התנופה הציונית נקברה בחולות ימית | הרה"ג יעקב אריאל | בית המדרש

ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש

בית המדרש

משפחה חברה ומדינה
ישוב הארץ, גבולותיה ויציאה לחו"ל
מצוות ישוב וכיבוש הארץ

קטגוריה משנית

שיעורים לנשים פרשת השבוע סדרות ספריה פסקי דין בחן את עצמך

אין אדם עומד על דברי הימים אלא לאחר ארבעים שנה. בחלוף ארבעים שנה מחורבן ימית אפשר לערוך חשבון נפש נוקב על מידת הצידוק שבהרס מפעל התיישבותי אדיר שנגדע באיבו.
אין ספק שההסכם עם מצרים, הגדולה והחזקה שבאויבי ישראל, היה הישג מדיני וביטחוני חשוב. טעו מי שסברו שההסכם לא יחזיק מעמד ויביא למלחמה נוספת. אך טעו לא פחות אלו שהשלו את עצמם שההסכם יביא לשלום אמיתי עם מצרים.
שלום ממש - אין. על כל פנים, לא אותו חזון השלום שבעבורו הקרבנו קורבן כה גדול. איננו יודעים כיצד היה סאדאת נשיא מצרים, שחתם איתנו על ההסכם, מנווט את המדיניות המצרית; הוא נרצח בטרם בוצע ההסכם. אך מובארק, מחליפו, ניהל מדיניות של "שלום" קפוא על גבול העוינות. הוא לא ביקר בארץ אפילו פעם אחת (פרט להלווייתו של רבין). אין תיירות מצרית בארץ, וגם תיירות ישראלית במצרים נדירה. המצרים לא אוהבים ישראלים. יחסי המסחר מינימליים. לא חל שום שינוי בתרבות המצרית, ובעיקר לא ביחס ליהדות מצד דת האסלאם, שמרכזה באל־אזהר שבמצרים. העוינות והשנאה לא פחתו. בפורומים בינלאומיים מצרים הצביעה פעמים רבות נגדנו. אומנם היום, בימי הנשיא א־סיסי, היחסים השתפרו קמעא, אך זאת בזכות יריבו - החמאס. שלום ממש, זה שעליו חלמו – אין. האם עבור שלום קר כזה היה הכרח לשלם מחיר כה גבוה? גם מצרים, לפחות זו של מובארק, הייתה מעדיפה שלום צונן יותר תמורת מחיר זול יותר. מסתבר שגם סאדאת היה מעדיף שלום קר תמורת הסכם פושר יותר. הסכמתו להצהרות על שלום רחב עלתה לו בחייו.
אומנם הגבול עם מצרים שקט, אך גם בגבול ירדן (עוד לפני הסכם השלום איתה) שרר שקט ללא ויתורים ופשרות. האם לא הייתה אפשרות להותיר בחיים לפחות את ימית ובנותיה במסגרת "שלום" דומה?

חזון ציוני שנגוז
לשם חשבון הנפש, יש לפרט את המחיר הנורא ששילמנו עבור השלום הקר. חזון ציוני גדול נגוז. דובר על ימית כעיר נמל שלישית שממנה תיחפר תעלה לים סוף ועל גדותיה יוקמו עשרות יישובים חקלאיים ותעשייתיים המופעלים על ידי חשמל המופק ממפלים, אגמים ומפעלי תיירות. היה זה אתגר חלוצי אדיר שהיה יכול להזין באידיאלים ציוניים את החברה הישראלית כולה. חזון זה יכול היה להלהיב צעירים מהארץ ומהתפוצות לעשייה חלוצית ולעלייה ארצה.
ובעיקר, הוא היה תורם להרחבת גבולות המדינה. מדינת ישראל היא אחת הצפופות בעולם, והיא מצטופפת בעיקר בגוש דן. הדבר מסוכן מבחינה ביטחונית, תברואתית וגם כלכלית וחברתית. ראו את הפקקים, את מצוקת החניה ואת מצוקת הדיור. אין למדינה כמעט רזרבות קרקעיות. מחיר הקרקע מאמיר ומייקר מאוד את עלות הדיור. לזוגות צעירים אין קורת גג (האם יש מי שזוכר את מחאת הדיור?). איש לא חלם בימי הפינוי מימית על מיליון יהודי ברית המועצות שעלו והצטופפו איתנו בארצנו הקטנטונת. ואיש לא חולם עדיין על עלייה המונית מארצות הברית וממדינות אחרות. ובל נשכח את הגידול הטבעי המבורך יחסית. יש להבטיח עתודות קרקע נרחבות עבור העתיד הרחוק של כולנו. האומנם ויתרנו על חזון קיבוץ הגלויות?

משא ומתן מעמדת נחיתות
מנהיג בעל מעוף לא היה מוותר על חזון העתיד, והיה מתעקש לכלול אותו בתוך הסכם השלום עם מצרים. מצרים גדולה מאיתנו עשרות מונים. היא לא הייתה זקוקה לימית ובנותיה. עובדה שהאזור שומם זה ארבעים שנה. חצי האי סיני לא היה מעולם אדמה מצרית. הוא סופח למצרים רק בשנת 1906 בגלל הסכם בין אנגליה לטורקיה, לשם הגנה על האינטרסים הבריטיים בתעלת סואץ. האנגלים עניינו את הרצל ברעיון להקים מדינה יהודית בסיני. על שמה של תוכנית זו נקרא אחד היישובים בסיני - תרס"ג. שם הודיע בגין ערב נסיעתו לקמפ דיוויד שכל היישובים בסיני יישארו על תילם.
סאדאת המציא טענה שקרית ש"כל גרגיר חול בסיני קדוש לנו". מול דמגוגיה זו לא עמד מנהיג ישראלי לטעון שכל גרגיר בסיני, לפחות עד אל־עריש, קדוש בקדושה אמיתית של ארץ ישראל, נחלת אבותינו. המשא ומתן עם המצרים התנהל מתוך עמדת נחיתות.

הפתרון לעזה נקבר בחולות ימית
לפי דרישת סאדאת הוחזרו לעזה אלפי פליטים ערבים שזלגו מהרצועה לסיני, שם הם החלו לשקם את עצמם ולהשתחרר ממעמד הפליטים שהיה להם. החזרתם לתוך המורסה המבעבעת של רצועת עזה הייתה מעשה לא אנושי. ידוע לכול שאין לרצועה קיום עצמי, לא כלכלי ולא מדיני.
עם קצת חזון, היה מקום לרעיון הפוך: לא רק להותיר את הפליטים בחלק מסיני, אלא לעודד הגירת פליטים נוספים מהרצועה לחלק מסיני. אם כבר היה הכרח למסור חלק מסיני למצרים, הייתה זו הזדמנות לפתור אחת ולתמיד את בעיית רצועת עזה. אפשר היה לקבוע אזור מוגדר בסיני שאליו מזרימים מים מהנילוס (אחד הנהרות הגדולים בעולם!) ולסייע בפיתוחו על ידי מדענים ישראלים ואחרים, במימון אמריקני ובינלאומי. לאזור זה היו באים פליטים רבים מעזה לשקם את חייהם. כך היה אפשר לפתור בעיה אנושית, מדינית וביטחונית שאין לה פתרון אחר.
גם פתרון זה נקבר בחולות ימית. בינתיים הפך סיני למקלט לפורעים מהחמאס, ורצועת עזה הפכה להר געש המתפרץ אחת לכמה שנים ושופך לבה רותחת על כל סביביו – גם על ישראל וגם על מצרים.

קץ החזון הציוני
והמחיר החמור מכול הוא קיצו של החזון הציוני.
התנועה הציונית, שראתה ביישוב הארץ את רעיונה המרכזי, סיימה בעצם בימית את תפקידה. הממסד הציוני, ההתיישבות העובדת לסוגיה, הוגי הדעות וההמונים הרואים את עצמם ציונים כביכול - שמחו לאידה של ימית. הם לא נקפו אצבע למחות, לפחות, על מסירת חבלי ארצנו לזרים. גם אם היה הכרח לוותר ולבתר, הייתה ציפייה לפחות להזלת דמעה, להבעת כאב על איבר שנגדע מנוף המולדת. הגוף המנוון אפילו לא חש בכאב.
אומנם, גחלים שנותרו מהמוקד של סיני המשיכו ללחוש בגוש קטיף הסמוך, אך גם אותן רמסו וכיבו ברגל גסה. התקדים של עקירת ההתיישבות בסיני פרץ את הסכר, וגרף עימו את קטיף וצפון השומרון. גם בזמן עקירת גוש קטיף ההתיישבות העובדת תמכה במהלך, עודדה אותו ואף מחאה כף. מהערך ההתיישבותי נותר רמץ בלבד, ובו ניצוצות שרק רוח גדולה תוכל ללבותם ללהבה מאירה.
בימית נוצרה מהפכה בתפיסה הציונית שהייתה מקובלת עד אז. מושג הציונות התהפך, הציניות החליפה את הציונות, מי שדוגל כיום ביישוב הארץ הוא כבר "לא ציוני" ואולי אפילו "אנטי ציוני", ומי שמחריב יישובים הוא "ציוני אמיתי".
נוהגים למנות את שנת תרמ"ב כתחילת ההתיישבות החדשה בארץ ישראל (למרות שהדבר אינו מדויק, כי קדמו לה עליות קודמות וניסיונות התיישבות וכן מקווה ישראל, פתח תקווה ועוד). כעבור מאה שנה בדיוק, בשנת תשמ"ב, הסתיים פרק זה בתולדות ההתיישבות. כיום נותר רק הערך התורני של מצוות יישוב הארץ. הערך שהצית את ההתלהבות הציונית בראשיתה. רק מצווה זו תישאר לעד כערך. היא מחליפה את הציונות הישנה שנקברה בחולות ימית.
בהמשך ההתיישבות ברחבי ארצנו ננוחם.
"כי ניחם ה' ציון, ניחם כל חורבותיה, וישם מדברה כעדן וערבתה כגן ה', ששון ושמחה יימצא בה, תודה וקול זמרה"

מתוך העיתון בשבע

מצוות ישוב וכיבוש הארץ

הרה"ג יעקב אריאל

נשיא ישיבת ההסדר רמת-גן וארגון חותם. לשעבר רב העיר רמת גן ואב בית הדין לדיני ממונות.

האשה ביהדות
מבנה המשפחה המודרנית (מקוצר)
סיון תשס"ב
הדרכות כלליות
בית המדרש הנשי (א)
תשס"א
הארץ ופירותיה
ט"ו בשבט - יום חיבת הארץ
ח' בשבט תשס"ב
19 דק'
א"י נקנית ביסורים
מזבח חדש
שלושים לנרצחי הטבח בישיבת מרכז הרב
ר"ח ניסן תשס"ח

מצוות ישוב וכיבוש הארץ

מצוות ישוב וכיבוש הארץ
מצוות ישוב הארץ ב'
הרב אליעזר מלמד | תשס"א
40 דק'
שלח לך
מצות ישוב ארץ ישראל
הרב צבי יוסף רייכמן | אב תשפ"ה
מצוות ישוב וכיבוש הארץ
"כיבוש" ארץ ישראל, מלת גנאי או שבח? ב'
חלק ב'
הרב משה צוריאל זצ"ל | סיוון תשס"ו
מצוה גדולה
ירושת הארץ
הרב שמואל הולשטיין | אב תשס"ז

מצוות ישוב וכיבוש הארץ

סרטונים קצרים מיוחדים

שיעורים פופולריים

2 דק'
נקודה בהלכה – הרב איתן מינקוב
איך עושים קידוש?
הרב איתן מינקוב | חשוון תשפ"א
42 דק'
חקת
פרשת חוקת – פיתולים אלוקיים
הרב יצחק חי זאגא | תמוז תשפ"ו
שבת הראי"ה
שבת הראי"ה פרשת תצווה
גליון מס' 64
רבנים שונים | אדר תשס"ט
קרוב אליך
קרוב אליך – חקת
עלון מספר 606
רבנים שונים | תמוז תשפ"ו

שיעורים פופולריים

שיעורים חדשים

חמדת השבת
מגע מאכלים בחום כלי ראשון, כלי שני, ועירוי
הרב בצלאל דניאל | תמוז תשפ"ו
קרוב אליך
קרוב אליך – חקת
עלון מספר 606
רבנים שונים | תמוז תשפ"ו
רביבים
העבודה - תפקיד האדם בעולם
הרב אליעזר מלמד | תמוז תשפ"ו
33 דק'
מאמר שלישי
גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
הרב חיים אביהוא שוורץ | כ"ג סיון תשפ"ו

שיעורים חדשים

שיעורים באתר ישיבה

ניווט מהיר

הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א
הרב דוד חי הכהן
הגאון הרב מרדכי אליהו זצ"ל
הרב יעקב שפירא
הרה"ג צבי שכטר
הרב הגאון שאול ישראלי זצ"ל
הרה"ג שמחה קוק זצ"ל
הרב הראשי ישראל מאיר לאו
הרב חיים אביהוא שוורץ
הרב אליעזר מלמד

קרוב אליך
קרוב אליך – חקת
עלון מספר 606
עלון מספר 606
רבנים שונים | תמוז תשפ"ו
פרשת שבוע
לכל איש יש שם. על דת, רם ושלטון
הרב יוסף כרמל | תמוז תשפ"ו
חמדת השבת
מגע מאכלים בחום כלי ראשון, כלי שני, ועירוי
הרב בצלאל דניאל | תמוז תשפ"ו
חקת
למה הכסף הפך לנייר חסר ערך?
הרב נתנאל יוסיפון | תמוז תשפ"ו
לא טרגדיה, צמיחה
בזמן שיש מי שמזהירים מפני שקיעתו של חושן המשפט, המציאות בשטח מספרת סיפור אחר: עולם דיני הממונות התורני, אשר מתמודד עם אתגרי החיים המודרניים, חווה בעשורים האחרונים פריחה חסרת תקדים ומעמיד אלטרנטיבה הלכתית מעשית למשפט האזרחי
הרב אורי סדן | תמוז תשפ"ו
צבא
גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
הרב עזריאל אריאל | תמוז תשפ"ו
רביבים
העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
הרב אליעזר מלמד | תמוז תשפ"ו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש
פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
רבנים שונים | תמוז תשפ"ו
30 דק'
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א
יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | ב' תמוז תשפ"ו
33 דק'
מאמר שלישי
גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
הרב חיים אביהוא שוורץ | כ"ג סיון תשפ"ו
33 דק'
יסודות הש"ס
יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
הרב דוד ניסים זאגא | ב' תמוז תשפ"ו
30 דק'
אורות התשובה - הרב הראל כהן
החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
הרב הראל כהן | ב' תמוז תשפ"ו
30 דק'
חקת
דיבור לסלע או הכאתו
הרב יצחק בן יוסף | תמוז תשפ"ו
10 דק'
כהנים
ברכת כוהנים - הסברים והדרכה לכוהנים
הרב יצחק בן יוסף | תמוז תשפ"ו
1:00
קול צופיך - הרב שמואל אליהו
פרשת חקת תשפ"ו – הגיע זמן גאולתכם
הרב שמואל אליהו | תמוז תשפ"ו
23 דק'
אורות ישראל ותחייתו
בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
הרב משה גנץ | ג' תמוז תשפ"ו
35 דק'
תפילה ובית כנסת
נפילת אפיים - הלכות ומנהגים
הרב יצחק בן יוסף | תמוז תשפ"ו
7 דק'
כהנים
קדושת הכוהנים והיחס אליהם
הרב יצחק בן יוסף | תמוז תשפ"ו
34 דק'
חקת
סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
הרב חיים בן שושן | ג' תמוז תשפ"ו
39 דק'
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן
מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
הרב ש. יוסף וייצן | ל' סיון תשפ"ו