוד הוסיף חידוש, שחיוב דאורייתא במצוות שתלויות "בביאת כולכם", כמו תרומות ומעשרות, אינה תלויה ברוב אלא בריבונות. זו הבנה שלא ראיתי אצל פוסקים אחרים, והיא מתאימה מאוד לשיטתו, שעל פיה הצטרף לתנועה הציונית שחתרה להשגת ריבונות יהודית על ארץ ישראל. אומנם השביעית תלויה גם ביובל, שתלוי בחלוקת הארץ לשבטים ולכל ישראל, שהוא שלב הרבה יותר גבוה ביישוב הארץ.

הצטרפותו לתנועה הציונית
רגישותו ודאגתו לסבלם של ישראל הייתה עצומה. הוא ניתח את מצבם הקשה של יהודי מזרח אירופה, את האנטישמיות והרדיפות שגברו, והכיר בסכנה הנשקפת לקיומם.
בזיכרונותיו סיפר שכפי שתמיד היה רגיל לנתח בעיון ובנחת כל סוגיה גדולה, כך נהג בנוגע להצטרפותו לתנועה הציונית. כך יצא שלמרות היותו מגדולי חובבי ציון, וחבריו כבר נטלו חלק בקונגרס הציוני הראשון שהתקיים בשנת תרנ"ז (1897), הוא עוד חקר והתבונן בעניין שנתיים. "ובכל שתי השנים האלה לא הסחתי דעתי ממנה, חקרתי והתבוננתי על כל פרטיה, הן מנקודת מבט הדתיי, הן מנקודת מבט השכלי, גם דרשתי וחקרתי אחרי האיש העומד בראש התנועה הזאת (הרצל), לדעת אם הוא איש כזה הראוי לעמוד בראש תנועה עממית כזאת, וכמה שיש לסמוך עליו, וכמה שהוא מוכשר לזה. ואחרי שתוצאת כל חקירותי ודרישותי היו לחיוב, אז רק אז נמשכתי אליה והחלותי לקחת בה חלק גם במעשה, נסעתי לכל האסיפות הציוניות ולהקונגרסים".
עוד סיפר: "כשנודע הדבר כי נסתפחתי לתנועה הזאת, באו אלי כמה מראשי המתנגדים לתנועה לדבר על לבי לפעול עלי שאתרחק ממנה, כי חששו שעל ידי הסתפחותי אליה אוסיף לה כח עצמה ויתרבו חבריה... אמנם לא לבד שלא פעלו עלי בדבריהם כי עוד נצמדתי על ידי דבריהם עוד יותר לתנועה הזאת, כי ראיתי עד כמה שאין ממש בדבריהם, וכמה שאינם יודעים ומבינים כלל את כל העניין הזה, וכמה שרחוקים הם מזה, ויש שטענותיהם הביאוני לידי שחוק".

ניסיונו של החפץ חיים
האמת צריכה להיאמר, גם ההחפץ חיים ניסה להניאו מלהצטרף לתנועה הציונית. הוא בא אליו ללידא ודיבר איתו במשך כשעתיים. וכדברי הרב ריינס: "בתחילה הציע לפני גם כן איזו טענות דתיות שיש לו על הענין הזה. ואחרי שהראיתי לו כי בכל טענותיו אינני רואה גם טענה אחת שיהיה בה איזה ממש, ואחרי שנתווכחתי בזה, וראה כי לא יעבירני בטענותיו מדעתי, ניסה לפעול עלי מצד אחר לגמרי. כי התחיל לברר לי את הנזק שהנני עושה לנפשי בזה, ואמר לי כי לולא זאת היו פונים אלי בכל ענין וענין (היות שהיה אחד מגדולי הרבנים), ולא היה נעשה שום דבר כללי בלעדי ובלי ידיעתי, אבל עכשיו שהנני לוקח חלק בתנועה כזאת שרבים יצעקו עליה בפה מלא, הלא יתרחקו ממני. והאריך בזה להראות לי את ההפסד הגדול שהנני עושה לי לעצמי. אז השיבותיו - כי במה שנוגע אלי יודע אני היטב החשבון, וכל מה שאסבול מזה ידעתי מראש, ועל מנת כן נסתפחתי אליה. ולזאת כל עוד שלא יבררו לי את הרע המוסרי שיש בהתנועה הזאה לא אשוב אחור. כי לדעתי לא לבד שאין להתרחק מן התנועה, כי אם עוד חוב קדוש יש על כל אחד ואחד מישראל להתחבר אליה. גם אמרתי לו שהוא טועה בעיקר הדבר במה שחושב כי הרבנים מתנגדים להרעיון הזה. כי כפי שאני יודע אוכל לומר, כי רובם של הרבנים מסורים מאד לרעיון הזה ורק שיראים להחזיק בגלוי בעד הרעיון הזה, אחרי שצלחה בידי איזה מראשי המתנגדים הידועים הבקיאים במלאכתם ויודעים כי הסגולה היותר בדוקה להרוס איזה מפעל טוב הוא על ידי הפצת דיבות מחששות דתיות. כי יודעים הם, אשר רבים מבני ההמון שדעתם קצרה לבחון בעצמם כל מפעל, ימצאו דברי בלע שלהם מסילות בלבם, ויתרחקו מהמפעל הזה, וכל אלה שיתנו יד למפעל ירננו אחריהם, ועל כן הם מוכרחים להסתיר דעתם..."

הקמת המזרחי
כשלוש שנים לאחר מכן, בהיותו בגיל שישים ושתיים, גאון הדור המופלא הזה נטל על עצמו את העול הכבד של הקמת תנועת המזרחי במסגרת התנועה הציונית. מתנועת המזרחי צמחו כל התנועות והארגונים של הציבור הדתי־לאומי. אגב, מתוך הכרה בערך המדעים הקים הרב ריינס ישיבה תיכונית גדולה בלידא.
מורנו ורבנו הרב צבי יהודה קוק זצ"ל היה מציין תמיד כי את המזרחי הקימו תלמידי חכמים גאונים, ובראשם הרב ריינס, ואילו את אגודת ישראל הקימו בעלי־בתים.

צדקת דרכו
באותם ימים מנה העם היהודי כאחד עשר מיליון. הערבים שהתגוררו בכל סביבות גבולות ארץ ישראל התנ"כיים, כולל לבנון, סוריה וכל עיראק, מנו מעט יותר מחמישה מיליון, כאשר בשני עברי הירדן גרו מעט יותר מחצי מיליון ערבים. לו הייתה עמדת הרב ריינס מתקבלת, ומיליוני יהודים היו עולים לארץ ופרים ורבים בה, היו כיום יותר מחמישים מיליון בארץ ישראל, בשני עברי הירדן.
אולם הסירוב לקיים את המצווה ולעלות לארץ כאשר היה אפשר היה בבחינת חטא המרגלים של ימינו. המחיר על כך נורא. עברנו את השואה, את שלטון הדיכוי הקומוניסטי ואת ההתבוללות. כיום בכל העולם ישנם כחמישה עשר מיליון יהודים מוצהרים, ובארץ כשבעה מיליון יהודים. לעומת זאת, הערבים שבסביבות ארץ ישראל זכו ליהנות מפירות המהפכה התעשייתית, הרחבת ייצור המזון ושיפור הרפואה, והם מונים יותר משמונים מיליון.
גם מבחינה דתית התברר שהחרדים טעו. בין הנותרים בגולה רבו המתבוללים ורק עשרה אחוזים נותרו דתיים. ואילו בארץ מספר הדתיים קרוב לשלושים אחוזים, ועוד כארבעים אחוז מסורתיים, ואף רוב החילונים ברמה הקרובה למסורתיים של חוץ לארץ.
לשאלות הלכתיות: [email protected]

מתוך העיתון בשבע

רביבים

הרב אליעזר מלמד

ראש ישיבת הר ברכה ורב הישוב. מחבר סדרת ספרי "פניני הלכה".

רביבים
לא הכול צריך הכשר
ניסן תשע"ז
רביבים
אשמתם של זקני ישראל
סיון תשע"ז
רביבים
דרכו המיוחדת של רבי שמעון בר-יוחאי
טו אייר תש"ע
רביבים
איסור אכילת דג ובשר יחד
שבט תשפ"ג

רביבים

רביבים
קהילה אחת, לב אחד: גבולות הפיצול בבית הכנסת
הרב אליעזר מלמד | אדר תשפ"ו
רביבים
תכלת להלכה
הרב אליעזר מלמד | תמוז תשפ"ה
רביבים
גבולות הקודש והחול בבית הכנסת
הרב אליעזר מלמד | סיון תשפ"ו
רביבים
בנימין זאב הרצל
הרב אליעזר מלמד | תמוז תשפ"ה

רביבים

סרטונים קצרים מיוחדים

שיעורים פופולריים

2 דק'
נקודה בהלכה – הרב איתן מינקוב
איך עושים קידוש?
הרב איתן מינקוב | חשוון תשפ"א
שבת הראי"ה
שבת הראי"ה פרשת תצווה
גליון מס' 64
רבנים שונים | אדר תשס"ט
חקת
רעיונות לפרשת חוקת
הרב עזריאל אריאל | תשנ"ח-תשס"א
5 דק'
נקודה בהלכה – הרב עודד מילר
הלכות קבלת שבת מוקדמת
הרב עודד מילר | סיון תשפ"א

שיעורים פופולריים

שיעורים חדשים

צבא
גבולות המחנה
הרב עזריאל אריאל | תמוז תשפ"ו
30 דק'
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א
יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | ב' תמוז תשפ"ו
לא טרגדיה, צמיחה
הרב אורי סדן | תמוז תשפ"ו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש
פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
רבנים שונים | תמוז תשפ"ו

שיעורים חדשים

שיעורים באתר ישיבה

ניווט מהיר

הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א
הרב יוסף צבי רימון
הרה"ג דוב ליאור
הגאון הרב אברהם שפירא זצוק"ל
הרב הלל גפן
הרב אליעזר מלמד
הרב בני אלון
הרב נחשון רבינשטיין
הרה"ג צבי שכטר
הרב שלמה שושן

קרוב אליך
קרוב אליך – חקת
עלון מספר 606
עלון מספר 606
רבנים שונים | תמוז תשפ"ו
פרשת שבוע
לכל איש יש שם. על דת, רם ושלטון
הרב יוסף כרמל | תמוז תשפ"ו
חמדת השבת
מגע מאכלים בחום כלי ראשון, כלי שני, ועירוי
הרב בצלאל דניאל | תמוז תשפ"ו
חקת
למה הכסף הפך לנייר חסר ערך?
הרב נתנאל יוסיפון | תמוז תשפ"ו
לא טרגדיה, צמיחה
בזמן שיש מי שמזהירים מפני שקיעתו של חושן המשפט, המציאות בשטח מספרת סיפור אחר: עולם דיני הממונות התורני, אשר מתמודד עם אתגרי החיים המודרניים, חווה בעשורים האחרונים פריחה חסרת תקדים ומעמיד אלטרנטיבה הלכתית מעשית למשפט האזרחי
הרב אורי סדן | תמוז תשפ"ו
צבא
גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
הרב עזריאל אריאל | תמוז תשפ"ו
רביבים
העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
הרב אליעזר מלמד | תמוז תשפ"ו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש
פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
רבנים שונים | תמוז תשפ"ו
30 דק'
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א
יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | ב' תמוז תשפ"ו
33 דק'
מאמר שלישי
גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
הרב חיים אביהוא שוורץ | כ"ג סיון תשפ"ו
33 דק'
יסודות הש"ס
יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
הרב דוד ניסים זאגא | ב' תמוז תשפ"ו
30 דק'
אורות התשובה - הרב הראל כהן
החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
הרב הראל כהן | ב' תמוז תשפ"ו
30 דק'
חקת
דיבור לסלע או הכאתו
הרב יצחק בן יוסף | תמוז תשפ"ו
10 דק'
כהנים
ברכת כוהנים - הסברים והדרכה לכוהנים
הרב יצחק בן יוסף | תמוז תשפ"ו
1:00
קול צופיך - הרב שמואל אליהו
פרשת חקת תשפ"ו – הגיע זמן גאולתכם
הרב שמואל אליהו | תמוז תשפ"ו
23 דק'
אורות ישראל ותחייתו
בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
הרב משה גנץ | ג' תמוז תשפ"ו
35 דק'
תפילה ובית כנסת
נפילת אפיים - הלכות ומנהגים
הרב יצחק בן יוסף | תמוז תשפ"ו
7 דק'
כהנים
קדושת הכוהנים והיחס אליהם
הרב יצחק בן יוסף | תמוז תשפ"ו
34 דק'
חקת
סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
הרב חיים בן שושן | ג' תמוז תשפ"ו
39 דק'
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן
מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
הרב ש. יוסף וייצן | ל' סיון תשפ"ו