ישיבה - בשביל זה יש אינטרנט
שבת בגליל עם הרב שמואל אליהו. מספר החדרים מוגבל!
בית המדרש מדורים הרב הנזיר

הנעדר שזוהה בתום עשור להיעלמו

118
לחץ להקדשת שיעור זה
"באה מלחמת העולם הראשונה, ואנו שנינו נפרדנו זה מזה ביום פרוץ המלחמה... בשטרסבורג נפרדו דרכנו, ולא יכולנו יותר למצוא איש את רעהו... לא שמעתי יותר ולא ידעתי מה קרה לידידי ולחבר נעורי, שאז קראנו לו 'דוד כגן'...
לאחר שלא ראיתי אותו עשר שנים שלמות, ולא ידעתי ממנו דבר... שמעתי (מאדם אחד) דבר תורה, המוסב על ענייני נבואה, ושמעתי (מאומר דבר התורה) שהוא מספר, כי בתוך ירושלים יש יהודי, שאמר כזאת וכזאת בענייני הנבואה. פרופ' גרשון שלום (חוקר הקבלה) שהיה שם בשעת מעשה, אמר: "אני חשבתי שתמו המקובלים, והנה בתוך ירושלים מתהלך מקובל חי ויוצר דברי קבלה בימינו, מקובל חי"!
מתוך (אותו דבר תורה), שאמר לי על דברי הנבואה הבינותי, שהמדובר הוא ברבי דוד הכהן שלי. הכרתי אותו לפי החותמת, לפי התורה עצמה כפי שהיא נאמרה.
הלכתי מיד לישיבת הרב קוק למצוא אותו... והוא היה אז אבל, והתפלל מעריב לפני התיבה, ולא יכולתי לראות אותו, ולפי פניו גם לא יכולתי להכירו, כי בינתיים השתנה כל זיו דיוקנו.
כשניגשתי אליו, התחלנו לדבר וידעתי שחושי וזכרוני לא הטעו אותי, הלכתי בעקבות דברי התורה ומצאתי אותו- מי שאמר את דברי התורה הללו, זהו אותו האיש שבשחר נעורינו ישבנו ויחד חלמנו בהשפעתו על דברי תורה...". (הדובר בסיפור שהובא לעיל הוא הנשיא השלישי שז"ר, המספר על הדרך בה פגש מחדש את הרב הנזיר, רבי דוד כהן זצ"ל, שב- כח' אב יחול יום הזיכרון שלו).
סיפור זה מבטא את אחת מנקודות העומק, שחידד הרב הנזיר זצ"ל בהגות היהודית. (הרב הנזיר היה מגדולי תלמידי מרן הרב קוק זצ"ל. מקובל, פילוסוף, הוגה דעות ואיש קדוש, שקיבל על עצמו גדרי נזירות, בכיסופים גדולים להתגלות הנבואה בדורנו ). בסיפור, לדברי התורה שאמר הרב הנזיר יש 'חותמת'. הדברים מתאימים לדרכו של הרב הנזיר, שלימד שלגדול בישראל יש 'שיטה', דרך רעיונית ומחשבתית סדורה, ודברי התורה שהוא הוגה ומחדש נובעים מתוך שיטתו הייחודית, ולפיכך יש להם 'חותמת', ואפשר לזהות את מקורם לפי 'פס הייצור' שלהם.
הרב הנזיר עסק רבות לא רק בדברי התורה עצמם, כי אם באופן ההיגיון שיוצר את דברי התורה שבעל פה. לשיטתו, להיגיון העברי יש דרך מיוחדת משלו, שהוא קרא לה – ההיגיון השמעי'. הרב הנזיר חיבר ספר גדול בשם 'קול הנבואה', שבו הוא עומד על שיטותיהם של חכמי הנסתר לאורך כל תולדות ישראל, ומנסה להתוות שיטה ודרך החורזת את הגיונם.
אופייני לדרכו זו בלימוד התורה היא עדותו על כך, שיום אחד בעת שכבר למד אצל הרב קוק, הוא ניגש לרב קוק בשאלה – "רבנו, קדושה יש כאן אצלו, רוח, השפעה סגולית. האם יש גם תורת הרב? תוכן לימודי מסויים? מה, שיטה? והתשובה – כן, ודאי". "מאז גמלה החלטתי", מוסיף הנזיר, "לברר תורת הרב (קוק) כשיטה אלוקית שלימה..." (ההקדמה ל'אורות הקודש').
בעקבות זאת, הרב קוק מסר לידי הרב הנזיר את כתבי יד קודשו, והנזיר הגה בהם רבות וסדרם עד שהפכם לשיטה שלימה, המובאת בספר 'אורות הקודש'. הרב הנזיר מעיד, שכתבי היד של הרב קוק היו נקודות נקודות, והוא שהפכם לשיטה שלימה. החידוש שבהפיכת הפסקאות הפזורות בכתבי יד לספר שיטתי מסודר היה כה גדול, עד שהרב קוק עצמו אמר – "אני לומד את עצמי מתוך (סידור) הספר" (משנת הנזיר).
בדורנו, דור האינטרנט והאינסטנט, רגילים אנו לעיתים גם לדברי תורה נקודתיים, המקרינים את התורה קרעים קרעים. לפיכך, עניין זה של לימוד תורה כשיטה מסודרת הוא עניין חשוב מאד מכמה טעמים-
א.מי שמסדר את לימודו כשיטה סדורה, מבין וזוכר ומעמיק יותר, כי תורתו היא שלימה ומובנת.
ב. העומד על השיטה העקרונית, יכול לעמוד על שורש הדברים, וממילא לברור בר מתבן, אמת מטעות. איש כזה, יכול גם לחדש חידושים נוספים ולהמשיך שיטה זו לעניינים נוספים. כך השיטה ממשיכה לחיות וליצור.
ג. כך נושמים את עצם העניין. ואכן, כזה היה הרב הנזיר שמערב ראש חודש אלול ועד יום הכיפורים היה שרוי בתענית דיבור, וכולו מתכנס לעולם הפנימי והשורשי.
ומשורש פנימי זה, תמשיך התורה לחיות ולהתחדש, וכולנו נזכה לשוב ולשמוע את קול ה' הקורא לנו בכוח – "שובו אלי ואשובה אליכם".
עוד בנושא הרב הנזיר
שאל שאלה

לא ניתן להעביר הודעה לרבנים באמצעות מערכת התגובות.

את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il