ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- מדורים
- תולדותיהם של צדיקים
- הרב הנזיר
בימיו האחרונים, עת היה כבר זקן מופלג, אושפז בבית הרפואה. תלמידיו, תלמידי ישיבת מרכז הרב, שמרו סביב מיטתו לאורך כל שעות היממה. הרב ביקש מהתלמידים שוב ושוב לשיר לו את השיר 'שיבנה בית המקדש' ולעשות לו קידוש של שבת. גם כשאמרו לו התלמידים, שהיום יום חול או שכבר עשו קידוש, הרב המשיך לבקש שוב ושוב שיעשו לו קידוש.
במבט חיצוני, היה נראה, שהרב כבר לו 'מפוקס', ודעתו אינה צלולה, ולכן הוא מבקש לעשות קידוש ביום חול. יתכן ומבחינה רפואית פשוטה, זו הייתה המציאות, אך מי שילמד קצת על אומר חייו ותביעות נשמתו הענקית של הרב הנזיר בימי חייו, יגלה שכאן התגלתה נקודה רוחנית פנימית עמוקה שלו. (ובאמת, יודעים אנו, שפעמים רבות בסוף חייהם של הצדיקים, הם אומרים משפט מסויים, שמהווה כעין סיכום של נקודת תמצית חייהם).
בהקשר לכך, ברצוני להביא סיפור נוסף שסיפר אחד מתלמידיו של הרב הנזיר, הלא הוא ח"כ הרב חנן פורת ז"ל. וכך סיפר – לפני חתונתי, הלכתי עם כלתי המיועדת לקבל ברכה מהרב. כשהגענו לביתו, גילינו שהרב שרוי בתענית דיבור. (הרב היה מרבה בתעניות דיבור, וגם כשהיה מדבר – היה מדבר כמעט אך ורק דברי תורה). במצבים כאלה, נוהג היה הרב לכתוב לחתן ולכלה, ברכה יפה.
באה הרבנית, אשתו של הרב ואמרה לו – הנה, חתן וכלה, תברך אותם!
אולם, בזמן שהגענו לקבל את ברכת הרב, ישב הרב ולמד בדברי מרן הרב קוק, את הפסקה שעוסקת בהמשכת קדושת השבת לימות החול. באותה שעה, מלא היה הרב בחיות ורעננות, פניו קרנו, ואור קדושת השבת היה נסוך עליהם. לפיכך, סימן לה הרב, שאין ביכולתו לדבר וגם לא לכתוב, שהרי בשבת אסור לכתוב, ואין ביכולתו לברכנו.
אמרה לו הרבנית – עכשיו יום חול, ולא שבת, ומותר לכתוב, תכתוב להם ברכה. באותו רגע, השתנו פניו של הרב. אור קדושת השבת חלף מהם, ופניו שהיו נראות צעירות ורעננות, הפכו להיות זקנות ומקומטות. ובאמת, כתב לנו ברכה יפה מאוד...
אכן, יש אפשרות להמשיך את קדושת השבת לימות החול...
עולמנו מורכב מקודש וחול, חומר ורוח. שתי המערכות חשובות לקיום העולם, ואי אפשר שכל האנשים יחיו כל העת ברמת מערכת הקודש. בשבת אנו חיים באופן אחד, ובימות החול בדרך אחרת. בהר הבית ובמקדש מצווים אנו להתנהג ביראה וכבוד כלפי השכינה, ובשאר העולם נוהגים אנו באופן אחר. כך נכון וכך אמיתי.
אולם, עלינו להמשיך משהו מקדושת השבת לימות החול. במה זה מתבטא?
למשל-
יש אנשים גדולים ומיוחדים שהם 'השבת' של העולם, הם חיים כל העת ברמת 'השבת', ברמת מערכת הקודש, ועלינו לספוג מהם, ללמוד ולהתחבר עליהם.
שעת הלימוד היומי, של האדם העובד, היא קדושת השבת המתמשכת לימות החול, ועלינו לינוק ממנה לכל היום כולו.
הזכרונות המלווים אותנו מעיתות הקודש, חשוב שנחייה אותם מידי פעם בימות החול, כמו יהודי בוגר ישיבה, שטוב יהיה אם מידי פעם, ישוב לכמה שעות לספסלי ישיבתו, (כפי שיש שנוהגים בימי חודש אלול) וישוב קצת לתקופת 'השבת' שבחייו.
ובזה, מלאה כל פרשת ראה. המקדש הוא מוקד הקודש של העולם, ואנו מצווים לעלות אליו שלוש פעמים בשנה, ולשוב עם רשמי הקודש ממנו לכל ימות החול בשנה. כבר בתחילת פרשת ואתחנן, חלם משה לזכות ולראות את ארץ ישראל, ירושלים והמקדש – "ההר הטוב הזה והלבנון".
משה רבינו עוסק בארץ ישראל לאורך פרשיות ואתחנן – עקב, אך רק בפרשת ראה הוא עוזק בפסגת החלום, ב'שבת', במקום אשר יבחר ה', מקום המקדש.
זכה הרב הנזיר, ונפטר מתוך שירה על בניין בית המקדש, ויהי רצון שנזכה כולנו להמשיך מקדושת השבת לימות החול, ולראות במהרה בבניין המקדש ובהתחדשות הנבואה!
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.

מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.

וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.

שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.

שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עלייה רוחנית וסדר תיקון המידות
טהרת הנפש והמידות ח - י
השיעור עוסק בהדרכתו של הרב קוק לגבי המדרג הראוי בעבודת האדם, שבו לעיתים התעלות הדעת והשאיפה הרוחנית קודמות לתיקון המעשים והמידות בפועל. מודגש כי כאשר אדם נתקל במחסומים מעשיים או פסיכולוגיים, עליו להמשיך ולהתעלות בתחומים הרוחניים שבהם כוחו יפה, ומתוך כך יושפע ויתוקן גם עולמו המעשי והמוסרי.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.

יסודות הש"ס מבוא עיוני לסוגיות השבת אבידה
השיעור עוסק בהבחנה היסודית בין חיובי מצוות (כגון מצוות עשה של השבת אבידה) לבין הגדרות משפטיות-ממוניות של דינים, בעלות ושמירה בדיני ממונות. עקרונות אלו משמשים כמבוא עיוני לפרק "אלו מציאות", תוך הדגמת יישומם בסוגיות מפתח כגון חיוב שומר אבידה, מכירת אבידה, ייאוש ושכר שכיר.

אורות ישראל ותחייתו תחיית כוחות האומה בארץ ישראל
אורות ישראל ותחייתו פרק ל'
השיעור עוסק בדברי הראי"ה קוק על כך ששיבת עם ישראל לארצו אינה רק שינוי מגורים חיצוני, אלא מהפכה רוחנית המוציאה לפועל את מכלול כוחות האומה הגנוזים. מודגש כי רק בארץ ישראל ניתן לחבר בין עוצמה גשמית לקדושה רוחנית ולהביא לפריחה אמיתית של נשמת העם.

בחירות תשפ"ז משמעות הבחירות לאור שלבי הגאולה
השיעור עוסק במשמעות יום הבחירות והקמת המדינה כשלב מתקדם בתהליך הגאולה, שבו עם ישראל עובר מקיבוץ גלויות פיזי לבירור רוחני ומוסרי. הדובר מדגיש כי הנהגת המדינה והחוקים צריכים לצמוח מתוך הרוח והזהות הישראלית-תורנית, ולא רק מתוך ניסיון להשתלב בין האומות

עין אי"ה - הרב משה גנץ מדרגות היראה, הענווה והלימוד האמיתי
שבת א, קס"ח
השיעור עוסק במהותה של יראת שמיים כבסיס הכרחי המשמר את לימוד התורה ומעניק לו עומק ומשמעות, גם כאשר בראשיתה היא מצומצמת ומעורבת בדמיון. בהמשך לכך מבאר הרב את חשיבות מידת הענווה ככלי המאפשר לאדם לפנות מקום לה' ולחוות שמחה ורוממות רוח בעולמו.
















