ישיבהבשביל זה יש אינטרנט בית המדרש
בית המדרש
- שבת ומועדים
- ספירת העומר
- עניני ספירת העומר
החורף הקר כבר פרס כנפיו, והעיר כולה עוטה שלג, אך בביתו של רב העיר, רבי אליעזר, חם ונעים. רבי אליעזר יושב ועוסק בתורה בפסוק, "וישב יעקב בטח".
רבי אליעזר הוא מגדולי המקובלים שבדור, וזכה לקבל מפה לאוזן, בסודי סודות, מסורות קבליות נעלמות מאביו ורבו, הלא הוא רבי יהודה בן קלונימוס ממגנצא, וגם מבן דודו רבי יהודה החסיד. מסורות אלו עברו ממש מאב לבן בתוך משפחותיהם של גדולי המקובלים הקדמונים.
כמנהג משפחתו, גם רבי אליעזר העביר בסודי סודות את המסורת המשפחתית לבנו. ברוך ה', גם בנו הופך אט אט לתלמיד חכם גדול, והוא ימשיך ויעביר, בעזרת ה', את המסורות לדורות הבאים עד ביאת ינון.
האב ובנו ישבו והמתיקו יחדיו סוד. דולצא, אם המשפחה, התבוננה בנחת בבעלה ובנה, העוסקים בתורה הקדושה, ומעבירים את הלפיד לדורות יבואו. בני הבית חשו ממש את התקיימות הפסוק בו עסקו "וישב יעקב בטח".
והנה, לפתע, פרצו לבית שני גרמנים מרצחים. השניים רצחו את כל בני הבית, ורק רבי אליעזר נותר לבדו פצוע קשה, "ונשארתי בחוסר כל ובעוני גדול ובייסורים גדולים". (לפי תיאור זכרונותיו וקינתו של רבי אליעזר, "הרוקח").
בעקבות האסון הכבד, בו איבד רבי אליעזר את בנו ותלמידו, ונגדעה השושלת המשפחתית, החליט רבי אליעזר לחבר את ספר 'הרוקח', למען ישארו דברי התורה הכמוסים בנחלת עם ישראל. ואכן, בספרי הקבלה והחסידות, מצוטטים יסודות מספר 'הרוקח', המהווים אבני יסוד לרעיונות פנימיים ואמוניים יסודיים.
בימים אלו, ימי ספירת העומר, נוהגים אנו מעט מנהגי אבילות על מות תלמידי רבי עקיבא. לפי אחת הגרסאות באגרת רב שרירא גאון הם מתו ב'שמדא', כלומר נהרגו על קידוש ה' במלחמה מול הרומאים. בימי הספירה, אירעו גם הפרעות הגדולות ביהדות אשכנז, בימי הצלבנים, עליהם נהגו האשכנזים לומר מידי שבת את תפילת 'אב הרחמים'. ובדורנו, מציינים בימים אלו גם את זיכרון השואה האיומה, וזיכרון חיילי צה"ל והרוגי הטרור, שכולם עומדים בסימן מסירות הנפש על קידוש שם ה' הגדול והנורא.
וכאן ישאל השואל – אמת, מות 24,000 תלמידי רבי עקיבא הוא אסון עצום. ובכל זאת, הלא בתולדות עם ישראל, אירעו בעוונותינו אסונות בהיקף גדול הרבה יותר. בזמן חורבן הבית, כמה עשרות שנים לפני מות תלמידי רבי עקיבא, מתו מאות אלפים, והאבילות על מותם הובלעה באבילות על החורבן, ובמה זכו תלמידי רבי עקיבא, שהתייחד זמן מיוחד לזכרם? ובמיוחד, שחורבן ביתר, שאירע באותה התקופה, היה בתשעה באב, וגם בביתר מתו המונים, אם כן – למה זכו תלמידי רבי עקיבא לציון מיוחד?
להבנת העניין, נעיין בגמרא (יבמות סב:), שמספרת לנו על מות תלמידי רבי עקיבא בתקופת ספירת העומר – "שנים עשר אלף זוגים תלמידים היו לו לרבי עקיבא, מגבת עד אנטיפרס, וכולן מתו בפרק אחד, מפני שלא נהגו כבוד זה לזה, והיה העולם שמם, עד שבא רבי עקיבא אצל רבותינו שבדרום, ושנאה להם - ר' מאיר ור' יהודה ור' יוסי ורבי שמעון ורבי אלעזר בן שמוע, והם הם העמידו תורה אותה שעה. תנא: כולם מתו מפסח ועד עצרת".
האסון שאותו מדגישה הגמרא זה שהיה העולם שמם, עד שהעמיד רבי עקיבא חמישה גדולי עולם חדשים. דומה, שיש כאן רעיון מיוחד, המתאים במהותו לספירת העומר. הספירה היא תהליך ורצף, בה אנו בונים נדבך אחרי נדבך, חוליה אחרי חוליה, עד שאנו מגיעים לקבלת התורה בשלימות, בחג השבועות.
האבל הייחודי על מות תלמידי רבי עקיבא, אינו אבל רק על 24,000 יהודים, אלא גם אבל על קטיעת הרצף ומסורת העברת התורה. בין שאר האסונות של הגלות, יש גם שבר גדול בפגיעה הקשה במסורת העברת התורה. כביכול, מבחינה לאומית, יש לנו קושי גדול בספירה מפסח שבו יצאנו לחירות, לשבועות – זמן קבלת התורה.
ואכן, מצאנו ביטוי נוסף לקטיעת רצף העברת התורה בגמרא נוספת העוסקת בתלמיד רבי עקיבא. הגמרא (חגיגה יד:) מספרת על רצף העברת סודות התורה העמוקים ביותר, שנקראים "מעשי מרכבה". אלו סודות כל כך עמוקים וסודיים עד שלא רק שאסור ללמד אותם ברבים, אלא שאסור ללמד אותם אפילו לתלמיד יחיד.
לכן, מלמדים רק בראשי פרקים רק לחכם ומבין מדעתו, והתלמיד מרחיב בעצמו ומבין. לאחר שהתלמיד מבין, הוא יכול להרצות את הבנתו לפני הרב, והגמרא מספרת נפלאות על אותם הרצאות. מספרת הגמרא על שלשלת של תלמידים שהרצו לפני רבותיהם, וכך היא מספרת: "שלושה הרצאות הן. ר' יהושע הרצה דברים לפני רבן יוחנן בן זכאי, רבי עקיבא הרצה לפני ר' יהושע, חנניא בן חכינאי הרצה לפני רבי עקיבא".
אך מסיימת הגמרא, שלפני חנניא בן חכינאי אף אחד לא הרצה. ובאמת מופיע בחז"ל, שחנניא בן חכינאי הוא מהרוגי מלכות, ומתאימים הדברים שרצף מסירת התורה נקטע בעקבות המוות על קידוש ה'.
בעזרת ה', בפעם הבאה נלמד גם על רצף המסירה של המידות הטובות שנקטע במות תלמידי רבי עקיבא.
ויהי רצון, שנזכה לתקן בימים הללו את מידותנו, ולנהוג באופן הראוי כבוד זה בזה, ומתוך כך ישובו סודות התורה להתגלות במלוא עוצמתם!

"בזאת התורה" - איזו תורה?

השיבה שופטיך כבראשונה - על מערכת המשפט בישראל

שלושה שותפים בזוגיות: מה למדנו מהאבות והאימהות?

כשהתמיד בוטל - החומות קרסו

הלכות תשעה באב שחל במוצאי שבת

תחילת החורבן: ביטול קרבן התמיד

מה עושים בעשרה בטבת שחל בשישי?

בצלאל ואהליאב - חיבור של קצוות

סודו החינוכי של חודש שבט

הקדוש ברוך הוא חפץ לגואלנו

זמן הדלקת נרות חנוכה
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת

רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.

מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.

יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.

אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.

אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.

חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.

מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.



















