ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- שבת ומועדים
- ספירת העומר
- עניני ספירת העומר
החורף הקר כבר פרס כנפיו, והעיר כולה עוטה שלג, אך בביתו של רב העיר, רבי אליעזר, חם ונעים. רבי אליעזר יושב ועוסק בתורה בפסוק, "וישב יעקב בטח".
רבי אליעזר הוא מגדולי המקובלים שבדור, וזכה לקבל מפה לאוזן, בסודי סודות, מסורות קבליות נעלמות מאביו ורבו, הלא הוא רבי יהודה בן קלונימוס ממגנצא, וגם מבן דודו רבי יהודה החסיד. מסורות אלו עברו ממש מאב לבן בתוך משפחותיהם של גדולי המקובלים הקדמונים.
כמנהג משפחתו, גם רבי אליעזר העביר בסודי סודות את המסורת המשפחתית לבנו. ברוך ה', גם בנו הופך אט אט לתלמיד חכם גדול, והוא ימשיך ויעביר, בעזרת ה', את המסורות לדורות הבאים עד ביאת ינון.
האב ובנו ישבו והמתיקו יחדיו סוד. דולצא, אם המשפחה, התבוננה בנחת בבעלה ובנה, העוסקים בתורה הקדושה, ומעבירים את הלפיד לדורות יבואו. בני הבית חשו ממש את התקיימות הפסוק בו עסקו "וישב יעקב בטח".
והנה, לפתע, פרצו לבית שני גרמנים מרצחים. השניים רצחו את כל בני הבית, ורק רבי אליעזר נותר לבדו פצוע קשה, "ונשארתי בחוסר כל ובעוני גדול ובייסורים גדולים". (לפי תיאור זכרונותיו וקינתו של רבי אליעזר, "הרוקח").
בעקבות האסון הכבד, בו איבד רבי אליעזר את בנו ותלמידו, ונגדעה השושלת המשפחתית, החליט רבי אליעזר לחבר את ספר 'הרוקח', למען ישארו דברי התורה הכמוסים בנחלת עם ישראל. ואכן, בספרי הקבלה והחסידות, מצוטטים יסודות מספר 'הרוקח', המהווים אבני יסוד לרעיונות פנימיים ואמוניים יסודיים.
בימים אלו, ימי ספירת העומר, נוהגים אנו מעט מנהגי אבילות על מות תלמידי רבי עקיבא. לפי אחת הגרסאות באגרת רב שרירא גאון הם מתו ב'שמדא', כלומר נהרגו על קידוש ה' במלחמה מול הרומאים. בימי הספירה, אירעו גם הפרעות הגדולות ביהדות אשכנז, בימי הצלבנים, עליהם נהגו האשכנזים לומר מידי שבת את תפילת 'אב הרחמים'. ובדורנו, מציינים בימים אלו גם את זיכרון השואה האיומה, וזיכרון חיילי צה"ל והרוגי הטרור, שכולם עומדים בסימן מסירות הנפש על קידוש שם ה' הגדול והנורא.
וכאן ישאל השואל – אמת, מות 24,000 תלמידי רבי עקיבא הוא אסון עצום. ובכל זאת, הלא בתולדות עם ישראל, אירעו בעוונותינו אסונות בהיקף גדול הרבה יותר. בזמן חורבן הבית, כמה עשרות שנים לפני מות תלמידי רבי עקיבא, מתו מאות אלפים, והאבילות על מותם הובלעה באבילות על החורבן, ובמה זכו תלמידי רבי עקיבא, שהתייחד זמן מיוחד לזכרם? ובמיוחד, שחורבן ביתר, שאירע באותה התקופה, היה בתשעה באב, וגם בביתר מתו המונים, אם כן – למה זכו תלמידי רבי עקיבא לציון מיוחד?
להבנת העניין, נעיין בגמרא (יבמות סב:), שמספרת לנו על מות תלמידי רבי עקיבא בתקופת ספירת העומר – "שנים עשר אלף זוגים תלמידים היו לו לרבי עקיבא, מגבת עד אנטיפרס, וכולן מתו בפרק אחד, מפני שלא נהגו כבוד זה לזה, והיה העולם שמם, עד שבא רבי עקיבא אצל רבותינו שבדרום, ושנאה להם - ר' מאיר ור' יהודה ור' יוסי ורבי שמעון ורבי אלעזר בן שמוע, והם הם העמידו תורה אותה שעה. תנא: כולם מתו מפסח ועד עצרת".
האסון שאותו מדגישה הגמרא זה שהיה העולם שמם, עד שהעמיד רבי עקיבא חמישה גדולי עולם חדשים. דומה, שיש כאן רעיון מיוחד, המתאים במהותו לספירת העומר. הספירה היא תהליך ורצף, בה אנו בונים נדבך אחרי נדבך, חוליה אחרי חוליה, עד שאנו מגיעים לקבלת התורה בשלימות, בחג השבועות.
האבל הייחודי על מות תלמידי רבי עקיבא, אינו אבל רק על 24,000 יהודים, אלא גם אבל על קטיעת הרצף ומסורת העברת התורה. בין שאר האסונות של הגלות, יש גם שבר גדול בפגיעה הקשה במסורת העברת התורה. כביכול, מבחינה לאומית, יש לנו קושי גדול בספירה מפסח שבו יצאנו לחירות, לשבועות – זמן קבלת התורה.
ואכן, מצאנו ביטוי נוסף לקטיעת רצף העברת התורה בגמרא נוספת העוסקת בתלמיד רבי עקיבא. הגמרא (חגיגה יד:) מספרת על רצף העברת סודות התורה העמוקים ביותר, שנקראים "מעשי מרכבה". אלו סודות כל כך עמוקים וסודיים עד שלא רק שאסור ללמד אותם ברבים, אלא שאסור ללמד אותם אפילו לתלמיד יחיד.
לכן, מלמדים רק בראשי פרקים רק לחכם ומבין מדעתו, והתלמיד מרחיב בעצמו ומבין. לאחר שהתלמיד מבין, הוא יכול להרצות את הבנתו לפני הרב, והגמרא מספרת נפלאות על אותם הרצאות. מספרת הגמרא על שלשלת של תלמידים שהרצו לפני רבותיהם, וכך היא מספרת: "שלושה הרצאות הן. ר' יהושע הרצה דברים לפני רבן יוחנן בן זכאי, רבי עקיבא הרצה לפני ר' יהושע, חנניא בן חכינאי הרצה לפני רבי עקיבא".
אך מסיימת הגמרא, שלפני חנניא בן חכינאי אף אחד לא הרצה. ובאמת מופיע בחז"ל, שחנניא בן חכינאי הוא מהרוגי מלכות, ומתאימים הדברים שרצף מסירת התורה נקטע בעקבות המוות על קידוש ה'.
בעזרת ה', בפעם הבאה נלמד גם על רצף המסירה של המידות הטובות שנקטע במות תלמידי רבי עקיבא.
ויהי רצון, שנזכה לתקן בימים הללו את מידותנו, ולנהוג באופן הראוי כבוד זה בזה, ומתוך כך ישובו סודות התורה להתגלות במלוא עוצמתם!
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
