ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- תולדותיהם של צדיקים
- הרב הנזיר
לאחר שלא ראיתי אותו עשר שנים שלמות, ולא ידעתי ממנו דבר... שמעתי (מאדם אחד) דבר תורה, המוסב על ענייני נבואה, ושמעתי (מאומר דבר התורה) שהוא מספר, כי בתוך ירושלים יש יהודי, שאמר כזאת וכזאת בענייני הנבואה. פרופ' גרשון שלום (חוקר הקבלה) שהיה שם בשעת מעשה, אמר: "אני חשבתי שתמו המקובלים, והנה בתוך ירושלים מתהלך מקובל חי ויוצר דברי קבלה בימינו, מקובל חי"!
מתוך (אותו דבר תורה), שאמר לי על דברי הנבואה הבינותי, שהמדובר הוא ברבי דוד הכהן שלי. הכרתי אותו לפי החותמת, לפי התורה עצמה כפי שהיא נאמרה.
הלכתי מיד לישיבת הרב קוק למצוא אותו... והוא היה אז אבל, והתפלל מעריב לפני התיבה, ולא יכולתי לראות אותו, ולפי פניו גם לא יכולתי להכירו, כי בינתיים השתנה כל זיו דיוקנו.
כשניגשתי אליו, התחלנו לדבר וידעתי שחושי וזכרוני לא הטעו אותי, הלכתי בעקבות דברי התורה ומצאתי אותו- מי שאמר את דברי התורה הללו, זהו אותו האיש שבשחר נעורינו ישבנו ויחד חלמנו בהשפעתו על דברי תורה...". (הדובר בסיפור שהובא לעיל הוא הנשיא השלישי שז"ר, המספר על הדרך בה פגש מחדש את הרב הנזיר, רבי דוד כהן זצ"ל, שב- כח' אב יחול יום הזיכרון שלו).
סיפור זה מבטא את אחת מנקודות העומק, שחידד הרב הנזיר זצ"ל בהגות היהודית. (הרב הנזיר היה מגדולי תלמידי מרן הרב קוק זצ"ל. מקובל, פילוסוף, הוגה דעות ואיש קדוש, שקיבל על עצמו גדרי נזירות, בכיסופים גדולים להתגלות הנבואה בדורנו ). בסיפור, לדברי התורה שאמר הרב הנזיר יש 'חותמת'. הדברים מתאימים לדרכו של הרב הנזיר, שלימד שלגדול בישראל יש 'שיטה', דרך רעיונית ומחשבתית סדורה, ודברי התורה שהוא הוגה ומחדש נובעים מתוך שיטתו הייחודית, ולפיכך יש להם 'חותמת', ואפשר לזהות את מקורם לפי 'פס הייצור' שלהם.
הרב הנזיר עסק רבות לא רק בדברי התורה עצמם, כי אם באופן ההיגיון שיוצר את דברי התורה שבעל פה. לשיטתו, להיגיון העברי יש דרך מיוחדת משלו, שהוא קרא לה – ההיגיון השמעי'. הרב הנזיר חיבר ספר גדול בשם 'קול הנבואה', שבו הוא עומד על שיטותיהם של חכמי הנסתר לאורך כל תולדות ישראל, ומנסה להתוות שיטה ודרך החורזת את הגיונם.
אופייני לדרכו זו בלימוד התורה היא עדותו על כך, שיום אחד בעת שכבר למד אצל הרב קוק, הוא ניגש לרב קוק בשאלה – "רבנו, קדושה יש כאן אצלו, רוח, השפעה סגולית. האם יש גם תורת הרב? תוכן לימודי מסויים? מה, שיטה? והתשובה – כן, ודאי". "מאז גמלה החלטתי", מוסיף הנזיר, "לברר תורת הרב (קוק) כשיטה אלוקית שלימה..." (ההקדמה ל'אורות הקודש').
בעקבות זאת, הרב קוק מסר לידי הרב הנזיר את כתבי יד קודשו, והנזיר הגה בהם רבות וסדרם עד שהפכם לשיטה שלימה, המובאת בספר 'אורות הקודש'. הרב הנזיר מעיד, שכתבי היד של הרב קוק היו נקודות נקודות, והוא שהפכם לשיטה שלימה. החידוש שבהפיכת הפסקאות הפזורות בכתבי יד לספר שיטתי מסודר היה כה גדול, עד שהרב קוק עצמו אמר – "אני לומד את עצמי מתוך (סידור) הספר" (משנת הנזיר).
בדורנו, דור האינטרנט והאינסטנט, רגילים אנו לעיתים גם לדברי תורה נקודתיים, המקרינים את התורה קרעים קרעים. לפיכך, עניין זה של לימוד תורה כשיטה מסודרת הוא עניין חשוב מאד מכמה טעמים-
א.מי שמסדר את לימודו כשיטה סדורה, מבין וזוכר ומעמיק יותר, כי תורתו היא שלימה ומובנת.
ב. העומד על השיטה העקרונית, יכול לעמוד על שורש הדברים, וממילא לברור בר מתבן, אמת מטעות. איש כזה, יכול גם לחדש חידושים נוספים ולהמשיך שיטה זו לעניינים נוספים. כך השיטה ממשיכה לחיות וליצור.
ג. כך נושמים את עצם העניין. ואכן, כזה היה הרב הנזיר שמערב ראש חודש אלול ועד יום הכיפורים היה שרוי בתענית דיבור, וכולו מתכנס לעולם הפנימי והשורשי.
ומשורש פנימי זה, תמשיך התורה לחיות ולהתחדש, וכולנו נזכה לשוב ולשמוע את קול ה' הקורא לנו בכוח – "שובו אלי ואשובה אליכם".
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
