ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- מדורים
- תולדותיהם של צדיקים
- הרב הנזיר
"צריך להתחיל לדבר על הנבואה לאט לאט"
איש פלא היה. "מפליא לעשות", מפרש הרמ"א: "במה ששומר רוח האדם בקרבו, וקושר דבר רוחני בדבר גשמי". "איש כי יפליא", לא רק על שום הפלאת הנזירות של רבנו דוד כהן זיע"א, אלא גם כי "והוא פֶלִאי", כדברי מלאך ה' למנוח. הרב הנזיר היה איש פלא של קשירה בין הגשמי והרוחני. הגשמי אצלו היה בסיס לרוחני. הוא היה כאן בארץ, אבל הוא לא אכל את שאכלנו, לא שתה את ששתינו, לא לבש את שלבשנו ולא ישן וישב על מצע רך. ראשו היה בשמיים ורגליו נשקו לארץ. המעט שאכל ושתה לא היה מן החי ומן הגפן, לא נעל נעלי עור. לא דיבר בארבעים היום שבין אלול ליום הכיפורים ועוד. תלמידו הרב יהושע רוזן זצ"ל סיפר לי שהעז לשאלו אחרי יום הכיפורים: "גם דברי תורה לא?". ונענה: "ומה מדברים כל הזמן?!"
אמר לי מו"ר הרב זלמן ברוך מלמד שליט"א: "מצופה מפרוש להיות שפוף ומופנם, נעדר חדווה וחיוניות, אבל לא כן הרב הנזיר. הוא היה כה חביב, חברותי, שמח. הפרישות אצלו הייתה קניית מדרגה רוממה באמונה ובעבודת ה' ובחיים". כשנשאל הרב הנזיר אם ללכת בדרכו, אמר: "אתם צריכים לדבר".
את דרכו של הרב הנזיר אפשר להבין מדברי רבו מרן הראי"ה באורות הקודש שערך בשבילו: "הדרך הממוצע הוא דרך החיים, המאושרים, הראויים לכל אדם... מכל מקום טבע הסגולה הנשמתית הוא נותן, שיחידים יימצאו בעולם, שההסתכלות העליונה, וחיי הפרישות הקיצונית, עם הטהרה המופלגה, נאותה להם, כדי לכבוש דרך לעולם כולו, להאיר נתיבות עולמים".
ועוד: "האדם שנשמתו מאירה בקרבו, מוכרח הוא להתבודד הרבה... והאצילות הזאת של חן קודש זה חוזרת... ופועלת על המשפיע, והרי נעשה חברותי, מלא אצילות וקדושה... שעסקי הרוח העליונים הם יסוד חייו".
צימאון בוואדי קלט
מהי מטרת "הפרישות הקיצונית" הזו של הרב הנזיר?
בחודש אב ה'תרפ"ו, לפני 96 שנה, יצא הרב הנזיר עם שניים מתלמידיו – צעירים שהייתה להם קביעות איתו בימי שישי בין עלות השחר לנץ החמה בלימודי קבלה, הרב נתן רענן והרב משה גורביץ – לטייל בוואדי קלט. שנה אחר כך עתיד להציע הרב הנזיר למרן הראי"ה את הרב רענן להיות לו לחתן לבתו בתיה מרים. הרב גורביץ עתיד להיות אחד מן העוזרים הראשיים של הרב הנזיר בעריכת אורות הקודש.
את הטיול הגדיר לימים הרב רענן שהיה למען "מטרה ידועה". הרב גורביץ יגלה קצת יותר: "רצינו להתעלות לאיזה השראה מיוחדת, לא ציפינו שתחול עלינו נבואה, אבל איזה השראה מיוחדת ממרומים שמשהו יובהר לנו שבשכל הפשוט ובינה אנחנו לא יכולים להשיג". "המטרה של המסע הייתה ללא ספק, התבודדות, כדי לזכות לרוח הקודש, ואולי אפילו לגילוי הנבואה", כתב הבן הרב שאר ישוב.
הרב הנזיר עצמו, היוזם של הטיול, מגולל לפרטים את סיפור הטיול המסתורי: "בשעת ההליכה וההתבודדות לשוח ולשפוך לב ורוח ונפש, המבקש רוח הקודש וגילוי דבר ה', דברו ממש. להתבודד בסביבות ירושלים, בצור הרים ונקיקי סלע, לצפות ולייחל, עד כי יערה עלינו רוח ממרום".
"בדרך לנחל פרת, לכבוד גילוי דבר ה' בארץ תחיית קודשו. מסביב לה לירושלים, בדרך למקומות ירמיהו הנביא, ענתות, ונחל פרת, שמשם שופכים מים חיים לעיר הקודש. האמת הא־להית, בקרבת א־להים, כי תיגלה למען יגדל צדק א־להים, בארץ ובעולם". הם תעו בדרך, הגיעו עד לכדי סכנת חיים בצימאון.
ביומנו האישי 'מגילת סתרים' הוא כותב את הקריאה לנבואה: "הנבואה, הנבואה, הנבואה, תאוות נפשי, כמה לה בשרי... ליבי עומד צופה ומצפה לך... והגיגי ליבי רוחי ונפשי את כבודי והדרי ואת מסתירה פנייך נעלמת".
וישנה גם דרישה: "צריך להתחיל לדבר על הנבואה לאט לאט, השכם והערב, והלבבות ייפתחו, והמוחות יתעוררו. טיפה, טיפה, הדבורים ייכנסו וייקוו, והיה סוף דבר, והמעיינות יבקעו, והרוחות יתעלו, והאורות ייראו, והאוזניים ישמעו, ישמעו דבר ב', כשם שהנביאים הראשונים, ואחריהם הקדושים בעם, דיברו לעת מצוא על דבר ד' כי לא ימוש מפינו, ודבריהם חיים וקיימים נאמנים ונחמדים לעד".
דרכו הפרושית של הרב הנזיר לא הייתה אישית, פרטית, להעלות במעלות רוחניות בבחינת אני את נפשי הצלתי. הרב הנזיר ביקש להקדיש את חייו, חיי גופו וחיי רוחו על מנת להשיב את הנבואה לעם ישראל.
בכתביו נמצא רבות שהתחייה המדינית, הקמת מדינת ישראל, מוכרחה להיות מלווה בהשבת שאר הקניינים שאבדו לנו בגלות.
אנו רגילים לדבר על הכרתת עמלק, על המשיח והמקדש. על הנבואה איננו מרבים לדבר ולחלום. התרגלנו למצב הלא-נורמלי הזה של הנתק בין דבר ה' לבינינו.
אבל בשלב מוקדם תכלול התחייה את הקניינים שאיבדנו בראשית ימי הבית השני – הנבואה: "מקובלים אנו... כי בבוא הגאולה האחרונה תתחדש רוח הנבואה בישראל... בתחיית הקודש, בתחיית האומה ושובה לארץ קדשה, בקיבוץ גליות ובנין המדינה, הכרח הוא, שתקום ותתחדש רוח הנבואה בישראל, חוזים ונביאי קודש".
"אחד מעיקרי האמונה בישראל, הנבואה. הנבואה הייתה בישראל, והנבואה תהיה בישראל. עם התחדשות ותחיית ישראל בארצו המדינית, תתחדש לתחייה הנבואה בישראל. זו היא אמונת ישראל של כל חכמיה ומוריה בכל התקופות".
קול ולא מחזה
הרב הנזיר היה מן החבורה הקדושה שסבבה את מרן הרב בירושלים, לצד הרב יעקב משה חרל"פ, הרב אריה לוין וכמובן הרב צבי יהודה בן הראי"ה. שמיעת צעדיו ותפילתו החרישית של הראי"ה כמשפיעה על חייו המביאתו להכריז "נהפכתי והייתי לאיש אחר, מצאתי לי רב", מצטרפת לחוש השמע המפותח של הרב הנזיר בילדותו: "והנה קול שריקת מכונת הרכבת הגיע לאוזני, והקול דק ורם, ממושך וארוך... ויהי לי ליסוד יצירת ההיגיון העברי השמעי".
שם ספרו החשוב של הרב הנזיר הוא 'קול הנבואה'. לא 'מחזה הנבואה'. הרב הנזיר ביסס את משנתו על העיקרון כי מהות היהדות, הגותה, הן שמיעה. "קול דברים אתם שומעים ותמונה אנכם רואים, זולתי קול", "וכל העם רואים את הקולות". הבלטת חוש הראייה, החיצוניות, מקורה בדתי היוונים שהדגישו הפאר החיצוני. הרב הנזיר פיתח משנה שלמה, בשם "ההיגיון העברי השמעי".
לבקשת הרב חיבר תוכנית לימודים לישיבה הגדולה המרכזית שמרן הרב כה רצה שתהייה עליונה וייחודית מכל הישיבות בעולם. זו כוללת מלבד לימוד ש"ס ופוסקים לימודי הרחבה משמעותיים ביותר, ומרן הרב בירך על התוכנית המאתגרת ואמר שהיה כותב בדיוק כמותה. בפועל עדיין לא באה לידי ביטוי בשלמותה.
שאיפתו של הרב הנזיר לנבואה לא באה לידי ביטוי בתוכנית, אבל ביומנו הוא כותב: "הנבואה, שאינה שורה אלא עם על חכם גיבור ועשיר ועניו... זהו המקווה. פרי תנובת הישיבה הרוחנית, שתלמידיה ישובו להיוולד כמקדם, כלמודים, בני הנביאים. לזה צריכים להיות מכוונים פני כל המעשים, ההכנות, כי ישוב ה' אל עמו, ורוחו לבחיריו".
"הישיבה, בית תלמוד תורה, למעשה, לצדק, לחוק ומשפט. שם ישבו כל היום ויהגו בהם, יפתחום, ירחיבום, ישכילום, ויסדרום, תורה, חוק ומשפט לעם. הנבואה ותלמוד תורה, שני חלקים הם, והיו לאחדים..."
פרט לעניין הפרישות המקדשת, על הקשר בין נזירות לנבואה הסביר לי הרב שאר ישוב: "'זהו חזון התחדשות הנבואה בעמוס (ב, יא) ואקים מבניכם לנביאים ומבחוריכם לנזירים האף אין זאת בני ישראל'. הנזירות היא הכנה לרוח הקודש, האמצעי ליצור את הרקע להתחדשות הנבואה, הנשמעת לנביא. הפסוק הזה היה שגור על שפתיו של אבא זצ"ל. תהליך הגאולה קשור עם התחדשות השמיעה הפנימית, שמיעה מיוחדת. חזון הגאולה כולל את ביאתו של אליהו הנביא יחד עם משיח צדקנו. עובדה היא שלא ידוע לנו על נזירים בתקופות הקודמות, מאז פסקה הנבואה בישראל".
משנת הרב הנזיר הולכת ונלמדת יותר ויותר והלומדים בספריו מתרבים. מתפתחת השאיפה לגילוי דבר ה'. כותב מרן הראי"ה באורות הקודש: "חזיון בלתי מצוי הוא, לראות אדם, שהדרישה של הנגלה והנסתר יחד, תהיה בו במילואה". אכן "איש כי יפליא".
הכותב הוא ראש מכון נזר דוד
מתוך העיתון 'בשבע'

הרב הנזיר שידור חוזר מאזכרת הרב הנזיר זיע"א
כנס התייחדות ואזכרה לכבוד יום השנה ה-44 להסתלקותו של הרב הנזיר.
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.

מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.

וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.

שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.

שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עלייה רוחנית וסדר תיקון המידות
טהרת הנפש והמידות ח - י
השיעור עוסק בהדרכתו של הרב קוק לגבי המדרג הראוי בעבודת האדם, שבו לעיתים התעלות הדעת והשאיפה הרוחנית קודמות לתיקון המעשים והמידות בפועל. מודגש כי כאשר אדם נתקל במחסומים מעשיים או פסיכולוגיים, עליו להמשיך ולהתעלות בתחומים הרוחניים שבהם כוחו יפה, ומתוך כך יושפע ויתוקן גם עולמו המעשי והמוסרי.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.

יסודות הש"ס מבוא עיוני לסוגיות השבת אבידה
השיעור עוסק בהבחנה היסודית בין חיובי מצוות (כגון מצוות עשה של השבת אבידה) לבין הגדרות משפטיות-ממוניות של דינים, בעלות ושמירה בדיני ממונות. עקרונות אלו משמשים כמבוא עיוני לפרק "אלו מציאות", תוך הדגמת יישומם בסוגיות מפתח כגון חיוב שומר אבידה, מכירת אבידה, ייאוש ושכר שכיר.

אורות ישראל ותחייתו תחיית כוחות האומה בארץ ישראל
אורות ישראל ותחייתו פרק ל'
השיעור עוסק בדברי הראי"ה קוק על כך ששיבת עם ישראל לארצו אינה רק שינוי מגורים חיצוני, אלא מהפכה רוחנית המוציאה לפועל את מכלול כוחות האומה הגנוזים. מודגש כי רק בארץ ישראל ניתן לחבר בין עוצמה גשמית לקדושה רוחנית ולהביא לפריחה אמיתית של נשמת העם.

בחירות תשפ"ז משמעות הבחירות לאור שלבי הגאולה
השיעור עוסק במשמעות יום הבחירות והקמת המדינה כשלב מתקדם בתהליך הגאולה, שבו עם ישראל עובר מקיבוץ גלויות פיזי לבירור רוחני ומוסרי. הדובר מדגיש כי הנהגת המדינה והחוקים צריכים לצמוח מתוך הרוח והזהות הישראלית-תורנית, ולא רק מתוך ניסיון להשתלב בין האומות

עין אי"ה - הרב משה גנץ מדרגות היראה, הענווה והלימוד האמיתי
שבת א, קס"ח
השיעור עוסק במהותה של יראת שמיים כבסיס הכרחי המשמר את לימוד התורה ומעניק לו עומק ומשמעות, גם כאשר בראשיתה היא מצומצמת ומעורבת בדמיון. בהמשך לכך מבאר הרב את חשיבות מידת הענווה ככלי המאפשר לאדם לפנות מקום לה' ולחוות שמחה ורוממות רוח בעולמו.

וירא הכנסת אורחים בפרשה ובהפטרה ובשורת הולדת בן באורח ניסי - פרשת 'וירא'
אברהם אבינו והאישה השונמית מכניסי אורחים, ושניהם מתבשרים בהולדת בן, אשר אינם יודעים מה יעלה בגורלו. שרה והשונמית גבורת האימהות.













