ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש שמות
- ויקהל
התורה מתארת את האדריכל ומנהל המבצע של בניית המשכן (שמות פרק לה, ל-לג):
"וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, רְאוּ קָרָא ה' בְּשֵׁם בְּצַלְאֵל בֶּן אוּרִי בֶן חוּר לְמַטֵּה יְהוּדָה: וַיְמַלֵּא אֹתוֹ רוּחַ אֱלֹהִים בְּחָכְמָה בִּתְבוּנָה וּבְדַעַת וּבְכָל מְלָאכָה: וְלַחְשֹׁב מַחֲשָׁבֹת לַעֲשֹׂת בַּזָּהָב וּבַכֶּסֶף וּבַנְּחֹשֶׁת:"
ננסה להבין מה פירוש התואר שזכה לו בצלאל: "לַחְשֹׁב מַחֲשָׁבֹת"?
בצלאל משנה את הסדר
הגמרא מספרת לנו שבצלאל שינה את סדר בניית המשכן (ברכות דף נה ע"א):
"בצלאל על שם חכמתו נקרא. בשעה שאמר לו הקדוש ברוך הוא למשה: 'לך אמור לו לבצלאל עשה לי משכן ארון וכלים'.
הלך משה והפך, ואמר לו: 'עשה ארון וכלים ומשכן'.
אמר לו בצלאל: 'משה רבינו, מנהגו של עולם - אדם בונה בית ואחר כך מכניס לתוכו כלים, ואתה אומר: עשה לי ארון וכלים ומשכן! כלים שאני עושה - להיכן אכניסם?! שמא כך אמר לך הקדוש ברוך הוא: עשה משכן ארון וכלים?'.
אמר לו: 'שמא בצל א-ל היית וידעת!'"
סברתו של בצלאל יפה ונכונה. ועל דברי חז"ל הללו עולה שאלה גדולה: אם ה' ציווה את משה לבנות באופן מסוים, למה משה רבנו שינה ממה שה' ציווה אותו?
ה' ציווה את משה פעמיים
בעל התורה תמימה (הערות שמות לא ד) ענה על השאלה כך:
"ויתכן דכיון שפעם אחת צוה ה' אותו על הארון מקודם ואח"כ כלים ומשכן, ופעם סידר משכן קודם, לא הוי ידע משה להכריע איזה סדר קדים, והיה דן ע"פ הסברא דכיון דעיקר תכלית המשכן היתה להשראת השכינה ועיקר מקום השראת השכינה היתה על הארון וכו', סבר שהעיקר הוא הקדמת הארון וכמו שמסודר בפרשת תרומה, ובצלאל חשב שעיקר כסדר שבפרשה זו משכן ארון וכלים... משום דבאמת אין מן הכבוד שיבנו ארון ויעמוד בחוץ".
להיכנס לראש של אנשים
מדברי, התורת תמימה עולה שה' ציווה את משה פעם כך ופעם הפוך. ולכן משה חשב שיותר טוב להקדים את התכלית, שזה כלי המשכן. לכבד כראוי את בניית המשכן וכליו.
לעומתו, בצלאל ניסה להיכנס לחשיבה של האנשים. כיצד אנשים יסתכלו על כך. מה יקרה כשיסתכלו על הכלים טרם בנייתם, הכלים עשויים להתבזות. חשיבה פרקטית.
אולי זו משמעות התואר שזכה "לחשוב מחשבות". אצל בצלאל היה משהו מעבר, הוא ידע לזהות מה יחשבו האנשים. אלו רגשות ימלאו את ליבם.
כשהתורה מצווה להשרות שכינה, נבחר דווקא בצלאל לבנות את הבית, משום שחלק מהיכולת להשרות שכינה בישראל, זה לא רק מה צריך, אלא מה חשים האנשים. להיות בעל לב שמרגיש מה בליבותיהם של בני אדם.
להרגיש את האנשים
מספרים, שבא אדם לרב בערב פסח, ושאל האם אפשר לקיים את מצוות 4 כוסות בחלב. הרב הושיט לו סכום מכובד של כסף ואמר לו: 'קח ותקנה יין'. אחרי שהוא הלך שאלה אותו אשתו הרבנית מדוע הוא שילם לאותו עני כל כך הרבה כסף?
ענה לה הרב: "אם הוא שואל אם אפשר לצאת ידי חובה בחלב, כנראה שהוא לא יהיה בשרי באותו לילה. אז גם כסף לבשר ולשאר הוצאות החג אין לו".
סיפור נוסף שמתאים לכך, מספרים, שאחד מראשי ישיבת מיר עוצר אותו עובר אורח ושואל אותו כיצד מגיעים ליעד מסוים. הרב ליווה את האיש לאותו מקום. שאל אחד התלמידים: מדוע הרב ליווה אותו עד לאותו מקום, היה אפשר להסביר לו את הכיוון והוא כבר יסתדר. אמר לו הרב: הבחנתי שיש לו לקות קלה בדיבור והתבייש לפנות אליי. הערכתי שהוא יתבייש להיעזר בעוד אנשים ולכן ליוויתי אותו למקום שחפץ.
איך מתגברים על וויכוחים ומחלוקות?
פעם מישהו אמר לי שהוא מאוד נפגע מפלוני שלא הזמין אותו לחתונה. אמרתי לו: בוא ננסה לחשוב רגע מהמקום של מי שפגע בך. את מי הוא היה חייב להזמין, ולמה הוא לא התאפשר לו להזמין אותך. לאט לאט האדם נרגע והבין שלא הייתה לו ברירה.
בוויכוחים ומחלוקות שונים, ניתן לזהות שהטעות נגרמת מכך שכל אחד חושב לפי התפיסה שלו את המקרה שעליו הדיון.
הפרשה שלנו מלמדת אותנו להיות חכם כמו בצלאל. לחשוב מחשבות דהיינו לחשוב מה קיים במחשבות הזולת. באופן הזה, אפשר גם להצליח להימנע ממחלוקות מיותרות.
לסיום
"לחשוב מחשבות" פירושו להיכנס לראש של האנשים. בפעם הבאה שיעלה לנו כעס על מישהו, נעצור רגע, וננסה לחשוב ממה הגיעה המחשבה שלו. זה המפתח והדרך להשראת שכינה בישראל.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
