ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- תולדותיהם של צדיקים
- הרב הנזיר
"צריך להתחיל לדבר על הנבואה לאט לאט"
איש פלא היה. "מפליא לעשות", מפרש הרמ"א: "במה ששומר רוח האדם בקרבו, וקושר דבר רוחני בדבר גשמי". "איש כי יפליא", לא רק על שום הפלאת הנזירות של רבנו דוד כהן זיע"א, אלא גם כי "והוא פֶלִאי", כדברי מלאך ה' למנוח. הרב הנזיר היה איש פלא של קשירה בין הגשמי והרוחני. הגשמי אצלו היה בסיס לרוחני. הוא היה כאן בארץ, אבל הוא לא אכל את שאכלנו, לא שתה את ששתינו, לא לבש את שלבשנו ולא ישן וישב על מצע רך. ראשו היה בשמיים ורגליו נשקו לארץ. המעט שאכל ושתה לא היה מן החי ומן הגפן, לא נעל נעלי עור. לא דיבר בארבעים היום שבין אלול ליום הכיפורים ועוד. תלמידו הרב יהושע רוזן זצ"ל סיפר לי שהעז לשאלו אחרי יום הכיפורים: "גם דברי תורה לא?". ונענה: "ומה מדברים כל הזמן?!"
אמר לי מו"ר הרב זלמן ברוך מלמד שליט"א: "מצופה מפרוש להיות שפוף ומופנם, נעדר חדווה וחיוניות, אבל לא כן הרב הנזיר. הוא היה כה חביב, חברותי, שמח. הפרישות אצלו הייתה קניית מדרגה רוממה באמונה ובעבודת ה' ובחיים". כשנשאל הרב הנזיר אם ללכת בדרכו, אמר: "אתם צריכים לדבר".
את דרכו של הרב הנזיר אפשר להבין מדברי רבו מרן הראי"ה באורות הקודש שערך בשבילו: "הדרך הממוצע הוא דרך החיים, המאושרים, הראויים לכל אדם... מכל מקום טבע הסגולה הנשמתית הוא נותן, שיחידים יימצאו בעולם, שההסתכלות העליונה, וחיי הפרישות הקיצונית, עם הטהרה המופלגה, נאותה להם, כדי לכבוש דרך לעולם כולו, להאיר נתיבות עולמים".
ועוד: "האדם שנשמתו מאירה בקרבו, מוכרח הוא להתבודד הרבה... והאצילות הזאת של חן קודש זה חוזרת... ופועלת על המשפיע, והרי נעשה חברותי, מלא אצילות וקדושה... שעסקי הרוח העליונים הם יסוד חייו".
צימאון בוואדי קלט
מהי מטרת "הפרישות הקיצונית" הזו של הרב הנזיר?
בחודש אב ה'תרפ"ו, לפני 96 שנה, יצא הרב הנזיר עם שניים מתלמידיו – צעירים שהייתה להם קביעות איתו בימי שישי בין עלות השחר לנץ החמה בלימודי קבלה, הרב נתן רענן והרב משה גורביץ – לטייל בוואדי קלט. שנה אחר כך עתיד להציע הרב הנזיר למרן הראי"ה את הרב רענן להיות לו לחתן לבתו בתיה מרים. הרב גורביץ עתיד להיות אחד מן העוזרים הראשיים של הרב הנזיר בעריכת אורות הקודש.
את הטיול הגדיר לימים הרב רענן שהיה למען "מטרה ידועה". הרב גורביץ יגלה קצת יותר: "רצינו להתעלות לאיזה השראה מיוחדת, לא ציפינו שתחול עלינו נבואה, אבל איזה השראה מיוחדת ממרומים שמשהו יובהר לנו שבשכל הפשוט ובינה אנחנו לא יכולים להשיג". "המטרה של המסע הייתה ללא ספק, התבודדות, כדי לזכות לרוח הקודש, ואולי אפילו לגילוי הנבואה", כתב הבן הרב שאר ישוב.
הרב הנזיר עצמו, היוזם של הטיול, מגולל לפרטים את סיפור הטיול המסתורי: "בשעת ההליכה וההתבודדות לשוח ולשפוך לב ורוח ונפש, המבקש רוח הקודש וגילוי דבר ה', דברו ממש. להתבודד בסביבות ירושלים, בצור הרים ונקיקי סלע, לצפות ולייחל, עד כי יערה עלינו רוח ממרום".
"בדרך לנחל פרת, לכבוד גילוי דבר ה' בארץ תחיית קודשו. מסביב לה לירושלים, בדרך למקומות ירמיהו הנביא, ענתות, ונחל פרת, שמשם שופכים מים חיים לעיר הקודש. האמת הא־להית, בקרבת א־להים, כי תיגלה למען יגדל צדק א־להים, בארץ ובעולם". הם תעו בדרך, הגיעו עד לכדי סכנת חיים בצימאון.
ביומנו האישי 'מגילת סתרים' הוא כותב את הקריאה לנבואה: "הנבואה, הנבואה, הנבואה, תאוות נפשי, כמה לה בשרי... ליבי עומד צופה ומצפה לך... והגיגי ליבי רוחי ונפשי את כבודי והדרי ואת מסתירה פנייך נעלמת".
וישנה גם דרישה: "צריך להתחיל לדבר על הנבואה לאט לאט, השכם והערב, והלבבות ייפתחו, והמוחות יתעוררו. טיפה, טיפה, הדבורים ייכנסו וייקוו, והיה סוף דבר, והמעיינות יבקעו, והרוחות יתעלו, והאורות ייראו, והאוזניים ישמעו, ישמעו דבר ב', כשם שהנביאים הראשונים, ואחריהם הקדושים בעם, דיברו לעת מצוא על דבר ד' כי לא ימוש מפינו, ודבריהם חיים וקיימים נאמנים ונחמדים לעד".
דרכו הפרושית של הרב הנזיר לא הייתה אישית, פרטית, להעלות במעלות רוחניות בבחינת אני את נפשי הצלתי. הרב הנזיר ביקש להקדיש את חייו, חיי גופו וחיי רוחו על מנת להשיב את הנבואה לעם ישראל.
בכתביו נמצא רבות שהתחייה המדינית, הקמת מדינת ישראל, מוכרחה להיות מלווה בהשבת שאר הקניינים שאבדו לנו בגלות.
אנו רגילים לדבר על הכרתת עמלק, על המשיח והמקדש. על הנבואה איננו מרבים לדבר ולחלום. התרגלנו למצב הלא-נורמלי הזה של הנתק בין דבר ה' לבינינו.
אבל בשלב מוקדם תכלול התחייה את הקניינים שאיבדנו בראשית ימי הבית השני – הנבואה: "מקובלים אנו... כי בבוא הגאולה האחרונה תתחדש רוח הנבואה בישראל... בתחיית הקודש, בתחיית האומה ושובה לארץ קדשה, בקיבוץ גליות ובנין המדינה, הכרח הוא, שתקום ותתחדש רוח הנבואה בישראל, חוזים ונביאי קודש".
"אחד מעיקרי האמונה בישראל, הנבואה. הנבואה הייתה בישראל, והנבואה תהיה בישראל. עם התחדשות ותחיית ישראל בארצו המדינית, תתחדש לתחייה הנבואה בישראל. זו היא אמונת ישראל של כל חכמיה ומוריה בכל התקופות".
קול ולא מחזה
הרב הנזיר היה מן החבורה הקדושה שסבבה את מרן הרב בירושלים, לצד הרב יעקב משה חרל"פ, הרב אריה לוין וכמובן הרב צבי יהודה בן הראי"ה. שמיעת צעדיו ותפילתו החרישית של הראי"ה כמשפיעה על חייו המביאתו להכריז "נהפכתי והייתי לאיש אחר, מצאתי לי רב", מצטרפת לחוש השמע המפותח של הרב הנזיר בילדותו: "והנה קול שריקת מכונת הרכבת הגיע לאוזני, והקול דק ורם, ממושך וארוך... ויהי לי ליסוד יצירת ההיגיון העברי השמעי".
שם ספרו החשוב של הרב הנזיר הוא 'קול הנבואה'. לא 'מחזה הנבואה'. הרב הנזיר ביסס את משנתו על העיקרון כי מהות היהדות, הגותה, הן שמיעה. "קול דברים אתם שומעים ותמונה אנכם רואים, זולתי קול", "וכל העם רואים את הקולות". הבלטת חוש הראייה, החיצוניות, מקורה בדתי היוונים שהדגישו הפאר החיצוני. הרב הנזיר פיתח משנה שלמה, בשם "ההיגיון העברי השמעי".
לבקשת הרב חיבר תוכנית לימודים לישיבה הגדולה המרכזית שמרן הרב כה רצה שתהייה עליונה וייחודית מכל הישיבות בעולם. זו כוללת מלבד לימוד ש"ס ופוסקים לימודי הרחבה משמעותיים ביותר, ומרן הרב בירך על התוכנית המאתגרת ואמר שהיה כותב בדיוק כמותה. בפועל עדיין לא באה לידי ביטוי בשלמותה.
שאיפתו של הרב הנזיר לנבואה לא באה לידי ביטוי בתוכנית, אבל ביומנו הוא כותב: "הנבואה, שאינה שורה אלא עם על חכם גיבור ועשיר ועניו... זהו המקווה. פרי תנובת הישיבה הרוחנית, שתלמידיה ישובו להיוולד כמקדם, כלמודים, בני הנביאים. לזה צריכים להיות מכוונים פני כל המעשים, ההכנות, כי ישוב ה' אל עמו, ורוחו לבחיריו".
"הישיבה, בית תלמוד תורה, למעשה, לצדק, לחוק ומשפט. שם ישבו כל היום ויהגו בהם, יפתחום, ירחיבום, ישכילום, ויסדרום, תורה, חוק ומשפט לעם. הנבואה ותלמוד תורה, שני חלקים הם, והיו לאחדים..."
פרט לעניין הפרישות המקדשת, על הקשר בין נזירות לנבואה הסביר לי הרב שאר ישוב: "'זהו חזון התחדשות הנבואה בעמוס (ב, יא) ואקים מבניכם לנביאים ומבחוריכם לנזירים האף אין זאת בני ישראל'. הנזירות היא הכנה לרוח הקודש, האמצעי ליצור את הרקע להתחדשות הנבואה, הנשמעת לנביא. הפסוק הזה היה שגור על שפתיו של אבא זצ"ל. תהליך הגאולה קשור עם התחדשות השמיעה הפנימית, שמיעה מיוחדת. חזון הגאולה כולל את ביאתו של אליהו הנביא יחד עם משיח צדקנו. עובדה היא שלא ידוע לנו על נזירים בתקופות הקודמות, מאז פסקה הנבואה בישראל".
משנת הרב הנזיר הולכת ונלמדת יותר ויותר והלומדים בספריו מתרבים. מתפתחת השאיפה לגילוי דבר ה'. כותב מרן הראי"ה באורות הקודש: "חזיון בלתי מצוי הוא, לראות אדם, שהדרישה של הנגלה והנסתר יחד, תהיה בו במילואה". אכן "איש כי יפליא".
הכותב הוא ראש מכון נזר דוד
מתוך העיתון 'בשבע'
מה זה אומר בחזקת בשרי?
מה יש לנו ללמוד משנתיים של מלחמה?
איך ללמוד גמרא?
יום כיפור - איך נדע מי פטור מהצום?
איך עושים קידוש?
איך להגדיל או להקטין רצועות תפילין של ראש בקשר מרובע?
האם מותר לפנות למקובלים?
איך מותר לנקות בגדים בשבת?
הלכות תשעה באב שחל במוצאי שבת
מי צריך את הערבה?
רכישת ארבעת המינים בשנת השמיטה
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
