ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- תולדותיהם של צדיקים
- הרב הנזיר
בימיו האחרונים, עת היה כבר זקן מופלג, אושפז בבית הרפואה. תלמידיו, תלמידי ישיבת מרכז הרב, שמרו סביב מיטתו לאורך כל שעות היממה. הרב ביקש מהתלמידים שוב ושוב לשיר לו את השיר 'שיבנה בית המקדש' ולעשות לו קידוש של שבת. גם כשאמרו לו התלמידים, שהיום יום חול או שכבר עשו קידוש, הרב המשיך לבקש שוב ושוב שיעשו לו קידוש.
במבט חיצוני, היה נראה, שהרב כבר לו 'מפוקס', ודעתו אינה צלולה, ולכן הוא מבקש לעשות קידוש ביום חול. יתכן ומבחינה רפואית פשוטה, זו הייתה המציאות, אך מי שילמד קצת על אומר חייו ותביעות נשמתו הענקית של הרב הנזיר בימי חייו, יגלה שכאן התגלתה נקודה רוחנית פנימית עמוקה שלו. (ובאמת, יודעים אנו, שפעמים רבות בסוף חייהם של הצדיקים, הם אומרים משפט מסויים, שמהווה כעין סיכום של נקודת תמצית חייהם).
בהקשר לכך, ברצוני להביא סיפור נוסף שסיפר אחד מתלמידיו של הרב הנזיר, הלא הוא ח"כ הרב חנן פורת ז"ל. וכך סיפר – לפני חתונתי, הלכתי עם כלתי המיועדת לקבל ברכה מהרב. כשהגענו לביתו, גילינו שהרב שרוי בתענית דיבור. (הרב היה מרבה בתעניות דיבור, וגם כשהיה מדבר – היה מדבר כמעט אך ורק דברי תורה). במצבים כאלה, נוהג היה הרב לכתוב לחתן ולכלה, ברכה יפה.
באה הרבנית, אשתו של הרב ואמרה לו – הנה, חתן וכלה, תברך אותם!
אולם, בזמן שהגענו לקבל את ברכת הרב, ישב הרב ולמד בדברי מרן הרב קוק, את הפסקה שעוסקת בהמשכת קדושת השבת לימות החול. באותה שעה, מלא היה הרב בחיות ורעננות, פניו קרנו, ואור קדושת השבת היה נסוך עליהם. לפיכך, סימן לה הרב, שאין ביכולתו לדבר וגם לא לכתוב, שהרי בשבת אסור לכתוב, ואין ביכולתו לברכנו.
אמרה לו הרבנית – עכשיו יום חול, ולא שבת, ומותר לכתוב, תכתוב להם ברכה. באותו רגע, השתנו פניו של הרב. אור קדושת השבת חלף מהם, ופניו שהיו נראות צעירות ורעננות, הפכו להיות זקנות ומקומטות. ובאמת, כתב לנו ברכה יפה מאוד...
אכן, יש אפשרות להמשיך את קדושת השבת לימות החול...
עולמנו מורכב מקודש וחול, חומר ורוח. שתי המערכות חשובות לקיום העולם, ואי אפשר שכל האנשים יחיו כל העת ברמת מערכת הקודש. בשבת אנו חיים באופן אחד, ובימות החול בדרך אחרת. בהר הבית ובמקדש מצווים אנו להתנהג ביראה וכבוד כלפי השכינה, ובשאר העולם נוהגים אנו באופן אחר. כך נכון וכך אמיתי.
אולם, עלינו להמשיך משהו מקדושת השבת לימות החול. במה זה מתבטא?
למשל-
יש אנשים גדולים ומיוחדים שהם 'השבת' של העולם, הם חיים כל העת ברמת 'השבת', ברמת מערכת הקודש, ועלינו לספוג מהם, ללמוד ולהתחבר עליהם.
שעת הלימוד היומי, של האדם העובד, היא קדושת השבת המתמשכת לימות החול, ועלינו לינוק ממנה לכל היום כולו.
הזכרונות המלווים אותנו מעיתות הקודש, חשוב שנחייה אותם מידי פעם בימות החול, כמו יהודי בוגר ישיבה, שטוב יהיה אם מידי פעם, ישוב לכמה שעות לספסלי ישיבתו, (כפי שיש שנוהגים בימי חודש אלול) וישוב קצת לתקופת 'השבת' שבחייו.
ובזה, מלאה כל פרשת ראה. המקדש הוא מוקד הקודש של העולם, ואנו מצווים לעלות אליו שלוש פעמים בשנה, ולשוב עם רשמי הקודש ממנו לכל ימות החול בשנה. כבר בתחילת פרשת ואתחנן, חלם משה לזכות ולראות את ארץ ישראל, ירושלים והמקדש – "ההר הטוב הזה והלבנון".
משה רבינו עוסק בארץ ישראל לאורך פרשיות ואתחנן – עקב, אך רק בפרשת ראה הוא עוזק בפסגת החלום, ב'שבת', במקום אשר יבחר ה', מקום המקדש.
זכה הרב הנזיר, ונפטר מתוך שירה על בניין בית המקדש, ויהי רצון שנזכה כולנו להמשיך מקדושת השבת לימות החול, ולראות במהרה בבניין המקדש ובהתחדשות הנבואה!
לא בדיבורים אלא במעשים: הדרך היחידה לחיבור בעם ישראל
דיני קדימה בברכות
איך ללמוד אמונה?
שורש הזוגיות בדורנו - מהקודש פנימה אל הבית
מה יש לנו ללמוד משנתיים של מלחמה?
מה חשוב לשים לב כשמדליקים נרות שבת?
אנחנו קודש למענך
תשועת ה' בדרך לניצחון במלחמה
מבוא לסדרת פתחי אמונה
מה עיקר הגאולה ביום העצמאות?
מה המשמעות הנחת תפילין?
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
