ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- שבת ומועדים
- יום העצמאות
- חיוב ההודאה על נס
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
יעקב בן בכורה
על הפסוק הבא במזמור, "יאמרו גאולי ה' אשר גאלם מיד צר", אומר המדרש 1 :
יאמרו גאולי ה' - אשר גאלנו היה לו לומר, או אמרו גאולי ה' אשר גאלם, אמר ר' יהודה בר שלום יפה הוא אמר, למה שמאמרו של הקב"ה מעשה הוא, וממי את למד מאברהם, מה כתיב ביום ההוא כרת ה' את אברם ברית לאמר לזרעך נתתי וגו', אתן אינו אומר, אלא נתתי, וכי בנים היו לו לאברהם כבר, והלא עד עכשיו לא הוליד, אלא מאמרו של הקב"ה הוא מעשה, אמר הקב"ה אמרתי דבר הרי מעשה נעשה אף כאן אומר גאולי ה' שכבר גאלם.
המדרש מדייק בלשון הפסוק 'יאמרו גאולי ה' אשר גאלם מיד צר' שהוא פותח בלשון עתיד 'יאמרו' ומסיים בלשון עבר 'אשר גאלם', ומבאר שעצם האמירה של הקב"ה היא מעשה בפני עצמו. הפסוק מדבר על נס עתידי בלשון הווה, שכיון שאמר ה' לגאלם הרי הם כאילו כבר נגאלו. משום כך, חובת ההודאה קיימת גם אם לא הגענו עדיין לסוף. כך אנו אומרים גם בפיוט שבהגדה של פסח "דיינו" - אין הכוונה שהיינו מסתפקים רק בחלק מהדברים, ודאי שעלינו לשאוף לשלמות, אלא הכוונה היא שבעניינים רוחניים אנו שמחים בכל פרט ופרט מן התהליך הכולל, ועל כל פרט ופרט יש חיוב מחודש להודות לה'. כיון שכך ישנה הודאה בפני עצמה על היציאה, על המן, על השבת וכו'. וכן אנו אומרים בתפילת ההודאה על הגשמים - "מודים אנחנו לך על כל טיפה וטיפה" - על כל טיפה וטיפה של חסד. ההודאה שלנו היא על חסדי ה' הגדולים והעצומים, כאשר נשבר עול הגלות מעלינו, ארץ ישראל בידינו, ויש לנו שלטון בארץ ישראל מן השמים.
הבוקר סיפרו לי כמה לומדי תורה יש בארץ ישראל. נאמר לי שיש יותר מאלף וחמש מאות מוסדות תורה וכתשעים אלף לומדי תורה מעל גיל תיכון. ארץ ישראל היא מרכז התורה הגדול ביותר בעולם, המדינה היא מחזיקת התורה הגדולה ביותר. כמה כבוד אנשים נותנים לאדם פרטי שמחזיק מוסדות תורה, על אחת כמה וכמה למדינה שלמה.
היום יש בארץ ישראל למעלה מחמישה מיליון יהודים. כמה היו כאן לפני קום המדינה, כמה הגיעו והביאו מהשמים?
סופו של המזמור הוא - "מי חכם וישמר אלה, ויתבוננו חסדי ה'". צריך חסד ה' מיוחד כדי להתבונן על חסדי ה', ובפרט בזמן גאולה וישועה. יש צורך בעין מיוחדת כדי שנדע להתבונן כראוי. "יראו ישרים וישמחו"- ראיה ישרה, בלי שום נגיעה פרטית משלנו.
צריך לשבח את הקב"ה על שהקים לנו את מדינת ישראל, ויש חיוב מיוחד מן התורה לשמוח ולהודות ולהכיר טובה על כך. יש כאלה שרוצים להוציא את עולם התורה מן הכרת הטוב. יש סכנה בתופעה הזו, הן בעולם התורה והן אצל עם ישראל כולו. סעודת ההודיה כאן בישיבה באה כדי להראות שאין פירוד בין התורה לכלל ישראל. אנו לא לבד, אנו מודים לה' יחד עם כלל ישראל.
זכינו שכלל ישראל הכריז עצמאות. אנו לא מתעלמים ולא מרוצים מהמצב הרוחני שיש כאן, אך דבר זה אינו מפקיע מאיתנו את חיוב ההודאה לה' על הטוב שגמל אותנו. חיוב ההודאה לא מותנה בכך שהכל יהיה טוב, אלא הוא קיים ועומד בזכות עצמו גם כאשר יש עוד להיכן להתקדם. תפקידנו כאנשים הרוחניים במדינה להלחם לתיקון המצב הרוחני של המדינה. המדינה לא שייכת לממשלה ולא לראשי הממשלה, המדינה שייכת לכלל ישראל, ואנו חייבים להילחם כאן יום יום על צביון המדינה.
אנו לא עומדים בהתחלת הגאולה, אלא אנו כבר באמצע הגאולה. אם יש אנשים שנבוכים בתוקף היום הזה, הרי שטעות בידם. חייבים לפרסם שיש ישועה בישראל, ולהכיר טובה לה' על כך. מציאות כזו שלא היתה במשך אלפי שנים מחייבת חיוב הודאה, ואפילו שרואים אנו שעמי הארצות נלחמים ופוגעים בתלמידי חכמים. עם כל הבעיות אין מקום תורה כזה בעולם, המדינה היא מרכז התורה בעולם.
תפקידנו בישיבה הוא ללמוד תורה. לימוד התורה הוא בירור רצון ה' בעולם. בלימוד הגמרא אנו לומדים כיצד ה' רוצה שינהגו בעולם שלו. בלימוד התורה אנו מתדבקים ברצון ה', הוא הדביקות העליונה של האדם בה'. הישיבה היא עצמה מעיין נובע, מכונה דינמית שמחזקת את העולם. ישנם צינורות רוחניים גבוהים, שעל ידם הישיבה מחזקת את העולם. חובתנו בישיבה היא חיזוק האמונה לעולם כולו. יש חיוב על כל אחד ואחד להגביר את לימוד התורה של עצמו, לחזק את לימוד האמונה, בשקידה גדולה, עם כל מ"ח הדברים שהתורה נקנית בהם 2 , ועל ידי כך נקרב את הגאולה.
זאת ההתעצמות הגדולה, זהו בן חורין אמיתי שמצפה לישועה. אנו חייבים בלימוד התורה, בלימוד האמונה ובלימוד הישועה, שעל ידם מתגלים ניצוצות הישועה.
אנו מודים על הניסים שהיו, ויחד עם זאת גם צועקים על העתיד. גם בשירה הגדולה ישנה צעקה גדולה - "אנא ה' הושיעה נא". אנו חייבים וגם יכולים לצפות לישועה - "קוה אל ה', חזק ויאמץ לבך וקוה אל ה' " 3 . עצם הציפיה לישועה מקרבת את הגאולה. ביום זה צריך לדעת, שתפקיד תלמידי החכמים היא להוביל את עם ישראל לא להסתפק בעצמאות גשמית אלא לשאוף לחרות רוחנית, וזאת אנו עושים על ידי לימוד האמונה, שעל ידו מחזקים את הנשמה של כלל ישראל.
אנחנו קודש למענך
איך עושים קידוש?
הקדוש ברוך הוא חפץ לגואלנו
לא בדיבורים אלא במעשים: הדרך היחידה לחיבור בעם ישראל
למה הכל אסור בתשעה באב?!
הלכות שטיפת כלים בשבת
איך מותר להכין קפה בשבת?
מה חז"ל באמת רצו שנרגיש בין י"ז בתמוז לט' באב?
תחילת החורבן: ביטול קרבן התמיד
גאולת מצרים מאז ועד היום
האם מותר לפנות למקובלים?
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
מידות הראי"ה האמונה שבאפיקורסות
אמונה ט' - י'
השיעור עוסק בשתי פסקאות המציגות את גווניה הקיצוניים של האמונה, החל מדרגתה העליונה ועד לנקודת הכפירה. הפסקה הראשונה מתארת את "האמונה הגדולה" של הצדיק, המתגלה תחילה בדמיון הקודש, עולה אל השכל ומתממשת בפועל ככוח רוחני עצום המשפיע לטובה על העולם כולו. לעומתה, הפסקה השנייה מבהירה כי האמונה הטבועה בלב ישראל היא כה שורשית ועצומה, עד שגם האפיקורסות הישראלית מכילה אור וקדושה פנימיים העולים על כל אמונות הגויים.
כללי מלאכות שטיפת כלים בשבת
השיעור מנתח לעומק את הלכות שטיפת כלים בשבת, תוך התמקדות במחלוקת היסודית בין הרמב"ם לראב"ד האם מקור האיסור הוא משום "מתקן כלי" או משום "טורח" משבת לחול. דרך מקרים מעשיים – כמו שטיפה כשכבר יש כלים נקיים בארון, השריית כלים במים או סידור הבית – נבחנים הגבולות שבין צורך שבת להכנה לחול. השורה התחתונה היא שכל שטיפה שמשרתת את השבת עצמה (עבור סעודה נוספת או כדי למנוע בלגן שמפריע באמת לעונג השבת) – מותרת, אך כל פעולה שנועדה להכין את הכלים ליום חול – אסורה.
חקת סוד האמונה, השמחה והשורש האלוהי
שיחת מוצ"ש פרשת חוקת
תיקון טומאת המוות, עניינה של האמונה והשמחה לאור חטאו של משה רבנו, יחס האמצעים למקורם - שיויתי ה' לנגדי תמיד, ביאור דברי חז"ל הפסוק "את והב בסופה..."
אור החיים על הפרשה המשך חטא משה רבינו לפי אור החיים
אור החיים על פרשת חוקת חלק ב'
האור החיים מביא על פי מדרש ארבע שגגות שמשה שגג, ומסביר איך משה רבינו טעה.
אור החיים על הפרשה חטא משה רבינו
אור החיים על פרשת חוקת חלק א'
בני ישראל התלוננו כמה טענות למשה על זה שמשה לקח אותם דרך המדבר. עשרה פירושים לחטא משה רבנו לפי מפרשי התורה, והאור החיים דוחה את כולם.
כשרות הכשרת כלים בשר וחלב חלק ג'
השיעור דן באפשרות להסב כלי בשרי לחלבי או להפך, ומסביר כי לפי מנהג האשכנזים נהוג לאסור זאת לכתחילה מחשש לבלבול ולתקלות, בעוד שפוסקי הספרדים מתירים את הפעולה, לעיתים בהתניה של המתנת 24 שעות בין השימושים. למרות האיסור הכללי אצל בני אשכנז, חציו השני של השיעור מפרט שמונה מקרים חריגים שבהם מותר להם לשנות את ייעוד הכלי, כגון: הכשרת כלים לפסח, העברת כלי "פרווה" לבשרי/חלבי, כלי שלא היה בשימוש 12 חודשים, כלי שעבר בעלות, ובמקרים של שעת הדחק.
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
