ערך המדע והיחס בינו ובין האמונה | הרב אליעזר מלמד | בית המדרש

ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש

בית המדרש

מדורים
רביבים

קטגוריה משנית

שיעורים לנשים פרשת השבוע סדרות ספריה פסקי דין בחן את עצמך

בעזרת ה' בשבוע הבא יגיע מהדפוס הספר 'אורות המדע' שיוצא לאור בהוצאת ישיבתנו 'הר ברכה'. אביא לפניכם מדברי ברכתי לספר:
"שמח ליבי בראותי את פרי עמלו של תלמידנו היקר הרב ד"ר חיים ויסמן, שליקט ואסף את דברי מרן הרב קוק זצ"ל על ענייני מדע, ליבן אותם ומתוך כך סידרם וערכם והקדים להם מבואות, ובכך נתקבצו דבריו של מרן הרב לשיטה – 'אורות המדע'.
"בישיבתנו נוהגים להתחשב בדעת הרמב"ם שאוסר על לומד תורה להתפרנס ממנה, ועל כן את כל התלמידים שמתכוונים להתפרנס מעבודתם הננו מעודדים מיד לאחר סיום מסלול ההסדר ללמוד מקצוע, להתפרנס בכבוד ולעסוק ביישובו של העולם לאור הדרכת התורה. ורק ביחס לתלמידים היקרים שלומדים על מנת ללמד, הננו נוהגים כדעת שאר הפוסקים, שסוברים שמותר מלכתחילה להעניק להם מלגה, כדי שתתקיים התורה בישראל. מיוחד היה ר' חיים שביקש להישאר בכולל גם בשיעור ו', ומתוך מחשבה שגם בעת שילמד מדעים ופיזיקה ימשיך לגדול בתורה, ללומדה וללמדה – ובאופן מיוחד נעתרנו לצרפו לכולל למשך שנה. בחסדי ה' התוכנית התגשמה מעבר למצופה, ותוך כדי לימודיו עד סיום הדוקטורט בפיזיקה המשיך הרב חיים ויסמן שליט"א להתגדל בתורה (ואף נבחר על ידי תלמידיו הסטודנטים באוניברסיטת בר אילן כמרצה המצטיין לפיזיקה). גם לאחר שהמשיך לעבוד בפיתוחים חשובים לתעשייה ולביטחון ישראל, המשיך לשקוד על התורה. עד שלאחרונה חשקה נפשו לשוב לבית המדרש, להיות שותף עמנו בכל המפעלים הרוחניים הכבירים של המכון שליד ישיבתנו. בימים אלו ממש, לשמחתי הרבה, במסגרת של כחצי משרה, החל להימנות על צוות הרבנים החוקרים במכון בראשותו של הרב מאור קיים שליט"א.
"זכות גדולה בשבילנו, שתלמיד חכם וחוקר מן המעלה הראשונה שותף עמנו במלאכת הקודש. שכן השילוב הראוי בין תורה ומדע יכול להוסיף ברכה רבה ללימוד התורה והמדע כאחד. וכן מפורסם בשם הגאון מווילנא שעודד את תלמידיו ללמוד חוכמות חיצוניות, ואמר לתלמידו ר' ברוך משקלוב, שכפי שיחסר לאדם ידיעות משארי חוכמות, לעומת זה יחסר לו מאה ידות בחוכמת התורה, כי התורה והחוכמה נצמדים יחד. לא זו בלבד, אלא שדווקא על ידי שילוב זה נעשה קידוש השם לעיני העמים ולעיני יהודים שרחקו מהתורה, שרואים איך התורה והחוכמה, האמונה והמעשה, משלימים זה את זה. וכפי שדרשו חכמים (שבת עה, א) על הפסוקים: 'ושמרתם ועשיתם כי הוא חוכמתכם ובינתכם לעיני העמים, אשר ישמעון את כל החוקים האלה ואמרו רק עם חכם ונבון הגוי הגדול הזה. כי מי גוי גדול אשר לו אלוקים קרובים אליו כה' אלוקינו בכל קוראנו אליו. ומי גוי גדול אשר לו חוקים ומשפטים צדיקים ככל התורה הזאת אשר אנוכי נותן לפניכם היום' (דברים ד, ו-ח). ועל ידי כך יתקיימו בנו דברי הנביא: 'והלכו גויים לאורך ומלכים לנגה זרחך. שאי סביב עיניך וראי, כולם נקבצו באו לך בנייך מרחוק יבואו ובנותייך על צד תאמנה. אז תראי ונהרת ופחד ורחב לבבך כי ייהפך עלייך המון ים חיל גויים יבואו לך' (ישעיהו ס, ג-ה)".

מתוך המבוא

רביבים (807)

הרב אליעזר מלמד

693 - הקהל את העם

694 - ערך המדע והיחס בינו ובין האמונה

695 - גיור למי שמתכוון לחיות כמסורתי

טען עוד

הרב ד"ר חיים ויסמן כתב לספר מבוא חשוב, ובתוכו דברים כנים אלו:
"נדמה כי בעיית האמונה המרכזית של האדם המודרני היא הצלחתו לחיות את חייו ללא הזדקקות לא־לוהיו. המציאות הפכה להיות מובנת מדי, הגיונית מדי. בתהליך השכלה איטי ומדוד, אסף האדם ידע רב וסגר כמעט כל פער אפשרי בהבנתו את העולם. הוא למד לחשוב ולנסח חוקי טבע נטולי א־לוהים, ואכן גילה בסוף הדרך שכמעט לא נותר עוד מקום להכניס בו את א־לוהים. מזה שנים רבות אני מנסה לגשר על התהום שנוצרה בין חוויית החיים של האדם המודרני ובין הקשר שלו לא־לוהים. כרבים, גם אני לא הוטרדתי ברצינות מהסתירות השונות שעולות בין תורה למדע או בין פילוסופיה לאמונה. החוויה שלי הייתה הרבה יותר מאיימת וכבדה. לא חששתי מאי התאמה של טקסט מסוים לתזה מדעית, אלא מהישארות בודד במערכה, לבד, בלי צורך בא־לוהים. קראתי ועיינתי בספרים ובמאמרים רבים ככל שהשיגה ידי בנושאי תורה ומדע, בכתבי רבנים, מדענים, פילוסופים ועוד. נפשי לא ידעה מנוחה באמת. תמיד נותר עניין חסר, צרימה כלשהי שלא התאימה לחוויה האישית שלי.
"בשנות לימודיי בישיבה גדלתי על ברכיו של הרב אברהם יצחק הכהן קוק זצ"ל, ולפני כעשר שנים החלטתי לחפש התייחסויות של הרב לשאלות ולבעיות שניקרו בי בהקשר זה. לא מצאתי ספר מסודר שיאפשר לי לקרוא ולהבין את מחשבות הרב על עולם המדע והיחס לא־לוהים. נוסף לכך, חששתי שהרב לא יצליח להשיב את נפשי. הרי לא היה לו קשר ללימודי מדע מסודרים. לא סביר, חשבתי לעצמי, שהוא יוכל להבין את מה שמטריד ומעסיק את נפשי. והנה, התוודעתי בפנקס אחד של הרב למקור הקשור למדע, ולמקור נוסף במחברת אחרת. נחשפתי לעוד ועוד מקורות, ומצאתי את מילותיו של הרב מושכות וממלאות מאוד. החלטתי להתאמץ ולנסות לאגוד את כל כתביו בהקשר של המדע לבימה אחת. כך אפשר יהיה להניח בפני הלומדים והמעיינים את מקורותיו של הרב בנושא זה בשיטתיות וסדר.
"האיסוף הטכני של המקורות בכתבי הרב בעבודה ארוכה ומפרכת יצר בי תהליך נוסף. ככל שהעמקתי בכתיבתו הרגישה והעדינה של מרן הרב קוק גיליתי סוף סוף בעולמנו הוגה שלא רק מצליח לעטוף ולהלום את החוויה שלי בעולם האקדמי, אלא גם מקשר בכנות ובלא שמץ של ניכור את א־לוהים לחוויה זו. לא זו בלבד שהרב מתמודד עם טענות הכפירה החמורות ביותר בישירות ובכנות, אלא שתפיסתו מכילה עוצמה אדירה של קודש לצד הכרה חודרת לנפש האדם. אט אט התבהרה בי ההבנה שמשנתו חייבת להיות רלוונטית לא רק למדענים ולמתעניינים במדע, אלא גם לשאר הציבור המושפע במודע או שלא במודע מעולם זה". עד כאן דבריו מהמבוא.

הרלוונטיות לימינו
ראוי להוסיף שמאז שכתב מרן הרב את דבריו עברו יותר ממאה שנה, ודבריו היום הרבה יותר רלוונטיים ומקובלים מאשר אז, שכן העולם הפך להיות הרבה יותר מושפע מהמדע, הן מפני שרבו מאוד לומדי המדע והן מפני שצורת החשיבה המדעית שנלמדת בכל מערכות החינוך ההמוניות ברוב מדינות העולם הפכה להיות צורת החשיבה המרכזית.

האמונה גדולה ומתגדלת מכל הקושיות עליה
מתוך עיון ברעיונות הגדולים שכתב מרן הרב קוק זצ"ל אודות המדע עולה יסוד חשוב, שהאמונה עצמה גדולה מכל הקושיות על התגלותה. לכן גם אם נראה לכאורה שיש אמת מסוימת בטענות של מבקרי המקרא, וגם אם נראה לכאורה שיש חוסר דיוק בתיאורים שנראים מהתורה על הבריאה והטבע, האמונה הטהורה בה' ובתורתו אינה נפגמת מכך כלל. שכן סדר השתלשלות גילוי דבר ה' מתברר לפי שכלם וטבעם של בני האדם, כל דור לפי השגתו. וכפי שכתב: "כל דרכי הביקורת לא יוכלו להניא שום כח מכחותיה של תורה, ושום חכמה מדעית לא תוכל להצר צעדיה" (לנבוכי הדור נב); "אנחנו צריכים להראות חיוב שמירת התורה וקדושתה אפילו עם קבלת כל טענות של טעות של מבקרי כתבי הקודש" (ראשון ליפו פז1).
נמצא אם כן שמה שניתן ללמוד מדברי המדע הוא על טבעו של האדם ועל התהליכים ההיסטוריים ששימשו מצע לגילוי האלוקי, אבל לא על עצם האמונה ומסורת התורה, שהיא למעלה מכול. לא זו בלבד, אלא שבזכות הגילויים המדעיים אנו מבינים את האמונה והתורה בעומק רב יותר. וכפי שכתב: "כלל גדול במלחמת הדעות, שכל דעה הבאה לסתור איזה דבר מן התורה, צריכים אנו בתחילה לא דווקא לסתור אותה, כי אם לבנות את ארמון התורה ממעל לה, ובזה הננו מתרוממים על ידה" (אגרות הראיה קלד). וכן כתב: "וכל מה שיהיה המחקר יותר חפשי, יש בו יותר משום דעת ד', ויותר מביא אליו" (פנקס הדפים ד, צד).

ערך המדע
עוד מתברר מדברי מרן הרב שיש ערך רב ברצון האנושי הבלתי נדלה להבין עוד ועוד. הסקרנות היא ביטוי לזה, ובכך האדם מבטא את צלם אלוקים שבו. וכפי שכתב: "כל מי שאפשר לו לעסוק בחכמות העולם כולן ואינו עוסק מפני איזה רפיון בנפש - הרי זה ממעט את הצלם, שנאמר כי בצלם א־לוהים עשה את האדם" (פנקס הדפים ד, יב. כעין מקור לכך בשבת עה, א); "וכל חכמה באמת אור ד' היא, וההגדה הברורה המבדלת בין התורה להחכמה הכללית היא שאלה גדולה" (שמונה קבצים א, תתק).
יתר על כן, מתוך ההתבוננות בגילויים מדעיים שונים שנחשפו בתקופתו העמיק מרן הרב קוק זצ"ל בהבנת התורה והנהגת ה' בעולם, כמו גם בתיאוריות שהועלו, ובראשן תיאוריית האבולוציה, שעל פיה הסביר רעיונות גדולים בסדר התעלות העולם, תשובתו ותיקונו. וכפי שכתב: "ההתפתחות, שרגילה היא להיות נשואה על כל לשון, כשהיא מרחבת את תכנה, הרי היא מקור של כל צדקות, ישרות וקדושה, והיא משרה את הנועם הא־לוהי על כל נשמה. החשבון הוא פשוט, מאחר שהכל מתפתח לטובה, אם כן הכל מתעלה, ובכן הכל מתוקן לסעודה ולטוב הגמור" (שמונה קבצים א קיא).

מתוך העיתון בשבע

רביבים

הרב אליעזר מלמד

ראש ישיבת הר ברכה ורב הישוב. מחבר סדרת ספרי "פניני הלכה".

רביבים
מנהגי תשעת הימים
אב תשפ"ג
רביבים
פרשיית גיורי וינה
חשון תשפ"ג
רביבים
חוגגים יום עצמאות – מהמנגל ועד בית המדרש
אייר תשע"ד
רביבים
שכר אנשי מערכת הביטחון
אב תשפ"ה

רביבים

רביבים
מזוזה בכל חדר: החיוב, הפטור והברכה
הרב אליעזר מלמד | אייר תשפ"ו
רביבים
חובת הגניזה בעידן המיחזור
הרב אליעזר מלמד | אייר תשפ"ו
רביבים
מקום הנחת התפילין
הרב אליעזר מלמד | אב תשפ"ה
רביבים
דיני תשעה באב שחל במוצאי שבת
הרב אליעזר מלמד | אב תשפ"ה

רביבים

סרטונים קצרים מיוחדים

שיעורים פופולריים

חקת
מה לומדים מפרה אדומה
הרב מאיר גולדויכט | תמוז תשפ"ד
נוסחי תפילה
ברכות השחר וברכות התורה - עדות המזרח
הסידור המהיר | תשרי תשע"ז
22 דק'
חקת
מדוע נענש משה שלא יכנס לארץ
הרב יצחק בן יוסף | תמוז תשפ"ה
אמונת עיתך
מצבים מיוחדים בטבילה – חלק א
באדיבות מכון התורה והארץ
רבנים שונים | תשע"ד

שיעורים פופולריים

שיעורים חדשים

פרשת שבוע
לכל איש יש שם. על דת, רם ושלטון
הרב יוסף כרמל | תמוז תשפ"ו
צבא
גבולות המחנה
הרב עזריאל אריאל | תמוז תשפ"ו
חקת
למה הכסף הפך לנייר חסר ערך?
הרב נתנאל יוסיפון | תמוז תשפ"ו
קרוב אליך
קרוב אליך – חקת
עלון מספר 606
רבנים שונים | תמוז תשפ"ו

שיעורים חדשים

שיעורים באתר ישיבה

ניווט מהיר

הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א
הרב דוד דודקביץ'
הרב חיים דרוקמן
הרב שמואל אליהו
ר' יעקב כץ (כצל'ה)
הרב יוסף צבי רימון
הגאון הרב אברהם שפירא זצוק"ל
הרב משה ברלינר
הרה"ג שאר ישוב כהן זצ"ל
הרה"ג צבי שכטר

קרוב אליך
קרוב אליך – חקת
עלון מספר 606
עלון מספר 606
רבנים שונים | תמוז תשפ"ו
פרשת שבוע
לכל איש יש שם. על דת, רם ושלטון
הרב יוסף כרמל | תמוז תשפ"ו
חמדת השבת
מגע מאכלים בחום כלי ראשון, כלי שני, ועירוי
הרב בצלאל דניאל | תמוז תשפ"ו
חקת
למה הכסף הפך לנייר חסר ערך?
הרב נתנאל יוסיפון | תמוז תשפ"ו
לא טרגדיה, צמיחה
בזמן שיש מי שמזהירים מפני שקיעתו של חושן המשפט, המציאות בשטח מספרת סיפור אחר: עולם דיני הממונות התורני, אשר מתמודד עם אתגרי החיים המודרניים, חווה בעשורים האחרונים פריחה חסרת תקדים ומעמיד אלטרנטיבה הלכתית מעשית למשפט האזרחי
הרב אורי סדן | תמוז תשפ"ו
צבא
גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
הרב עזריאל אריאל | תמוז תשפ"ו
רביבים
העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
הרב אליעזר מלמד | תמוז תשפ"ו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש
פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
רבנים שונים | תמוז תשפ"ו
30 דק'
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א
יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | ב' תמוז תשפ"ו
33 דק'
מאמר שלישי
גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
הרב חיים אביהוא שוורץ | כ"ג סיון תשפ"ו
33 דק'
יסודות הש"ס
יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
הרב דוד ניסים זאגא | ב' תמוז תשפ"ו
30 דק'
אורות התשובה - הרב הראל כהן
החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
הרב הראל כהן | ב' תמוז תשפ"ו
30 דק'
חקת
דיבור לסלע או הכאתו
הרב יצחק בן יוסף | תמוז תשפ"ו
10 דק'
כהנים
ברכת כוהנים - הסברים והדרכה לכוהנים
הרב יצחק בן יוסף | תמוז תשפ"ו
1:00
קול צופיך - הרב שמואל אליהו
פרשת חקת תשפ"ו – הגיע זמן גאולתכם
הרב שמואל אליהו | תמוז תשפ"ו
23 דק'
אורות ישראל ותחייתו
בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
הרב משה גנץ | ג' תמוז תשפ"ו
35 דק'
תפילה ובית כנסת
נפילת אפיים - הלכות ומנהגים
הרב יצחק בן יוסף | תמוז תשפ"ו
7 דק'
כהנים
קדושת הכוהנים והיחס אליהם
הרב יצחק בן יוסף | תמוז תשפ"ו
34 דק'
חקת
סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
הרב חיים בן שושן | ג' תמוז תשפ"ו
39 דק'
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן
מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
הרב ש. יוסף וייצן | ל' סיון תשפ"ו